ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(נ. תחילת פרק החליל – נא. במשנה למטה)
א. האם החליל דוחה את השבת?
בתנאים:
משנתנו – החליל לא דוחה שבת ויו"ט בשמחת בית השואבה.
ברייתא – רי"ס בר"י – דוחה, חכמים – לא דוחה.
A. במה נחלקו -
| שמחת בית השואבה רק שמחה יתירה | שיר של קרבן השיר בפה חלק מעבודת הקרבן בזמן ניסוך היין | |
| א. רב יוסף (נ: 9+) | לא דוחה רק שמחה יתירה | מחלוקת האם עיקר שירה בפה או בכלי |
| ב. רבי ירמיה ב"א (נא. שליש) | מחלוקת האם שמחה יתירה גם דוחה | דוחה |
(נא. באמצע)
B. קושיות על רב יוסף -
- ברייתא לטובת ר' ירמיה – נחלקו בשמחת בית השואבה.
רב יוסף –
זה אכן קשה על א,
אך יתכן שנחלקו בשני המקרים?
- משנתנו – "זהו חליל שאינו דוחה את השבת", משמע בחליל של עבודה דוחה.
מכאן שיש דעה כזו שבשואבה לא ובקרבנות כן, כלומר שבקרבנות לא נחלקו.
ב. עיקר שירה בפה או בכלי?
לרב יוסף, המחלוקת בשיר של התמידים – האם עיקר שירה בכלי או בפה.
(נ: שליש)
A. ניסיון תלייה של מחלוקת אחרת שלהם בזה – כלי שרת שעשאן מעץ –
| רבי - פסול | רי"ס בר"י - כשר | |
| הסבר רב יוסף האבוב של משה היה עץ, והשאלה היא האם הוא חלק מהותי מהשירה | עיקר שירה בפה | עיקר שירה בכלי ולומדים מהאבוב לכל השאר |
| דחייה | ||
| 1. עיקר שירה בכלי | לא לומדים שאר כלי שרת מהאבוב, כי באבוב אי אפשר אחרת ובכלי שרת אפשר ממתכת | מובן לומדים אפשר משאי אפשר |
| 2. עיקר שירה בפה – כך שלכאורה עץ פסול, אלא שנחלקו האם בכלל לומדים מהמנורה שצריך כלי שרת ממתכת: | כלל-פרט-כלל לרבות כל כלי מתכות, אך לא עץ | ריבוי-מיעוט-ריבוי לרבות גם כלי עץ, ורק למעט כלי חרס. |
(נא. 1+)
B. ניסיון תלייה במחלוקת תנאים -
לגבי השירה – ודאי שרק לוויים, ואם זר שר חייב מיתה,
אך מי היו המנגנים בכלים?
| ר"מ – עבדי כהנים | ר' יוסי – ישראלים מיוחסים | ר' חנינא בן אנטיגנוס - לויים | |
| רב פפא | עיקר שירה בפה | עיקר שירה בכלי | |
| דחייה | אם כך למה לרבנן צריך דווקא ישראלים מיוחסים? | ||
| אלא – לפי כולם עיקר שירה בפה, והמחלוקת לא במה צריך, אלא במה עשו בפועל, ונפק"מ לסמוך על זה לייחוס ולמעשר. | לא סומכים לייחוס | סומכים לייחוס | סומכים גם למעשר |
(דילוג נא. מהאמצע עד 11- מסוף הגמרא)
C. תלייה בפסוקים -
| עיקר שירה בפה | עיקר שירה בשיר |
| דברי הימים ב פרק ה, יג – "וַיְהִי כְאֶחָד למחצצרים וְלַמְשֹׁרֲרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד לְהַלֵּל וּלְהֹדוֹת לַיקֹוָק...", ולא מוזכר כלי שיר (החצוצרות זה לתקיעה בזמן הקרבן). | משוררים דומיא דמחצצרים – ששניהם בכלי. |
| העיקר היה בפה, והכלים "לבסומי קלא". | דברי הימים ב פרק כט, כז – "וַיֹּאמֶר חִזְקִיָּהוּ לְהַעֲלוֹת הָעֹלָה לְהַמִּזְבֵּחַ וּבְעֵת הֵחֵל הָעוֹלָה הֵחֵל שִׁיר יְקֹוָק וְהַחֲצֹצְרוֹת וְעַל יְדֵי כְּלֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל". |
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
