ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
- ספריה
- מועדים
- אור פני מלך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מן הימים הנוראים עוברים אנו לחג הסוכות. המעבר הזה הוא מעבר מן המוגבל והמוגדר, אל היציאה מן הגדרים והגבולות. הימים הנוראים, מבחינת הדין והמשפט ומבחינת הסליחה והכפרה, מצויים בתחום של גבולות ושיעורים, לעומת חג הסוכות שבו נפתחים הגבולות. חג הסוכות נקרא "זמן שמחתנו", ומהותו כמו הרגשת השמחה, שמטבעה אין לה גבולות, ושעניינה הוא הפריצה והיציאה מן הגבולות והגדרים.
רמז לדבר, מצוי בספרים 1 בפסוק "שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני" 2 . "שמאלו תחת ראשי" אלו הימים הנוראים, ראש השנה ויום הכיפורים, "וימינו תחבקני" הוא חג הסוכות. אף מצאו רמז לדבר בהלכות סוכה: נאמר בגמרא 3 , ששיעור דפנות הסוכה הוא שתי דפנות שלמות ושלישית אפילו טפח, וכצורת הדפנות כך צורת היד המחבקת זרוע, אמה וכף היד. כלומר, הסוכה בעצמה היא כעין חיבוק של מעלה. אם "שמאלו" מבטאת את אימת הדין המתוח (שמאל=דין), הרי ש"ימינו" מבטאת את החיבוק, את הימין (=חסד) המקרבת, המלטפת והעוטפת של חג הסוכות.
התנועה של מידת החסד היא ההתפשטות מן המרכז החוצה, ואף בשמחה נמצאת אותה תנועה יציאה ופריצה מן התחום הסגור החוצה, התרחבות ויציאה אל המרחב. ולכן בכל ימי חג הסוכות גומרים את ההלל, שבו נאמר: "מן המצר קראתי י ה, ענני במרחב י ה" 4 . "המצר" הוא תחומה של מידת הדין, תחום הגבולות המוגדרים והמגבילים, ואילו ה"מרחב" הוא הרגשת השמחה, הנובעת מעצם היציאה מן המצר.
המחזור של ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות, הוא תהליך של כניסה לגבולות ויציאה מהם. ראש השנה הוא הדין הקשה שבו העולם צריך להימדד, ושאליו צריך להתכונן. יום הכיפורים הוא יום המעבר, שהרי מחד תמציתו של יום הכיפורים היא ההיטהרות, מחילת העוון ותחילתו של זמן חדש, אך עדיין יום הכיפורים עצמו הוא יום כבד ועמוס. לעומתם, בחג הסוכות מגיעה השמחה של ההשתחררות, של היציאה מן המצר למרחב. סוכות הוא סיכומו של התהליך, של היציאה מן המצר למרחב, מן הגבול של הדין אל המרחב של הרחמים והחסד.
השמחה של חג הסוכות מגיעה גם ל"ושאבתם מים בששון" 5 . ששון הוא השמחה הפנימית, העמוקה יותר משמחה רגילה. כאשר זו מתפרצת החוצה, אין היא קיימת רק במחשבה הראשונה, כניצוץ ראשון של מחשבה, אלא יוצאת אל הגילוי, כפרץ מים ומים כאלו שואבים בששון 6 .
לכן, חג הסוכות הוא גם "סוכת שלומך" 7 , המבטא את האיחוד הכללי של המציאות, של ישראל ושל העמים כולם הבאים לבית המקדש בחג הסוכות 8 ; של המים התחתונים, העולים גם הם לקרבן על המזבח; של השמחה והששון של המציאות כולה שמגיעה לידי שחרור.
---------------------
מתוך החוברת "באור פני מלך" ניתן לרכוש במחיר 15 ש"ח בטלפון: 5110028 - 052.
^ 1. ראה שער הכוונות הקדמה לחג הסוכות. וראה לקוטי תורה דברים מח, ג.
^ 2. שיר השירים ח, ג.
^ 3. סוכה ו, ב.
^ 4. תהלים קיח, ה.
^ 5. ישעיהו יב, ג.
^ 6. כמבואר שמים הם חכמה, וששון בינה. הבינה היא ההתגלות וההתרחבות של נקודת החכמה. ראה לקו"ת דרושים לסוכות ושמ"ע פ, ב.
^ 7. הביטוי מן הסידור, ברכת "השכיבנו". וראה לקוטי תורה דברים לא, ג.
^ 8. כמוזכר בזכריה יד, טז.
^ 2. שיר השירים ח, ג.
^ 3. סוכה ו, ב.
^ 4. תהלים קיח, ה.
^ 5. ישעיהו יב, ג.
^ 6. כמבואר שמים הם חכמה, וששון בינה. הבינה היא ההתגלות וההתרחבות של נקודת החכמה. ראה לקו"ת דרושים לסוכות ושמ"ע פ, ב.
^ 7. הביטוי מן הסידור, ברכת "השכיבנו". וראה לקוטי תורה דברים לא, ג.
^ 8. כמוזכר בזכריה יד, טז.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
