ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ציצית ותפילין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
הסיפור שלנו מושתת על יסוד חסידי שכבר דברנו בו רבות. בתפיסה החסידית, שראתה בכל המציאות את הנוכחות המלאה של בורא עולם, הפך כל אירוע, כל אמירה, כל חזיון, לדבר שיש להקשיב ולראות בו את התגלות האלוקות המדברת אלינו מתוך המציאות. אם אכן לית אתר פנוי מיניה, כלומר אין מקום במציאות פנוי ממנו יתברך, גם הופעת חייל במדי המלך בבית הרבי מצאנז היא אירוע שאיננו פנוי ממנו יתברך, ויש צורך לקחת ממנו מה שאפשר לעבודת ה'.
ר' חיים מצאנז למד מביקורו של החייל כי כשם שהאיכר הלבוש בבגדי מלכות מטיל מורא, כך אנו המתלבשים בטלית ותפילין נגרום בלבושנו שיפחדו אומות העולם מאתנו. על פניו, לפנינו שימוש בדברי הפסוק המוסבים על לבישת התפילין: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח י). ודרשו חז"ל במסכת ברכות: "מנין שהתפילין עוז הם לישראל? דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ותניא ר' אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש".
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
19 - בין ארץ לשמים
20 - לבוש של מלך
21 - חוט של חסד
טען עוד
נראה שדברי ר' חיים מצאנז מרמזים על עומק גדול הרבה יותר. הסיבה לכך שהציבור ירא מפני לובש המדים היא משום שלובש המדים מסמל עבור הציבור את המלך בכבודו ובעצמו. המדים מרמזים על מי שעומד מאחורי הלובש. הבז ללובש המדים בז למלך בכבודו ובעצמו. המדים שהאיכר הפשוט לובשם, מבטלים את הזהות הפרטית של האיכר. שוב איננו האיכר הפשוט שהיה לפני שלבש אותם, כעת הוא שליח המלך.
זוהי הדרך בה ר' חיים מצאנז היה חפץ לראות את הטלית והתפילין. המתעטר בטלית ותפילין מתעטר בלבוש מלוכה. לבוש זה אמור לפעול על המתעטר בו שייהפך לאיש אחר. שוב איננו אותו אדם. כעת הוא סמל, כלי להופעה של אלוקים ודברו עלי אדמות. יהודי מעוטר בטלית ותפילין איננו אדם פרטי, מלך מלכי המלכים עומד מאחוריו. עיקרה של לבישת הטלית והתפילין היא ההתבטלות אל המסר, אל הסמל, אל הייצוג שהם אמורים להוביל. עבדי ה' אנו, ומשום כך עטורים אנו בטלית ובתפילין.
הלקח העמוק הזה מתבטא גם בניסוחו של הרבי מצאנז. הוא אומר שמכוח ההתעטפות בטלית ותפילין יהיו הכל יראים את המלך. עם ישראל איננו מתעטר בטלית ותפילין לטובתו ולהנאתו. הוא איננו חפץ שייראו מפניו. חפץ הוא שיראו מלפני המלך, שבחותמו ופתיליו הוא מתעטר.
הופעתו של החייל בביתו של ר' חיים מצאנז מתרחשת בדיוק בזמן הנכון. ר' חיים חש בעייפות, ומשום כך הולך לנוח מעט קודם התפילה. הגוף דורש את שלו. לעתים איננו מרגישים את עצמנו ראויים לטלית ולתפילין שבהם אנו מתעטרים. לקח החייל המולבש במדים הוא שגם אם הגוף עייף, גם אם הנטיות הגשמיות מושכות לכיוון שונה, גם אם מתחת למדים מסתתר בעצם איכר פשוט, למדים יש כוח סגולי בפני עצמם. הם מעניקים ללובש את כוח המלכות. הגוף העייף מתבטל אל מעיין השפע השופע ממצוות תפילין. שוב איננו איכר פשוט, אלא חייל בלגיון של מלך.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
