ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ועכשיו, כשתהליך הגאולה משעבוד מצרים כבר החל, בכל פעם שיש קושי קטן, עיכוב, או נסיגה לכאורה, מיד נשמעות תלונות וקובלנות נגד הקב"ה ונגד משה. התורה עצמה מגלה הבנה מסוימת כלפי ההתנהגות הזאת בגלל עבודת הפרך שמעבידים המצרים את בני ישראל.
קשה להיות אופטימי כאשר מצליפים בגבך בשוט כל היום. עם זאת, התוכחה של הקב"ה למשה ולבני ישראל מובאת לנו במילים החזקות של הפסוקים הפותחים את פרשת השבוע. הקב"ה מצביע, כביכול, בפני משה על נתק בין הדורות. הדורות הקודמים היו חזקים באמונתם וניחנו בסבלנות ובעוז רוח שעזרו להם להתמודד עם כל הקשיים.
הדור של משה, ולמעשה דורות רבים של יהודים לאורך כל ההיסטוריה שלנו, תובעים פעולה ופעולה מיידית. האמונה שלהם מותנית בכך שיראו מיד את התוצאות ואת השינויים שהם רוצים שיקרו בחברה ובעולם. אם זה לא קורה, הם מוכנים לנטוש את הספינה. זאת הכוונה של הנביא כשהוא נוזף בעם ישראל ואומר "חסדכם כענן בוקר, כטל משכים הולך", האמונה שלכם דומה לענני בוקר ולטל שנעלם כשהשמש זורחת.
כדי שהאמונה תהיה אפקטיבית היא חייבת להיות ארוכת ימים. העובדה שאנחנו בני תמותה מגבילה את הראייה שלנו, ומטבע הדברים, גם הופכת אותנו לקצרי רוח, ולכן לעתים קרובות קשה לנו לראות את התמונה הכוללת ולהבין את התהליכים ההיסטוריים ארוכי הטווח. הדור שלנו, שלא כמו הדורות הקודמים או אפילו הדור שלפניו, מכונה בצדק "דור העכשיו". אנחנו לא רק דורשים סיפוק מיידי אלא גם מצפים שזה יקרה, וכשזה לא קורה, האמונה שלנו עומדת למבחן קשה אם לא פוחתת.
סבלנות ואמונה הם מהות המסר של דברי הקב"ה למשה. חלק ממשימת המנהיגות של משה תהיה מעתה להחדיר לתודעה של בני ישראל את תחושת הסבלנות הזאת ואת האמונה המתמשכת. המשימה הלא פשוטה הזאת תימשך ארבעים שנה של אתגרים בלתי פוסקים וניסיונות מתישים עד שתניב תוצאות והישגים. בסופה של התקופה הזאת, 40 שנה אחרי יציאת מצרים, יכריז משה שבני ישראל סוף סוף הבינו ולמדו להעריך את המסע ההיסטורי שאליו לקח אותם הקב"ה.
גם סבלנות וגם אמונה הן תכונות שקשה לאדם לרכוש ותכונות שנשארות שבריריות גם אחרי שנרכשו. אך בכל תחומי החיים - נישואים, ילדים, עבודה, עסקים ומסחר, ממשל ופוליטיקה, דיפלומטיה ועימותים - סבלנות ואמונה הם כלים חיוניים להשגת הצלחה. זה המסר שהקב"ה מעביר בפרשת השבוע למשה ולבני ישראל בכל הדורות ובכל הנסיבות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
