ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- אליבא דהלכתא ברכות
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
אליבא דהלכתא 8
לומדים ברכות – לומדים הלכה!
והשבוע בנושא: תפילת תשלומין
אליבא דהלכתא ברכות (10)
הרב ישראל שווץ
7 - קול, שיער וטפח באישה ערווה
8 - תפילת תשלומין
9 - תפילת הדרך
טען עוד
א. עיין בסוגיית הגמרא אודות תפילת תשלומין בדף כו עמוד א ועמוד ב.
כשאדם לא התפלל שחרית וכעת הוא מתפלל מנחה פעמיים, מה המנחה האמיתית ומה ה'תשלומית'? הוכח.
_________________________________________________________________________________________________________.
באיזה מקרה אי אפשר להתפלל תשלומין? ____________________ הסבר מסברא מדוע __________________________________
ב. תוספות ד"ה 'טעה' מוסיף עוד אופן שאי אפשר להתפלל תשלומין. מהו? ____________________________________________.
חוץ מהחידוש בתפילת תשלומין, מחדש תוס' יסוד בגדר 'תפילת ערבית רשות'. מהו? ______________________________________.
כיצד הוא מוכיח יסוד זה? _____________________________________________________________________________________.
כיצד הרא"ש מוכיח יסוד זה? __________________________________________________________________________________.
רא"ש סימן ב: "תדע שהרי יעקב אבינו עליו השלום תיקנה ואסמכוה אהקטרת אברים ופדרים שמצותם כל הלילה וכמו דאינהו לא מעכבי כפרה ואיהי נמי מצוה בעלמא יש בה ואין לבטלה אם לא מפני צורך שעה".
ג. עיין בקטע הבא מתלמידי רבנו יונה על הרי"ף וכתוב מהי מחלוקת הראשונים שמביא רבנו יונה וכיצד מכריע למעשה.
טעה ולא התפלל מנחה יתפלל תפלת ערבית שתים ואומרים רבני צרפת ז"ל דדוקא כשטעה ושכח תפלה אחת יש לה תשלומין אבל אם טעה ולא התפלל ערבית ומנחה אינו מתפלל שלשה אלא שתים אחת של שחרית ואחת של ערבית שאין התשלומין מועילין אלא לתפלה אחת בלבד ויש מפרשים שאפילו לא התפלל תפלות הרבה לכולן יש להן תשלומין והם אומרים שמי שהיה תפוס או חולה כשיצא מבית האסורין או כשנתרפא שיתפלל כל התפלות שהפסיד ואין דעת מורי הרב נוחה בזה אלא הנכון כמו שאומרים רבני צרפת ז"ל והוא ג"כ דעת רבינו משה ז"ל מיהו אם ירצה להתפלל אותה בתורת נדבה ושיחדש בהם שום דבר הרשות בידו ונכון לעשות כן:
__________________________________________________________________________________________________________
ד. כאיזה שיטה פוסקים להלכה השו"ע והמ"ב?
שו"ע קח, ה: אף על פי שאין תשלומין אלא לתפלה [ז] הסמוכה לאותה תפלה, ותפלות (אחרות) שהפסיד אין להם תשלומין, (יח) ז אם רצה להתפלל אותה [ח] נדבה ח ושיחדש בה שום דבר, הרשות בידו; (יט) ונכון לעשות כן.
מ"ב יט: עיין בפמ"ג שהסכים דטוב שיתנה ויאמר אם אני חייב להתפלל ה"ז לחובתי וא"ל הרי זו לנדבה ובזה יצא ידי כל הדיעות שיש כמה דיעות שסוברים דיש תשלומין לתפילה אפילו לכמה תפילות שעברו:
_______________________________________________________________________________________________________
ה. איזה יסוד באמונה הוציא הבני יששכר לאור הפסק הנ"ל וכיצד מצא אותו מדוקדק בנוסח התפילה?
לעתיד לבוא במהרה בימינו נצטרך להקריב כל הקרבנות שחסרנו כל ימי גלותינו, דהיינו כשיגיע ר"ח ניסן נצטרך להקריב כל קרבנות המוספין של כל ראשי חדשים של ניסן של כל ימי הגלות.
ובזה פירשנו בטוב טעם מה שאנו אומרים במוספין ואת מוסף יום השבת הזה נעשה ונקריב וכו', הנה תיבת הזה אינו מובן, ולפי דברינו הנ"ל ידוקדק היטב, שבאמת נעשה ונקריב מוסף השבת זה ור"ח הזה והוא נכון בעז"ה".
______________________________________________________________________________________________________
ו. ההערה הראשונה של הרש"ש לפרקנו פותחת פתח להבנת עומק עניין תפילת התשלומין:
'טעה ולא התפלל מנחה מתפלל בערבית שתים'. נראה לי דתפילת התשלומין אינה אלא רשות. דלא עדיפא מתפלת שעתיה. וסעד לזה מהא דפסקינן בשו"ע סימן קח' סעיף ג דבשעה שלא הגיע עדיין זמן תפילה הסמוכה לא ישלים.
לפי הרש"ש, כשאדם טעה ולא התפלל מנחה, התפילת ערבית הראשונה שלו היא התפילת ערבית הרגילה שצריך להתפלל, והתפילה השניה לתשלומין היא (תפילת מנחה בזמן ערבית/ תפילת ערבית נוספת) ולכן היא ____________________________.
ראיית הרש"ש היא: ___________________________________________________________________________________.
ז. יהודי שכח להתפלל שחרית, אך נעבעך, הוא נזכר בזה דקותיים לפני סוף זמן מנחה. איזו תפילה יתפלל כעת, של מנחה או של תשלומי שחרית? עיין בצל"ח.
ונסתפקתי במי שלא התפלל שחרית ולא נזכר עד סמוך לערב, ועדיין לא התפלל מנחה, ואין שהות ביום רק לתפלה אחת. אם יתפלל אותה של מנחה נדחית של שחרית לגמרי לפי דברי התוס' בעמוד הקודם [ד"ה טעה] דאחר זמן שתי תפלות ליכא שוב תשלומין, אם אמרינן דאלים חובת שעתא להקדימה אפי' במקום שידחה התשלומין לגמרי. או דלמא היכא שזו עוברת לגמרי היא קודמת לחובת שעתא שאינה עוברת לגמרי, שהרי למנחה יהיה תשלומין בערבית.
מה הצד להתפלל את תפילת המנחה? _______________________________________________________________________
מה הצד להתפלל את תשלומי השחרית? ____________________________________________________________________
ח. כעת הפעל את גלגלי מוחך. האם הרש"ש יסכים לצד השני של הצל"ח, שיש להתפלל את תשלומי השחרית משום ש'למנחה יהיה תשלומין בערבית'? נמק: ________________________________________________________________________________.
ט. אם כך, זכינו למחלוקת בשורש תפילת התשלומין. האם היא באמת משלימה את התפילה הקודמת (צל"ח) או שהיא התפילה החדשה כפול שתים (רש"ש).
השלם: כשלא התפללתי שחרית, לפי ___________ אני מתפלל שחרית במנחה, ולפי ________ אני מתפלל מנחה פעמיים.
י. עיין בפסק השו"ע הבא בהלכות שבת ובחידוש של המגן אברהם עליו והסבר כמי המגן אברהם סובר, כצל"ח או כרש"ש.
שו"ע רפו, ד: היו לפניו שתי תפלות, אחת של מנחה ואחת של מוספין, כגון שאיחר מלהתפלל תפלת מוסף * עד ו' שעות (ומחצה, טור) שהוא זמן תפלת מנחה, צריך להתפלל (י) ג של מנחה תחלה ואח"כ של מוסף.
מג"א ג: אף על גב דפסק בסימן רל"ג דאין להתפלל לכתחלה מנחה גדולה י"ל דהכא כיון שצריך להתפלל מוסף צריך להקדים מנחה תחלה דעכ"פ זמנה היא וכמ"ש שם אם רוצה לאכול וא"כ האידנ' דסומכין על קריאה לבהכ"נ א"צ להתפלל עתה מנחה. ונראה לי דאם הוא סמוך לערב ואין שהות להתפלל שתיהן יתפלל מוסף דמנחה יש לה תשלומין בערבית
____________________________________________________________________________________________________
יא. לעיל דף טו עמוד א למדנו: "רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא, והני מילי - לקריאת שמע, אבל לתפלה – מהדר".
מה החילוק בין ק"ש לתפילה? ענה לפי רש"י שם: _______________________________________________________________.
מה מקשה תוס' ד"ה 'אמאן' על רש"י? ______________________________________________________________________.
עיין בביאורו של הנחלת דוד, רבי דוד טביל תלמידו של ר' חיים מוולוז'ין:
מפרש טעמא משום דתפלה זמנה כל היום. וכוונתו הוא דאף לאחר ד' שעות לר' יהודה או אחר חצות לרבנן מ"מ שכר תפלה יהבי ליה רק שכר תפלה בזמנה לא יהבי ליה אבל שכר תפלה אית ליה על כל פנים. ובק"ש אמרינן (ט, ב) הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה, משמע דאין לו שכר ק"ש כלל.
1. כיצד מתרץ הדברי דוד את רש"י מקושית תוספות? ___________________________________________________________
2. לפי הדברי דוד, שרש"י בעצם התכוון לתפילת תשלומין, האם רש"י הולך כצל"ח או כרש"ש? נמק.
______________________________________________________________________________________________________
יב. כיצד סובר הרב עובדיה בגדר תפילת תשלומין במח' הצל"ח והרש"ש? הבא ראיה מהפסק המדהים הבא שלו (יביע אומר ג, ט):
נשאלתי בדין מי שרגיל לכוין בתפלתו לכל הפחות באבות, ויקר מקרהו שהוא נוסע באוטובוס והגיע זמן תפלת המנחה, ויודע בעצמו שאי אפשר לו לכוין כלל במשך נסיעתו, ואם ימתין מלהתפלל עד הגיעו למחוז חפצו תעבור המנחה על פניו, אם כדאי להתפלל אף בלא כוונה, או יותר כדאי שלא יתפלל אלא ערבית שתים לתשלומי מנחה, בכדי להתפלל בכוונה.
...רשאי למנוע עצמו מלהתפלל, ובבואו לביתו יתפלל תשלומין בכוונה כאשר היתה באמנה אתו. ולא מבעיא אם התחיל לנסוע לפני זמן התפלה, דרשאי להתפלל תשלומין בתפלה הסמוכה משום דהו"ל אונס גמור. אלא אפי' נסע לאחר מכן, כל שהיה סבור שיכול להגיע למחוז חפצו קודם שיעבור זמן התפלה, או אם חשב שיוכל להתפלל בכוונה בתוך נסיעתו ואח"כ נתברר לו שאינו כן, לא חשיב מזיד ויש לו תשלומין, וכמ"ש מרן הב"י /בא"ח/ (סי' צט). ושכן מוכח בנמקי יוסף. וכ"ד המג"א (שם סק"ג). וכ"כ המאמ"ר (שם סק"א). וע"ע בש"ע הגר"ז (סי' קח. ס"ק יב). ובדרך החיים. ובמגן גבורים. ובש"א. וכ"פ המשנ"ב (סי' צט סק"ו). ובכה"ח (שם סק"י). ע"ש. ולכן שפיר סמכינן ע"ז לדחות תפלתו בכדי שיוכל להתפלל תשלומין בכוונה. אלא שעל צד היותר טוב לחוש לד' הלבוש והט"ז שמפקפקים בזה (אם התחיל לנסוע אחר זמן תפלה), טוב להתנות שאם אינו חייב להתפלל תשלומין תהיה תפלתו בתורת נדבה.
_____________________________________________________________________________________________________
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
