ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שלושת הנערים החטופים.
יסוד הגלות והשפלות הנמשך בעולם בא רק ממה שאין מודיעים את ארץ ישראל, את ערכה וחכמתה, ואין מתקנים את חטא המרגלים שהוציאו דיבה על הארץ, בתשובת המשקל: להגיד ולבשר בעולם כלו הודה והדרה, קדושתה וכבודה. (אגרות הראיה א' צו).
המרגלים שנשלחו על ידי משה לתור את הארץ יצאו בסוף חודש סיוון, והלכו כל חודש תמוז ושבו למחנה ישראל בתשעה באב. חודש תמוז מיועד לעיסוק באסון הנורא שהמיטו המרגלים על עצמם ועל עם ישראל כולו, בדורם ובכל הדורות הבאים. הגלות שנגזרה על עם ישראל, חורבן בית ראשון ושני היו בעטיים של המרגלים, והעם שקיבל את דבריהם. התיקון לחטא המרגלים הוא "להגיד ולבשר בעולם כולו הודה והדרה, קדושתה וכבודה" של ארץ ישראל.
הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל אינו קשר חיצוני, שמטרתו לאגד את האומה ולקיים אותה במישור החומרי או הרוחני, הקשר הוא קשר מהותי, העם אינו מסוגל להוציא מהכוח לפועל את כוחותיו וכישרונותיו ללא החיבור לארץ: "אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֵינֶנָּה דָּבָר חִיצוֹנִי, קִנְיָן חִיצוֹנִי לָאֻמָּה, רַק בְּתוֹר אֶמְצָעִי לַמַּטָּרָה שֶׁל הַהִתְאַגְּדוּת הַכְּלָלִית וְהַחְזָקַת קִיּוּמָהּ הַחָמְרִי אוֹ אֲפִלּוּ הָרוּחָנִי. אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִיא חֲטִיבָה עַצְמוּתִית קְשׁוּרָה בְּקֶשֶׁר-חַיִּים עִם הָאֻמָּה, חֲבוּקָה בִּסְגֻלּוֹת פְּנִימִיּוֹת עִם מְצִיאוּתָהּ" (אורות עמ' ט).
קשר עמוק ומהותי זה מתגלה במיוחד בלימוד התורה בארץ ישראל השונה לחלוטין מלימוד התורה בחו"ל: "הבדל עצום ונשגב בין תורת ארץ ישראל לתורת חוץ לארץ. בארץ ישראל שפע רוח הקדש מתפרץ לחול על כל תלמיד חכם שמבקש ללמוד תורה לשמה, וקל וחומר על קיבוץ של תלמידי חכמים, והרוח הכללי, השופע בנועם והולך ומתפשט, הוא הרודד את הפרטים, הוא המרחיב את ההלכות, הכל מלמעלה למטה. מה שאין כן בחוץ לארץ. רוח כללי קדוש אי אפשר לשאוף באוויר טמא ועל אדמה טמאה. אלא כל פרט ופרט מן התורה מעלה איזה ניצוץ, איזו הארה, להתקרב אל רוח אלקים חיים, השוכן על עמו פה בארץ חיים" (אגרות הראי"ה שם). רוח הקודש מלווה כל תלמיד חכם הלומד תורה בארץ, ובוודאי על קבוצה, רוח הקודש מתגלה על כל פרט ופרט בלימוד התורה, רוח זו אינה יכולה להתגלות בחוץ לארץ כיוון ששם האוויר והאדמה טמאים, רק ניצוצות והארות קטנות יכולים להתגלות מתוך אותה רוח גדולה השוכנת בארץ ישראל.
המגמה של תורת ארץ ישראל שונה ממגמתה של תורת חוץ לארץ: "תּוֹרַת חוּץ לָאָרֶץ עוֹסֶקֶת בְּתִקּוּן הַנֶּפֶשׁ הַפְּרָטִית, בְּדַאֲגָתָהּ לְחָמְרִיּוּתָהּ וְרוּחָנִיּוּתָהּ, לְזִכּוּכָהּ וְהִתְעַלּוּתָהּ בְּחַיֵּי שָׁעָה וְחַיֵּי עוֹלָם, אֲבָל רַק בְּתוֹר נֶפֶשׁ פְּרָטִית. לֹא כֵן תּוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הִיא דּוֹאֶגֶת תָּמִיד בְּעַד הַכְּלָל, בְּעַד כְּלָלוּת נִשְׁמַת הָאֻמָּה כֻּלָּהּ. הַפְּרָטִים הִנָּם מִתְכַּנְּסִים בְּקִרְבָּהּ בִּכְלָלָהּ, הֵם מִתְעַלִּים בְּעִלּוּיָהּ, מִתְעַטְּרִים בַּעֲטַרְתָּהּ" (אורות התורה יג ג). בתורת חוץ לארץ הדגש הוא על הפרטים, עיסוק בחייו של היהודי בעולם הזה ובעולם הבא, והמרחב הכללי לא בא לידי ביטוי בגלוי, ואילו בתורת ארץ ישראל הפרט תמיד קשור לכלל, הכלל נמצא במרכז והפרטים בתוכו, כשהכלל מתעלה עולים הפרטים עמו. ולכן דווקא בדורנו קיים הכרח ללמד את תורת ארץ ישראל, כיוון שענייני הכלל והחברה הם נושאים הנמצאים במרכז השיח הציבורי לא פחות מהנושאים הקשורים לפרטים: "בכל דור היינו צריכים לחבב הרבה את תורת ארץ ישראל. ויותר מכל דור אנו צריכים לזה בדורנו דור המלא סערות ותהפוכות...לו אנו צריכים לתת סם חיים דווקא מתורת ארץ ישראל אנו צריכים להראות לו את גדולת האמת ואת הבהירות הנמצאים באוצרנו האלקי, בהגותיה ורעיונותיה של תורת אמת, את היופי והנשגב במצוותיה המעשיות ובתיאור החיים כולם, שעל פיה ובקרבה, כמה היא תורת אמת ותורת חיים!
אשר לטעום וקל וחומר להטעים כל אלה במובן המלא אפשר רק על ידי אור תורת ארץ ישראל.
דורנו מוכשר, וצריך הוא להיות מושפע דווקא מרעיונות שיש בהם חיים רעננים וגודל. דברים מקומטים ומקוטנים חדלו לקחת את לבבו, הנטייה החברתית נתגברה בקרבו מאד. את הכול הננו מוכרחים להושיט לו במובן כללי" (מאמרי הראי"ה א' עמ' עח).
במישור התוכני הרב מגדיר מהם התכנים המאפיינים במיוחד את תורת ארץ ישראל: "ראשית עבודתה של תורת ארץ ישראל צריכה להיות מכוונת בייחוד להסיר את הבורות של החלק המדעי והפנימי שבתורה. זה הוא החלק הנשגב של כל עניני הלב, התלוי ברגשות, בדעות ובאמונות, שהוא כללות תוכן האגדה, המוסר והמחקר, הקבלה והחסידות, ההיסטוריה, הפילוסופיה והפיוט, עם כל צדדיהם הרבים והשונים. כל אלה הנם ענפים מתורת הנבואה ורוח הקדש המיוחדת לארץ ישראל" (שם).
האתגר שהציב הרב בפנינו עדיין לא התממש במילואו, ב"ה יש לנו את הכלים לממשו, מיליוני יהודים חיים בארץ ישראל, בתי מדרש רבים נמצאים בכל עיר, ותורת ארץ ישראל ממתינה להתגלות בכל מלוא תפארתה והדרה.
המרגלים שתרו את הארץ חשבו שניתן ללמוד תורה במדבר עם משה רבנו, ואין הכרח להיכנס לארץ, בדורנו הגיעה השעה לשלול אידיאולוגיה זו, ולגלות לעצמנו את מעלתה של תורת ארץ ישראל, ובכך נתקן תיקון היסטורי את חטא המרגלים ונצעד לגאולה השלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
