ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מחיר הקרן והטיפול הלבבי והאדיב שהציע עשו את שלהם. השמועה עברה מפה לאוזן, וכך מדי שבוע הגיעו אל דוד זוגות מאורסים נרגשים להדפיס אצלו את ההזמנה ליום חתונתם.
בתו של דוד, שרה, נישאה לא מכבר וכבר הייתה אם לילדים, אך אושרה היה מהול תמיד ברגשות נוגים. היו לה כמה חברות טובות שעדיין לא זכו להקים בית נאמן בישראל, וכאבן נגע מאוד לנפשה.
שרה הצפינה בפתק קטן את השמות המיועדים לתפילה. השנים חלפו, גיל שלושים חלף עבר גם הוא, אבל בפתק הופיעו עדיין אותם שמות - "מיכל בת גילה לזיווג הגון במהרה, אפרת בת טובה לזיווג הגון במהרה..."
בכל הפרשת חלה שרה התפללה עליהן, ובכל לידה השתדלה להזכיר את שמותיהן. בכל ברית מסרה לסנדק פתק עם שמותיהן, ומכל חתן או כלה שנקרו בדרכה ביקשה, כמעט התחננה: "אתם זכיתם להתחתן, אנא ביום שמחתכם, התפללו על אלו שעדיין לא זכו!", והעבירה להם פתק עם השמות שכבר זכרה בעל פה. כאשר שמעה שרה על גמ"ח ההזמנות של אביה, החליטה לנצל את העניין ולגייס לתפילה את כל הזוגות המאורסים שיגיעו להדפיס הזמנות, ולבקש מהם שביום שמחת לבם יזכירו את שמות חברותיה המצפות ומייחלות גם הן להגיע לחופתן.
היא שרטטה פתק קטן, ורשמה בקשה אישית מהחתן והכלה: "מזל טוב! בשעה טובה אתם זוכים להקים בית נאמן בישראל. יש לי מספר חברות שעדיין לא זכו לכך, כולן עברו כבר את גיל שלושים. אם לא קשה לכם, בבקשה התפללו עליהן ביום שמחתכם מתחת לחופתכם! מיכל בת גילה לזיווג הגון במהרה, אפרת בת טובה לזיווג הגון במהרה... תזכו למצוות! שרה".
שרה הדפיסה את הפתק בכמה עשרות עותקים והגישה אותם לאביה.
"אבא", ביקשה, "בכל חבילת הזמנות שתמסור לזוג שעומד להינשא, שים בבקשה גם פתק אחד כזה. תפילה של חתן וכלה בוודאי תעזור לחברותיי".
הימים חלפו, זוגות התארסו, הזמנות הודפסו, חתונות נחוגו, ערימת הפתקים הלכה והצטמצמה, אך רשימת השמות כמו ממאנת להשתנות. אותם שמות, אותן חברות, ובן זוג אין.
ואז הגיע יום גשום וסוער במיוחד. גשם ניתך בעוז והמדרכות נשטפו במים. נפש חיה לא נראתה בחוץ. על דלת משרדו של דוד נשמעו נקישות בהולות. הוא ניגש לפתוח, כשהוא מתפלא מה מביא אנשים להסתובב בחוץ ביום גשום שכזה. בפתח עמדו שני בחורים חסונים, עטופים מכף רגל עד ראש במעילים שחורים, לראשם כובעי צמר שחורים. בקושי היה אפשר להבחין בפניהם.
"אתה עושה הזמנות?" שאלו השניים בקוצר רוח.
דוד קצת נבהל מפניהם. הוא לא קבע פגישה עם אף אחד, ולא היה ידוע לו על מישהו שצריך לקחת הזמנות מוכנות. מה הם רוצים ממנו, ועוד ביום גשום כזה?! ומה הדחיפות שבקולם?! והמראה שלהם - הם לא נראים טיפוסים ידידותיים במיוחד... אולי זו ביקורת פתע של מס הכנסה, ואולי גרוע מכך? המחשבות התרוצצו במוחו, והוא התלבט אם לסגור בעדם את הדלת, כשאחד מהם החל להסביר, במילים קטועות ובתנועות ידיים מפוזרות: "אולי אתה לא זוכר אותי. אני עשיתי אצלך הזמנה לפני חודשיים וכבר קיבלתי את ההזמנות".
דוד הקשיב בעניין לבחור שהוסיף: "אני מתחתן היום ועכשיו אנחנו נוסעים לכותל להתפלל".
"כן, מזל טוב... אז מה הבעיה?" ניסה דוד להבין, והבחור המשיך: "הפתק! אבד לנו הפתק!"
כמה שניות חלפו עד שדוד הבין במה מדובר. הבהלה והחשש מהביקור הבלתי צפוי דרשו ממנו קצת זמן לעכל את העניין.
"אה, הפתק! הפתק של בתי עם השמות לתפילה!"
דוד נכנס לחדרו, ומיהר להגיש לבחור את הפתק האחרון שהיה מונח בערימה.
החתן המיועד הודה לו ומיהר לדרכו.
מאוחר בלילה צלצל הטלפון הנייד של שרה. על הקו הייתה חברתה הטובה, מיכל.
"שרהל'ה, מגיע לי מזל טוב. הלילה התארסתי בשעה טובה!"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
