ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
שמח הקונה על המחיר הנמוך, והתעלם מהתנאי המוזר והשולי. והנה באמצע הלילה מתעורר הקונה לקול דפיקות על הדלת, ג'וחא הגיע לבקר את המסמר שלו... כך המשיכו ההפרעות, עד שיום אחד קשר ג'וחא כלב אימתני אל המסמר שלו... והקונה החליט לנטוש את הבית.
הערבים מספרים משל זה כדי לבטא עניינים שונים. באפן אישי, שמעתיו פעם מערבי אחד ביריחו, שסיפר שבעירו זהו משל נפוץ על היהודים העקשנים שנאבקים על כל אותם מקומות בארצנו הקדושה, המצויים בלב אוכלוסייה ערבית עויינת, (...אפילו מלאך רע עונה בעל כורחו – אמן).
אולם משל זה מבטא גם מציאות מאוד נפוצה בחיינו. את 'חטאינו' אני מזכיר היום – בואו נודה על האמת, מי מאיתנו לא נתקל במצב שבו אדם פלוני פנה אלינו שוב ושוב בבקשה מסויימת, ואנו ניסינו 'להיפטר' ממנו כלאחר יד, אך הוא שב ו'הטריד' את מנוחתנו? לעיתים, זהו ילד הפונה אל ההורה בבקשה 'שולית', וההורה משתוקק לנוח, ומתעלם מהבקשה, אך הילד שב ודורש את שלו! (מוכר?)
במציאות כזו, ניצבות לפנינו שתי אפשרויות. אפשרות אחת – 'לנפנף' את הפונה במגוון דרכים, וכך להשיג את השקט המיוחל. אולם, כולנו מבינים שבדרך זו לא סיפקנו לפונה את צרכיו, וייתכן והוא ישוב אלינו שוב. לעומת זאת, ישנה גם אפשרות שניה – להבין שהפונה זקוק לתשומת לב או לדבר מה אחר, ופשוט לספק לו את צרכיו. הפונה מחפש את ה'מסמר' שלו, שנמצא ברשותנו, ולא נזכה למנוחה עד שנאפשר לו לקבל את ה'מסמר'.
פנימיות התורה נותנת למקרים אלו משמעות עמוקה יותר. כיוון שמאחורי המציאות הגשמית מסתתרת מציאות רוחנית, הרי שבכל מפגש בין אנשים, הם מעבירים זה לזה גם 'מסמרים' רוחניים. יותר מזה – האדם מעביר לחברו את ה'מסמר', שהיה שייך מראש לחבר. (מאז חטא אדם הראשון), האדם מחפש במהלך חייו את חלקי נשמתו האבודים. חלקים אלו מצויים אצל אנשים אחרים, ובמהלך חייו הוא נפגש עם האנשים שמחזירים/ לוקחים את חלקי הנשמה שלו/ שלהם. (לכן, ביטוי מקובל לאדם שקיבל את מבוקשו במפגש – 'הוא קיבל את שלו', כי מצד האמת המבוקש היה שייך לו מראש).
עניין זה נותן עומק חדש לפרשתנו. יעקב שולח לעשיו אחיו מתנות. חז"ל לא מסתפקים במתנות המוזכרות בפרשתנו, והם מבארים את ציוויו של יעקב לקוברו – "בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען", "שנטל יעקב כל כסף וזהב שהביא מבית לבן, ועשה אותו כרי, ואמר לעשיו: טול זה בשביל חלקך במערה". אפשר לראות במתנות מהלך של ריצוי בלבד, אך לאור דברינו ניתן למצוא עומק גדול במתנות אלו, ובעובדה שכל הכסף שהרוויח יעקב בחו"ל ניתן לעשיו בעבור חלקו במערת המכפלה.
יעקב נוחל את ארץ ישראל - הארץ הקדושה, לעומתו עשיו החומרי והטמא מתאים לחוץ לארץ. הכסף שמרוויח יעקב בחו"ל לא באמת מתאים ושייך לנשמתו. מצד האמת, כסף זה מתאים ושייך לעשיו. לפיכך, כשיעקב שב לארץ ישראל, עשיו בא לקראתו. מבחוץ נראה שעשיו מבקש את נפשו של יעקב, אך באמת הוא מחפש את ה'מסמר' שלו. יעקב מזדרז לתת לו את הכסף של חו"ל, הכסף שמצד האמת מתאים ושייך לעשיו, ועשיו שקיבל את שלו נרגע.
במפגש זה גם יעקב צריך לקבל מעשיו את ה'מסמר' שלו. ארץ ישראל מתאימה ושייכת ליעקב, ולכן מערת המכפלה, שבאותה תקופה הייתה הנחלה היחידה שקנויה לעם ישראל בארץ, צריכה לעבור בשלמות לידי יעקב, וזוהי התמורה שנותן עשיו ליעקב. כעת הם יכולים להיפרד זה מזה עד ביאת גואל.
זו הסיבה שיעקב שולח את המתנות בידי מלאכים. בפשטות, אלו אותם מלאכי חו"ל שנפרדים כעת מיעקב. בסוף הפרשה הקודמת, יעקב פגש את מלאכי ארץ ישראל, ונפרד מהמחנה השני של מלאכי חו"ל, ומיד שלחם אל עשיו. 'מלאך' זהו העניין הרוחני של הדבר, ולפיכך כשיעקב שולח את הכסף של חו"ל לעשיו, הוא שולח אליו בכך גם את העניין הרוחני העומד מאחורי הכסף ומתאים לעשיו.
בתפילה שנזכה לאסוף ולתת לאחרים את כל חלקי נשמותינו, ועמינו ינחל את חלקו בשלמות באדמת הקודש עד יעלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
