ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- האשה ביהדות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
בשבועות האחרונים עסקנו במעמד האישה. למדנו שסדר העולם הוא שבתחילה כוחו של האיש מתגלה יותר, שהוא פורץ את הדרך, קובע את העקרונות ומבסס אותם, ואחר כך מתגלה הצד הפנימי של האישה, כשהיא מרחיבה ומעמיקה את העקרונות הראשונים וכוללת אותם יחד. האיש מקדש את אשתו, האיש מחויב במצוות תלמוד תורה, אולם הגשמת חיי המשפחה וחיי התורה באופן המלא והשלם נעשית יותר על ידי האישה. ועל כן ככל שהזמן עובר מתברר יותר ערכה של האישה, ומעמדה עולה עד למעלה מבעלה. כך הדבר במסגרת הפרטית של כל משפחה וכך בתהליך ההיסטורי, כשבעולם הזה מעמד האיש גבוה יותר, לעתיד לבוא שוויון, ובעולם הבא מעמד האישה גבוה יותר. אין הכוונה שהאיש יאבד את התפקיד הראשוני שלו כמחזר אחרי אשתו ומקדש אותה לאישה וכיוצא בזה, אבל יתברר שמה שהאישה עושה כממשיכה אותו - חשוב יותר.
החטא ותיקונו במציאות ובהלכה
בעקבות חטא אדם הראשון חל פיחות עצום במעמד האישה. הצורך בעבודה פיזית קשה ומפרכת כדי להוציא לחם מן האדמה גרם לכך שהאישה נעשתה תלויה לגמרי בבעלה. בלעדיו היא לא הייתה מצליחה להתקיים. דבר זה הוצרך לתיקון העולם (כפי שכתבתי בפעמים הקודמות). במקביל לתיקון העולם מקללתו, גם מעמד האישה הולך ועולה, והדבר בא לידי ביטוי בהלכה.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
402 - שו"ת מראש ההר המושלג
403 - עליית מעמד האישה בהלכה
404 - חיבור אנשי תורה ואנשי מעשה
טען עוד
על פי התורה מותר לאיש לשאת כמה נשים. הקידושין מצריכים הסכמה משותפת, אולם האיש יכול לגרש את אשתו בלא הסכמתה.
לכאורה יש לשאול, היאך מסכימה התורה להפליית האישה לרעה? מדוע יכול האיש לשאת שתי נשים?
אלא שצריך לבאר שהתורה אינה כופה על האדם ללכת נגד הטבע, כי גם הטבע על כל פגמיו הוא בריאה אלוקית שנותנת לאדם מצע שעליו הוא יכול לתקן ולהשלים את עצמו. לכן התורה אינה מתערבת בכוחות השוק הכלכלי, אלא נותנת להם לפעול את פעולתם תוך שהיא קובעת גבולות מוסריים וכיוון ערכי להתעלות.
לכן התורה גם לא אסרה את העבדות, מפני שבתקופות של מחסור ורעב עדיף לאדם להיות עבד ובלבד שיוכל להתקיים. בלי מסגרת העבדות, אותם אנשים שלא הצליחו לפרנס את עצמם, מפני שהיו עצלים או חסרי תושייה, או מפני שאדמתם נכבשה מידם, היו מתים ברעב. על ידי העבדות הם שרדו והעמידו צאצאים שהם כיום בני חורין. לכן התורה הסתפקה בקביעת גבולות מוסריים לעבדות.
התיקון כיום על פי מוסר התורה
לעומת זאת, יש תפיסות עולם שהעמידו לעצמן עיקרון מסוים שלמענו מוכנים להקריב את הכול. כזו הייתה התפיסה הקומוניסטית, לפיה השוויון הכלכלי הוא הערך העליון, ולמענו הקריבו את חייהם ואת אושרם של מאות מיליוני בני האדם. כך כיום התפיסה הליברלית (חירותית) מוכנה להקריב את הכול למען הענקת חירות וזכויות שוות. כך למשל, הארצות הליברליות נלחמו נגד שלטון האפליה בדרום אפריקה. הן הצליחו, וכבר עשרים שנה שיש בדרום אפריקה זכויות שוות לכול. אבל לפני עשרים שנה תוחלת החיים הממוצעת בדרום אפריקה היתה 64.5 שנים, וכיום היא ירדה ל 49.5 שנים (על פי טורו של עדי גרסיאל). לפי התורה ערך החירות חשוב מאוד, אבל יש לחתור אליו בהדרגה, בלי לפגוע בערכים אחרים ובלי לגרום לאנשים רבים כל כך למות ממחלות, מרעב ומפשע.
היתר שתי נשים והסייגים שבתורה
כך גם ביחס לנישואין. במצב שלא כולם הצליחו לפרנס את עצמם כראוי, אם לא היו מאפשרים לגברים שהצליחו בתושייתם להשיג יותר מזון ונכסים לשאת שתי נשים ואף יותר, נשים רבות שלא היו זוכות לבעל שמסוגל לפרנסן היו מתות ברעב בלי להעמיד צאצאים. מעבר לכך, כשהפרנסה הייתה כרוכה בעבודה קשה מאוד, ונדרש מהגבר לעבוד כל שעות היום בפרך למען אשתו וילדיו כדי לפרנסם ולהגן עליהם, לא ניתן היה לשעבד את הגבר לאשתו. היכולת שלו לגרש את אשתו או לשאת אישה נוספת נתנה לו את תחושת החירות שאפשרה לו להתחייב לפרנס אותה כל עוד הם נשואים, תוך התחייבות נוספת לפרנס את ילדיהם הקטנים.
אמנם ציוותה התורה שגם אם יישא אישה נוספת, יהיה חייב לדאוג לשמח את אשתו הראשונה ולספק לה את כל מחסורה, שנאמר: "שארה כסותה ועונתה לא יגרע" (שמות כא, י).
תקנת הכתובה
עוד הוסיפו חכמים וקבעו תקנה חשובה שלא יישא אדם אישה בלא כתובה, היינו שיתחייב בעת נישואיו שאם יגרש את אשתו, יפצה אותה בסכום כספי שיספיק לקיומה למשך שנה לפחות, כדי שלא יהיה קל בעיניו לגרשה (כתובות קי, ב; רמב"ם אישות י, ז).
בדרך כלל סכום הכתובה היה גבוה יותר, כפי שסוכם במשא ומתן שבין החתן למשפחת הכלה. במקרה שסכום הכתובה היה גבוה מאוד, והתברר לאיש שנשא אישה רעה שמצערת אותו, חייו היו קשים מנשוא, מפני שהוא היה חייב לדאוג לכל מחסורה בלי שתהיה בידו יכולת לגרשה. אמרו חכמים שעל אנשים כמותו אמר הכתוב: "הנני מביא עליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה" (ירמיהו יא, יא), "נתנני ה' בידי לא אוכל קום" (איכה א, יד). ועל אישה כזו נאמר: "ומוצא אני מר ממוות את האישה... טוב לפני האלוקים יימלט ממנה וחוטא יילכד בה..." (קהלת ז, כו). ואמר רבא: "אישה רעה וכתובתה מרובה, צרתה בצדה". כלומר העצה לאיש כזה שיישא אישה נוספת, ומתוך קנאתה של הראשונה בשנייה, תיטיב את דרכיה. וזה כמובן בתנאי שהוא היה מסוגל לספק את צורכי שתיהן, ולתת לכל אחת חדר בפני עצמה (יבמות סג, ב).
הנורמה בתלמוד שאין נושאים שתי נשים
במשך הדורות המצב הכלכלי הלך והשתפר, ובמקביל לזה נתמעטו מאוד המקרים של נשיאת שתי נשים, עד שכבר בתקופת המשנה, לפני כאלפיים שנה, לא נזכר שום תנא או אמורא שהיו לו שתי נשים.
בתקופת התלמוד, לפני כאלף וארבע מאות שנים, הנורמה שאין אדם נושא אישה שנייה על אשתו הייתה כל כך ברורה, עד שנחלקו האמוראים האם בפועל מותר לאדם לשאת אישה נוספת על אשתו. לדעת רבי אמי אסור, מפני שכל אישה שמתקדשת לבעלה עושה זאת על דעת שלא יישא אישה נוספת. ולכן מותר לאדם לשאת אישה נוספת רק אם הראשונה הסכימה לכך, או שישלם לה את כתובתה ויגרש אותה תחילה. אמנם ההלכה נקבעה אז כדעת רבא, שהנורמה אינה מחייבת, ולכן כעיקרון מותר לאיש לקדש אישה נוספת ללא הסכמת הראשונה (יבמות סה, א).
תקנת רבנו גרשום
לפני כאלף שנים תיקן באשכנז רבנו גרשום מאור הגולה שלא יישא אדם יותר מאישה אחת. ועוד תיקן, שלא יגרש אדם את אשתו בלי הסכמתה. ורק על פי היתר מיוחד של מאה רבנים משלוש ארצות, יתירו לו לגרשה בעל כורחה.
תקנה זו שלא לשאת שתי נשים התקבלה כמחייבת לגמרי באשכנז, ואילו בספרד לא התקבלה כמחייבת, אבל בפועל כך נהגו בדרך כלל, כאשר ברוב הכתובות היה החתן מתחייב שלא יישא אישה נוספת על אשתו. לאחר קום המדינה, בשנת תש"י, החליטה מועצת הרבנות הראשית שהאיסור לשאת שתי נשים יחול על כל העדות בשווה.
כיצד אסרו שתי נשים
לכאורה קשה, הרי כלל נקוט בידינו שאין לחכמים סמכות לאסור דבר שהותר במפורש בתורה (ט"ז יו"ד קיז, א), ואם כן כיצד יכול היה רבנו גרשום לאסור נשיאת שתי נשים, ומדוע נתקבלה תקנתו בישראל?
פירש מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שמתוך ההקשר שבו נאמר בתורה שמותר לשאת שתי נשים אפשר להבין שהדבר אינו רצוי, שנאמר: "כי תהיינה לאיש שתי נשים, האחת אהובה והאחת שנואה, וילדו לו בנים, האהובה והשנואה, והיה הבן הבכור לשניאה" (דברים כא, טו). הבעיה הראשונה, שאחת אהובה ואחת שנואה, וכן מצינו ששתי נשים נקראות צרות זו לזו. מתוך כך מגיעים לסכסוכי ירושה שעלולים לקרוע את המשפחה, עד שנצרכה התורה להזהיר: "לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור. כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שניים בכל אשר ימצא לו, כי הוא ראשית אונו לו משפט הבכורה". לאחר מכן מובא המקרה של בן סורר ומורה, ופירשו חכמים שדבר זה בא ללמדנו שמצבו הקלוקל של הבן נגרם מכך שהיו לאיש שתי נשים (רש"י דברים כא, יא; שיחות הרצ"יה דברים עמ' 361). הרי שההיתר לישא שתי נשים הוא בדיעבד, מפני ההכרח שאי אפשר לגנותו. אולם כשהסתלק ההכרח, נהגו בישראל שלא לשאת שתי נשים.
זמן העלייה במעמד האישה
ראוי לציין שהוראות ההלכה החדשות הלכו יחד עם שיפור היכולת של הגברים להתפרנס, והקדימו במאות ואלפי שנים את עליית מעמדה של האישה מבחינה כלכלית. רק בתקופה המודרנית, עם שכלול המכונות והמעבר מעבודה פיזית קשה לעבודה שדורשת יותר כישרון שכלי ורגשי, עלתה רמת הכנסתן של הנשים, ומעמדן הכלכלי השתפר. כלומר, לא כוחן הכלכלי הגובר של נשים גרם לחכמים לקבוע תקנות חדשות שהעלו את מעמד האישה, אלא שיפור המצב הכלכלי של כלל האוכלוסייה. ולכן מעת שהיה ניתן לקיים את הנשים בלא היתר נשיאת שתי נשים, הדבר נאסר לחלוטין או שהפך לתופעה נדירה מאוד. וכן לגבי הכתובה, מעת שניתן היה לדרוש מהאיש לתת כתובה, כך נקבע.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
