ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- פסח
- הלכות ערב פסח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. היוצא מביתו בתוך שלשים יום קודם פסח, חייב בבדיקת חמץ אף על פי שלא ישוב לביתו כל חג הפסח.
ב. ראוי להתחיל את הניקיון וההכשרה לפסח מיד אחרי פורים.
ג. נחלקו הפוסקים האם פירורי חמץ שבתוך הספרים צריכים בדיקת חמץ או שמספיק להם ביטול חמץ.
ד. אסור לאכול מצה בערב פסח, ויש נוהגים להחמיר יותר (מראש חודש ניסן, או מפורים).
ה. מנהג קדמון לחלק לעניי העיר 'קמחא דפסחא'. הדרך הטובה ביותר היא באופן שלא יהיה להם טורח, כגון חבילות מזון וביגוד מוכנות.
א. ההכנות לפסח
בשבוע שעבר למדנו שיש מחלוקת האם שלשים יום קודם פסח יש חיוב ללמוד הלכות פסח או לא. מקור הדין הוא דברי הגמרא 'שלשים יום קודם הפסח שואלים ודורשים בהלכות פסח".
לזמן של 'שלשים יום קודם הפסח' יש משמעויות הלכתיות נוספות:
א. מי שיוצא מביתו ולא יהיה בו בפסח, אם יצא לפני 'שלשים יום קודם פסח' לא צריך 'בדיקת חמץ', אלא כשמגיע פסח יבטל את החמץ ודיו. אך אם יוצא בתוך 'שלשים יום קודם פסח' חייב בבדיקת חמץ1.
א. לדעת המאירי2 ראוי להתחיל את ההכנות לחג כבר בתקופה זו. ומהרי"ל כתב שיש לנקות את הבית והכלים מחמץ מתחילת שלושים יום שקודם הפסח3.
ב. המגן אברהם4 הזהיר, ששלושים יום קודם הפסח, יש לעיין בכל דבר שעושה שלא יישאר בו חמץ. וכתב ערוך השלחן5, שמי שאוכל בזמן שלומד בספר מפורים ואילך, צריך להיזהר שלא יישאר בו חמץ. ולסוברים שחמץ שנשאר בספר מתבטל בביטול החמץ (ואין צריך בדיקת חמץ לספרים מאחר והוא רק פירורים), ממילא אין כל כך צורך להיזהר בזה.
ג. שלושים יום קודם הפסח נוהגים לקנות חיטים ולחלקן לעניים ומנהג זה נקרא 'קמחא דפסחא' (כמבואר להלן).
ד. יש נוהגים שלא לאכול מצה מראש חודש ניסן, ויש שנוהגים כן בכל השלושים יום שקודם הפסח. ויש מקלים לאסור רק בערב פסח6.
ב. 'קמחא דפסחא'
נהגו בכל קהילות ישראל לאסוף 'קמחא דפסחא' ולחלקו לעניים. מנהג זה קדום מאד, שכן כבר בימי האמוראים אנו מוצאים חיוב זה7.
כתב רמ"א: "ומנהג לקנות חטים לחלקן לעניין לצרך פסח". והקשו עליו, שהרי בתלמוד הירושלמי מובא שזה חיוב? ותרץ בעל שער הציון, שמצד החיוב ניתן לצאת ידי חובה גם במעות, אך המנהג הוא לחלק לעניים חטים כדי שיהיה להם קל יותר להתארגן לחג. כיום ישנם עמותות וגופים רבים המחלקים לעניים סלי מזון וביגוד לחג, על מנת להקל עליהם כמה שיותר8.
עיקר החיוב הוא לתת לעניים בני עירו.
הגדרת תושב (שחייב לתת קמחא דפסחא) לעניין זה נקרא מי שגר בעיר 12 חודשים, או שכבר החליט להשתקע במקום. אותן הגדרות תקפות גם לשאלה מיהו עני 'בן עיר'.
ויש אומרים שכיום השתנו הגדרים וכל שדר בעיר שלושים יום חייב לתת קמחא דפסחא9.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









