ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- שיעורים נוספים בענין מלחמה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
פעמים רבות כשמוזכרת ארץ ישראל בתורה, מתלווה מלה אחת להזכרת הארץ - 'לרשתה': כך כבר אצל אברהם אבינו - "...אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזּאת לְרִשְׁתָּהּ", ובתחילת ספר דברים - "וָאֲצַו אֶתְכֶם... ה' אֱלקֵיכֶם נָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזּאת לְרִשְׁתָּה", וכך גם בפרשתנו: "כִּי יַכְרִית ה' אֱלקֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' אֱלקֶיךָ נתֵן לְךָ אֶת אַרְצָם וִירִשְׁתָּם" - וכך בעוד מקומות רבים מאד. ההדגשה על מצוות הירושה כמו באה על רקע חשש של תורה מפני מצב שבו עצם הביאה לארץ כבר תהווה תמצית, סיכום וסיום של מהלך העלייה כולו.
גם במחנה ישראל העומד על סיפה של הארץ נשמע הצו של יהושע מפורש:
"וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ... עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם... בְּעוֹד שְׁלשֶׁת יָמִים אַתֶּם עבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלקֶיכֶם נתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ".
ניתן לחוש את רגישותו של יהושע כאומר לעם, זו לא נסיעה לחו"ל וזה לא טיול בארץ. יהיו שם נופש וצימרים וקיאקים אבל אל תטעו! זה יגיע עוד הרבה הרבה זמן. בשלב זה, אתם עוברים את הירדן לשם מטרה מוצהרת וחד משמעית, מטרה שאינה קלה לביצוע - לרישתה! ההתיישבות, הקמת התעשייה, מיצוב הכלכלה, קליטת עלייה, פריסת רשתות חינוך, מריבות פוליטיות ומחלוקות... לכל אלו עוד עת רבה, אבל קודם לכל - לרישתה! פשוט מפני שאם יקדימו את כל אלו לירושת הארץ מיושביה, יבוא העונש על כך בהמסת אבני הבניין החשובות הללו, עונש שיבוא מידם של אלו שהושארו בעריהם. עונש, כי זהו חטא. כך מונה אותו דוד בתהילים ק"ו יחד עם חטאי דור המדבר "וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר... וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה... לא הִשְׁמִידוּ אֶת הָעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם"
ועל חטא יש עונש מיושבי הארץ הנותרים בה - 'אינתיפדה', פגיעה כלכלית עקב הוצאות ביטחוניות אדירות, נזק לתיירות, מצב רוח לאומי שפוף, גניבות רכוש ועוד ועוד, שלא לדבר על המתים, הפצועים, והנכים לעולם עקב יתמות ואלמנות.
כהקדמת תרופה למכה איומה זו התורה מצווה - וירשתם אותה. ואם יורשים - לא כובשים! כי הכיבוש משחית את צו התורה! כי ירדה תורה לסופו של כיבוש - הכיבוש משחית, לכן אין לכבוש בכדי לא להסתבך, אלא יש להוריש את יושבי הארץ ממקומם, ולא לאפשר להם שם המשך חיים אוטונומיים מייצרי התקוממות. בלשון פרשתנו - "כִּי יַכְרִית ה' אֱלקֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' אֱלקֶיךָ נתֵן לְךָ אֶת אַרְצָם וִירִשְׁתָּם וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם", ואם אנחנו יושבים בבתיהם, הם לא שם, וודאי שלא במחנות פליטים רוחשי טרור.
באופן פרדוקסאלי, ה'ראש' הזה, הכיוון התורני הזה שהוא כה מציאותי ואקטואלי, מתיישב אל נכון בלבם של יהודים, ושוב ב'הפוך על הפוך'. הרי מוזר הדבר; דווקא בני תנועת ההתיישבות שבלא הדרכה תורנית מרגישים בנח עם הורשתם מאדמתם של עשרות כפרים ערביים והקמת קיבוצים תחתם ממש כדברי הכתוב 'וישבתם בעריהם', הם, המורישים הגדולים, מעוררים תנועה 'מוסרית' נגד 'הכיבוש' של בני תנועת ההתנחלויות ביש"ע... תנועה שנזהרה בכל מאודה מפגיעה 'במוחמד או מוסטפה' הפרטיים, כלשונו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, מחולל רוח ההתיישבות וגופה. ומי יודע אם 'זהירות' מופלגת זו, שיש בה אולי חסרון תחושת אדנות על הארץ ושעבוד תורני לדבר ה', מי יודע אם לא היא שגררה עלינו את ההאשמה ממנה כה נזהרנו!
כעת נמצאנו גם לא מורישים וגם, למרות זאת, נתפסים ככובשים, כמושחתים. ואם יאמרו, הרי אין ידינו תקיפה, וגדר הלכתי זה פוטר מכמה מעשים דתיים ולאומיים? יש לומר שצריך עיון מעמיק ואמיץ אם זהו אכן המצב, או שמא דוקא 'ניחא לנו' בפטור זה... אך גם אם כך הוא, עדין יש לשאוף לתיקון. גם אם התיקון יימשך שנים רבות, שלביו ידועים, וחמישה הם: אמונה, חלום, מחשבה, דיבורים ומעשים, כאותה הדרגתיות המקבילה לשורשי ההתהוות של כל מציאות. אמונה כללית בבורא עולם, ומתוך כך בציווייו ובכוחנו וחיובנו להגשימם. החלום, כראשיתו של כל חזון, כבר ממוקד יותר מהאמונה הכללית. המחשבה כבר מתכננת, והדיבור מחנך ומודיע - ועם חלוף השנים וכפונקצייה של עוצמת השלבים הקודמים - בסייעתא דשמיא יבוא גם שלב המימוש - והכל בכדי לעשות רצון ה'.
"לא קלה היא, לא קלה דרכנו", אך "כל זה אינו משל ולא חלום" כדברי השיר, וכדברי כלב בן יפונה המוריש הגדול - "עָלה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ"! ורק לאחר שה' עז לעמו ייתן, נזכה במלאות גם לכך שה' יברך את עמו בָּשלום אותו כולנו חולמים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.













