ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
ואכן, כפי שבכל דור יש אדם הראוי להיות משיח בן דוד, כך בכל דור ישנו מי שראוי להיות משיח בן יוסף. האגדה עיטרה שורה של אנשים במהלך הדורות בעטרת הפלאים של משיח בן יוסף. מסורות שונות מזהות בדור זה או אחר את דמותו של משיח זה. לדוגמא – המסורת החסידית מצביעה על רבי שלמה מקרלין הי"ד כמשיח בן יוסף.
וכך מסופר – רבי שלמה היה רגיל לומר: אילו כבר רצה לבוא משיח בן דוד! משיח בן יוסף אוכל גם אני להיות בשעת הדחק. מה לי להתיירא וממי לי להתיירא? כלום אתיירא מן המוות, כלום אתיירא מהקוזק החיגר? הבריות היו סבורים, שרבי שלמה מכנה את המוות בשם 'קוזק חיגר', והתפלאו על כך.
פעם אחת, בעת שהרוסים דיכאו את מרד הפולנים, ורדפו אחר המנוצחים לתוך עירו של רבי שלמה, נתנו מפקדי הצבא הרוסי אישור לחייליהם לשלול ולבוז את העיר במשך כשעתיים. אותו היום, ערב חג השבועות שחל בשבת היה, והיהודים התאספו בבית הכנסת. רבי שלמה עמד והתפלל בהתלהבות בלי לשמוע ולראות דבר.
והנה עבר בחוץ קוזק חיגר. ניגש הקוזק אל החלון, והציץ פנימה, כשרובה טעון בידו. אותה שעה, אמר הרבי בקול גדול את הפסוק – "כי לה' המלוכה". והנה משך במעילו נכדו הקטן, שעמד על ידו מלא פחד, והרבי פסק לרגע מדבקותו. בו הרגע פגע בו כדור הרובה ופצעו, ובהמשך – מת מחמת פצעיו.
מספרים, ששמו של הקוזק החיגר היה 'ארמילוס', כשמו של מי שלפי תורת הנסתר יהרוג את משיח בן יוסף.
אולם, בעוד שבגמרא על פי הנביאים, מותו של משיח בן יוסף בטרם יגלה משיח בן דוד, נגזר מראש, הרי שתורת הנסתר משנה את התמונה באומרה – עלינו להתפלל על בן יוסף שלא ימות, משמע – ישנה אפשרות שלא ימות. כנראה שאפשרות זו משמעותית מאד בתהליך הגאולה ולפיכך יש להתפלל עליה דורות רבים. ואכן, בסידורים רבים מופיע בברכת בונה ירושלים, שיש לכוון שם (על פי דברי האר"י הקדוש) על משיח בן יוסף שלא ימות. יתר על כן – היו מגדולי הנסתר בדורות האחרונים, שאמרו שכבר פעלו צדיקי הדורות בתפילתם שמשיח בן יוסף לא ימות, אך יסורי מיתה לא ביטלו ממנו.
וכאן יש לשאול – כיצד מתיישבת הסתירה לכאורה בין הגמרא ותורת הנסתר? ומה המקור לכך שישנה אפשרות שמשיח בן יוסף לא ימות? ובכלל – מה תפקידו המיוחד של משיח בן יוסף בתהליך הגאולה, ומדוע אי אפשר להסתפק במשיח בן דוד המבשר את הגאולה השלימה?
יקצר המצע במאמר קצר זה לענות על כל השאלות, ובעז"ה נמשיך לעסוק בתמצית העניין בשבוע הבא, אך הבה נתחיל. מי שיבחן דורות רבים בתולדות ישראל, יגלה ששני כוחות משמשים בהם בהנהגה – יוסף ויהודה, ולעיתים – באופן רחב יותר, בית רחל (שאול משבט בנימין) ובית לאה (דוד מיהודה).
עניין זה מופיע בצורה הבולטת ביותר בפרשתנו – "ויגש אליו יהודה". יהודה ויוסף נפגשים, ושניהם מנהיגים - יוסף משנה למלך מצריים, ויהודה מנהיג האחים. ועל כך דורש המדרש – "כי הנה המלכים נועדו", יוסף ויהודה. לשניהם יש מקום, לשניהם יש תפקיד.
וכך באמת בכל הדורות, זקוקים אנו לשני הכוחות הללו בהנהגה – שאול ודוד. ובדור שאחר כך, היו אמורים להיות – יהונתן בן שאול ודוד, וכפי שאומר יהונתן לדוד: "ואני אהיה לך למשנה", אלא שגרמה הרוח הרעה ששלטה בשאול למחלוקת, ויהונתן מת בקרב, והפסדנו העניין. ובהמשך דואג דוד, שיוותר ייצוג לבית שאול בדמותו של מפיבושת בן יהונתן. אך כשמקצץ דוד בכוחו של מפיבושת, ונותן חלק משדהו לציבא עבדו, באומרו – "אתה וציבא תחלקו את השדה", מיד דואג הקב"ה לחלקם של בני רחל, ויוצאת בת קול ומכריזה – רחבעם (מבית דוד) וירבעם (מבית יוסף) יחלקו את המלכות. וכך הלאה, בכל הדורות.
ואף לעתיד לבוא, כשיגלה במהרה משיח בן דוד, ישמשו שני הכוחות בהנהגה, כשאת הבכורה וההובלה לוקח בן דוד. וכפי שנקרא בהפטרה בנבואת יחזקאל – "הנה אני לוקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חבריו (אם כן – עץ ממלכת ישראל נקרא על שם יוסף), ונתתי אותם עליו את עץ יהודה, ועשיתים לעץ אחד... ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכולם...
(נמשיך בעז"ה בשבוע הבא).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
