ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המכות האלה מייצגות לא רק את הנזק החומרי שנגרם למצרים אלא גם, וזה חשוב לא פחות, את הלחצים הפסיכולוגיים השונים שהופעלו על פרעה ועל המצרים.
מכת הארבה הרסה את הכלכלה של מצרים, או את מה שנותר ממנה אחרי שבע המכות הקודמות. לאסון כלכלי יש תמיד השלכות מרחיקות לכת. לעתים התוצאות שלו בטווח הרחוק חיוביות מאוד, כמו ההתאוששות של ארצות הברית מהשפל הכלכלי הגדול, ולעתים הן שליליות מאוד, כמו עליית הנאציזם בגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, דבר שלא היה יכול להתרחש אלמלא המשבר הכלכלי שפקד את רפובליקת ויימר.
כאן המשבר הכלכלי שבא בעקבות מגיפת הארבה מוריד את מצרים אל ברכיה, ולכן רק העקשנות הבלתי הגיונית של פרעה מאפשרת את המשך הדרמה. המכה הבאה היא חושך, מכה שמשפיעה על הפרט. האנשים היו כלואים בבתיהם בלי שום יכולת, סומים באפלה שלא הייתה כדוגמתה בחוויה האנושית. המכה הזאת אילצה את האזרח המצרי להתמודד עם המעורבות שלו בשעבוד של בני ישראל.
בשביל אנשים רבים להיות לבד, רק עם עצמם, זה סוג של מכה. זאת חוויה שדוחפת את האדם להכיר בעובדה שהוא בן תמותה ולהעריך מחדש את דרכו בחיים. לא תמיד זאת חוויה נעימה. רוב הזמן היא מייסרת וכואבת מאוד.
המכה האחרונה במצרים, מכת בכורות, לבד מהכאב והאסון האישי שיש בה, אמרה משהו על האופי של החברה המצרית באופן כללי. שום חברה לא יכולה להתקיים בלי ילדים, ועל אחת כמה וכמה בכורים, שתמיד מיועדים לתפוס את מקום הוריהם ולהמשיך את העבודה של הדור הקודם. כולנו רוצים לחיות לנצח, ומאחר שאין אפשרות לעשות זאת באופן פיזי, אנחנו רוצים שזה יקרה לפחות באופן רוחני, רגשי ופסיכולוגי.
המכה שהרגה את בכורי מצרים הרגה את התקוות האלה לחיי נצח, תקוות שתפסו מקום מרכזי מאוד בתרבות המצרית. הקברים של הפרעונים תמיד היו מלאים במזון ובחפצים שלפי אמונתם יעזרו למתים להתקיים בעולם הבא. על אף שזה ביטוי פרימיטיבי לתקווה לחיי נצח, יש בזה עדות חזקה על הלך הרוח המצרי בשאלת הנצחיות.
כשהקב"ה הרג את כל בכורי מצרים, הוא בעצם השמיע לכל החברה המצרית את פעמון המוות שמצפה לכולם בעתיד הנראה לעין. הלחץ הפסיכולוגי הזה - שהוא אחד הפירושים לפסוק "כי אין בית אשר אין שם מת" - הוא זה שאילץ את פרעה ואת עמו להכיר בכך שהשעבוד של בני ישראל איננו צודק ולהיכנע סוף סוף לתביעות של משה הבא בשם אלוקי ישראל.
יש לזכור שכל הלחצים הפסיכולוגיים האלה, על אף שהם לא מופיעים בחברה שלנו כמכות גשמיות ממש, עדיין נוכחים בחיינו ומשפיעים על קיומנו. הטראומה של החיים נמשכת לעד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
