ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
האיתות הראשון ל'ראש גדול' של יהודי היה בפרשת בהעלותך. שם, יהודים שמצבם לא אפשר להם להקריב את קרבן הפסח במועדו - הרגישו דחויים. אך הם לא ויתרו! במפגיע, הם מתייצבים לפני משה ואהרן ותובעים את חלקם בקדושה, "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' "? במבט של יהדות קפואה, מינימאליסטית, טכנית, יטענו השמרנים: למה לכם? אם אתם פטורים, תשמחו, ראש קטן. אבל ה' חושב אחרת, ומונחלת לדורות פרשת 'פסח שני', בזכות אלו שלא ויתרו, שהבינו שחיים בלא קדושה, בלא קירבת אלוקים הינם טפלים.
בנות צלפחד ממשיכות את אותה דרך. גם הן מבינות שמותר להיות מעורבים, שיהודי חייב להיות 'ראש גדול' בקדושה. הן אמנם לא מחדשות מצווה, אך הן מרחיבות את הקדושה למימד המקום. הן לא מוכנות להיות מחוץ למעגל יורשי הארץ. לדידן, יש קדושה עצומה לאדמה, ולמה שהן יוותרו עליה. במבטן, גם אם החוק לא חל על המקרה שלהן, אז מה? הן יוזמות 'תיקון לחוק הנחלות'. ולגבי מי שיתמה, מה לנשים בבית המדרש? מה ההעזה הזו? משיב הקדוש ברוך הוא: "כן בנות צלפחד דוברות"! ומשה מצטווה לתת להן נחלה, וכך מונחלת פרשת הירושה לבנות שאין להן אחים.
גם בני פרשת בהעלותך וגם בנות צלפחד 'פותחים את הפה', לא מרגישים רגשי נחיתות או חוסר בטחון עצמי מול גדולי האומה. הם יודעים שכשאתה מכוון לתוספת קדושה על פי רצון ה' ומסורת אבות ומתוך מידות טובות - אין סמכות שבכחה להחליש אותך.
כשמשווים בין פתחון הפה החיובי שהתורה מתארת אצל בנות צלפחד, לבין פתחון הפה של העם המתאווים והמתאוננים בפרשת בהעלותך - המבט הפמיניסטי דלעיל לטובת תורניות האשה מתעצם עוד יותר.
וכך קובעות בנות צלפחד את קנה המידה שיביא לשותפות ה' עם רעיונות חדשים: קבלת החוק התורני לגבי ירושת הבנים בלא ערעור. הן רק טוענות שמצבן שלהן הספציפי לא 'מכוסה' עדין. עמידה של עדינות ובטחון מול משה ואלעזר, הנשיאים וכל העדה, מתוך ידיעה שהם הסמכות המכריעה. הן גם יודעות שמי שהוא ראש גדול בקדושה צריך להיות נקי מעוון, וזאת הן מדגישות בפנייתן. ועוד מבט. בנות צלפחד דבקות בעזות דקדושה בארץ ישראל. הן יודעות בידיעה נשית פשוטה אך עמוקה מאד, ידיעה חסרת סיבוכים ו'נטולת מחסומים' - למי הארץ, וממילא למי אינה. הן מחבבות את הארץ ועומדות בכל תוקף על זכותן לנחול אותה - גם אם יש לעמוד על כך מול גדולי האומה.
תורה נשית זו מסוגלת היא 'להוריד' מן השמים חלק תורה חדש, ודוקא על ידי אותן צדיקות. יש בכך מן העתיד הגדול של עם ישראל שבו 'נקבה תסובב גבר', וכמו שכאן היתה פרשת הנחלות כתובה בשמים אך הן זכו להורידה לארץ, כן תתקיים בישראל שותפות קדושה ומלאת חן וענווה בלימוד תורה והוספת קדושה על ידי איש ישראל ובנות ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
