ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות ברכות
- רמב"ם יומי – הלכות שבת – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק רְבִיעִימתי יש לחזור ולברך | |
ברכה בישיבה ובמקום שאכל | |
א כָּל הַמְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אוֹ בְּרָכָה אַחַת שֶׁמֵּעֵין שָׁלשׁ - צָרִיךְ לְבָרֵךְ אוֹתָהּ בַּמָּקוֹם שֶׁאָכַל. אָכַל כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ - יוֹשֵׁב בַּמָּקוֹם שֶׁפָּסַק וִיבָרֵךְ. אָכַל כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד - יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ. שָׁכַח בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְנִזְכַּר קֹדֶם שֶׁיִּתְאַכֵּל הַמָּזוֹן בְּמֵעָיו - מְבָרֵךְ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר; וְאִם הָיָה מֵזִיד - חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ וּמְבָרֵךְ. וְאִם בֵּרֵךְ בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר - יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ; וְכֵן אִם בֵּרֵךְ כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד אוֹ כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ - יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וּלְכַתְּחִלָּה לֹא יְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְלֹא בְּרָכָה שֶׁמֵּעֵין הַשָּׁלשׁ אֶלָּא כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב וּבַמָּקוֹם שֶׁאָכַל. | א שֶׁיִּתְאַכֵּל - ראה לעיל ב,יד. שֶׁמֵּעֵין שָׁלשׁ - ראה לעיל ג,יא יג. |
דין ספק ושכחה | |
ב מִי שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹ אִם בֵּרֵךְ 'הַמּוֹצִיא' אוֹ לֹא בֵּרֵךְ - אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ מִן הַתּוֹרָה. שָׁכַח לְבָרֵךְ 'הַמּוֹצִיא': אִם נִזְכַּר עַד שֶׁלֹּא גָּמַר סְעוּדָתוֹ - חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ; וְאִם לְאַחַר שֶׁגָּמַר - אֵינוֹ מְבָרֵךְ. | ב מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ מִן הַתּוֹרָה - ראה לעיל א,ב. והכלל הוא שיש להחמיר בספק מן התורה. עַד שֶׁלֹּא - לפני ש- . |
שינוי מקום | |
ג הָיָה אוֹכֵל בְּבַיִת זֶה וּפָסַק סְעוּדָתוֹ וְהָלַךְ לְבַיִת אַחֵר, אוֹ שֶׁהָיָה אוֹכֵל וְקָרָא לוֹ חֲבֵרוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ וְיָצָא לוֹ לְפֶתַח בֵּיתוֹ וְחָזַר - הוֹאִיל וְשִׁנָּה מְקוֹמוֹ, צָרִיךְ לְבָרֵךְ לְמַפְרֵעַ עַל מַה שֶּׁאָכַל, וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ כַּתְּחִלָּה 'הַמּוֹצִיא', וְאַחַר כָּךְ גּוֹמֵר סְעוּדָתוֹ. | ג וְיָצָא לוֹ לְפֶתַח בֵּיתוֹ - מחוץ לפתח ביתו (ק'). לְמַפְרֵעַ - על שעבר. |
ה וְכֵן אִם הָיוּ מְסֻבִּין לִשְׁתִיָּה אוֹ לַאֲכִילַת פֵּרוֹת. שֶׁכָּל הַמְּשַׁנֶּה מְקוֹמוֹ - הֲרֵי פָּסַק אֲכִילָתוֹ, וּלְפִיכָךְ מְבָרֵךְ לְמַפְרֵעַ עַל מַה שֶּׁאָכַל, וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ שְׁנִיָּה לְכַתְּחִלָּה עַל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכֹל. וְהַמְּשַׁנֶּה מְקוֹמוֹ מִפִּנָּה לְפִנָּה בְּבַיִת אֶחָד - אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ. אָכַל בְּמִזְרָחָהּ שֶׁלַּתְּאֵנָה וּבָא לֶאֱכֹל בְּמַעֲרָבָהּ - צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ. | ה בְּמִזְרָחָהּ שֶׁלַּתְּאֵנָה - בצד התאנה הפונה למזרח, והמקום אינו מגודר במחיצות (ק'). |
ברכות הפוטרות | |
ו בֵּרֵךְ עַל הַפַּת - פָּטַר כָּל הַפַּרְפְּרָאוֹת שֶׁאוֹכְלִין בָּהֶן הַפַּת מִמִּינֵי תַּבְשִׁיל וּפֵרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן; אֲבָל אִם בֵּרֵךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת - לֹא פָּטַר אֶת הַפַּת. בֵּרֵךְ עַל מַעֲשֵׂה קְדֵרָה - פָּטַר אֶת הַתַּבְשִׁיל; וְאִם בֵּרֵךְ עַל הַתַּבְשִׁיל - פָּטַר* מַעֲשֵׂה קְדֵרָה. | ו ביאור המושגים תחילה: פַּרְפְּרָאוֹת - רבים של פַּרְפֶּרֶת, והיא הלפתן, כלומר דבר שמלפתים בו את הפת (פה"מ ברכות ו,ה), כגון הסלטים בימינו. ונכללים בזה תבשילי בשר ודגים (יום טוב ו,ג) ופירות מעין קטניות וירקות הנאכלים שלוקים (אישות יב,י; מאכלות אסורות יז,יח). מַעֲשֵׂה קְדֵרָה - מאכל שנעשה מדגן מבושל ברכתו 'בורא מיני מזונות' בתחילה וברכה 'מעין שלוש' בסוף (לעיל ג,ד). תַּבְשִׁיל - כל מאכל מבושל שאינו מעשה קדרה. נוסח ההלכה: פָּטַר* מַעֲשֵׂה קְדֵרָה - ר"י הנגיד כותב שכן הוא הנוסח בכ"י הרמב"ם שהיה ברשותו (שו"ת יח; פה"מ ברכות ו,ה), וכן הוא הנוסח בכ"י א'. לפי נוסח זה, כשמברך על תבשיל או על מעשה קדרה, הוא קובע עליו את סעודתו ופוטר את השאר. בכ"י תימן אחרים הנוסח הוא: "לֹא פָּטַר אֶת מַעֲשֵׂה קְדֵרָה". ולעניין ביאור ההלכה, נחלקו הפרשנים אם הלכה זו מוסבת גם על הברכה הראשונה (כס"מ, י') או רק על הברכה האחרונה (מרכבת המשנה, ק'). |
הפסקת הסעודה | |
ז גָּמַר בְּלִבּוֹ מִלֶּאֱכֹל אוֹ מִלִּשְׁתּוֹת וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לֶאֱכֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת - אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁנָּה מְקוֹמוֹ, חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ. וְאִם לֹא גָּמַר בְּלִבּוֹ, אֶלָּא דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר וְלִשְׁתּוֹת אוֹ לֶאֱכֹל - אֲפִלּוּ פָּסַק כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ שְׁנִיָּה. | ז גָּמַר בְּלִבּוֹ - החליט במחשבתו. נִמְלַךְ - התחרט. |
ברכת הטוב והמטיב | |
ט הָיוּ מְסֻבִּין לִשְׁתּוֹת יַיִן וּבָא לָהֶן מִין יַיִן אַחֵר, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ שׁוֹתִין אָדֹם וְהֵבִיאוּ שָׁחֹר, אוֹ יָשָׁן וְהֵבִיאוּ חָדָשׁ - אֵינָן צְרִיכִין לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַיַּיִן פַּעַם שְׁנִיָּה, אֲבָל מְבָרְכִין "בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב". | ט הָיוּ מְסֻבִּין - ודווקא בחבורה מברכים 'הטוב והמטיב', שפירושו: הטוב לי ומיטיב לאחרים, אבל לא ביחיד (כס"מ; וראה להלן י,ז). וּבָא לָהֶן... וְהֵבִיאוּ - שלא היה לפניהם היין הנוסף בזמן שבירכו על היין הראשון 'בורא פרי הגפן'. בִּרְכַּת הַיַּיִן - 'בורא פרי הגפן'. |
ברכה לנוכח האוכל והמשקה | |
י אֵין מְבָרְכִין עַל אֹכֶל מִכָּל הָאֹכָלִין וְלֹא עַל מַשְׁקֶה מִכָּל הַמַּשְׁקִין, עַד שֶׁיָּבוֹא לְפָנָיו. וְאִם בֵּרֵךְ וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ לְפָנָיו - צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ. נָטַל אֹכֶל וּבֵרֵךְ עָלָיו וְנָפַל מִיָּדוֹ, וְנִשְׂרַף אוֹ שְׁטָפוֹ נָהָר - נוֹטֵל אַחֵר וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֵאוֹתוֹ הַמִּין. וְצָרִיךְ לוֹמַר "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד" עַל בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה. עוֹמֵד אָדָם עַל אַמַּת הַמַּיִם וּמְבָרֵךְ וְשׁוֹתֶה, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם שֶׁהָיוּ לְפָנָיו בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה אֵינָן הַמַּיִם שֶׁשָּׁתָה, מִפְּנֵי שֶׁלְּכָךְ נִתְכַּוֵּן מִתְּחִלָּה. | י לְבַטָּלָה - לשווא. אַמַּת הַמַּיִם - תעלת מים. |
מה כלול בסעודה | |
יא דְּבָרִים הַבָּאִים בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה וְהֵן מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה - אֵינָן צְרִיכִין בְּרָכָה לֹא לִפְנֵיהֶן וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶן, אֶלָּא בִּרְכַּת 'הַמּוֹצִיא' שֶׁבַּתְּחִלָּה וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁבַּסּוֹף פּוֹטְרִין הַכֹּל, שֶׁהַכֹּל טְפֵלָה לַסְּעוּדָה. וּדְבָרִים שֶׁאֵינָן מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה שֶׁבָּאוּ בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה - טְעוּנִין בְּרָכָה לִפְנֵיהֶן וְאֵין טְעוּנִין בְּרָכָה לְאַחֲרֵיהֶן. וּדְבָרִים הַבָּאִים לְאַחַר הַסְּעוּדָה, בֵּין מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה בֵּין שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה - טְעוּנִין בְּרָכָה לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן. | יא בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה - במהלך עיקר הסעודה, שהיא אכילת הפת. בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה וְהֵן מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה - כגון לפתנים או סלטים שמלפתים בהם את הפת. שֶׁהַכֹּל טְפֵלָה לַסְּעוּדָה - שהסעודה נחשבת חטיבה אחת ומרכיביה טפלים לה, אף על פי שאינם טפלים זה לזה. השווה: "זה הכלל: כל שהוא עיקר ועמו טפלה - מברך על העיקר ופוטר את הטפלה" (לעיל ג,ה). לְאַחַר הַסְּעוּדָה - אחר גמר אכילת הפת, קודם ברכת המזון (שו"ת: קפד; ריג). לְאַחַר הַסְּעוּדָה... שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה - כגון מיני מגדים "ממה שדרכו להתמתק בו אחר הסעודה" (שו"ת ריג), כגון דברי הקינוח בימינו. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות שבת – מפעל משנה תורה (11)
מפעל משנה תורה
3 - הלכות ברכות ג'
4 - הלכות ברכות ד'
5 - הלכות ברכות ה'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
