ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
נעשה זאת באמצעות סיפור אישי קצר שמבטא את דרכו המיוחדת במינה, גדלות של ענק בתורה עם ענוה אדירה ורגישות לכבוד הבריות. לא הקדמנו לשמו תארים כי האיש סלד מגינוני כבוד. עם זאת, הקפדתו על כבוד הזולת בפרט וכבוד האדם בכלל, בלטה לאורך כל חייו.
נקדים לסיפור כלל הלכתי יוצא דופן.
חכמים קבעו כי "גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה" (ברכות יט ע"ב).
נחלקו חכמים עד היכן מגיע כוחו של כלל זה. יש אומרים שגם לאו המפורש בתורה נדחה מפני כבוד הבריות ויש אומרים, שרק איסור מדברי סופרים נדחה מפני כבוד הבריות. יתכן והבבלי והירושלמי חולקים גם הם במחלוקת זו.
אם מדובר במצב של 'שב ואל תעשה', כבוד הבריות דוחה גם מצוות מדאורייתא לכולי עלמא ולכן ההולך לשחוט את פסחו או למול את בנו, ופגע במת-מצוה, הרי זה נטמא לאותו המת, ואף על פי שהוא הולך לדבר מצוה של קרבן-פסח או של מילה, שהן מצוות חמורות מאוד שחייבים על ביטולן כרת, יניח את המצוה ויטמא למת, שכבוד הבריות - שלא יהיה המת מוטל בבזיון ללא קבורה - דוחה את מצוות קרבן פסח ומילה.
(כמובן שבמסגרת קצרה זו אין אפשרות להיכנס לכל פרטי הלכות 'כבוד הבריות').
כלל זה, שכבוד הבריות דוחה את לא תעשה, כוחו רב מהכלל של 'עשה דוחה לא תעשה', שהרי 'עשה דוחה לא תעשה' הוא דווקא בזמן קיום מצוות העשה. לעומת זה 'כבוד הבריות' שאיסורים נדחים מפניו, הרי זה אפילו אם הגנאי עדיין אינו בעולם, בשעת הדחייה. מכאן נובעת ההלכה כי מותר לטלטל אבנים לצורך 'קינוח' (בבית הכיסא), אף על פי שבזמן הטלטול עדיין לא הגיע זמן 'כבוד הבריות', שהוא רק בזמן השימוש באבנים. ההשלכה למעשה בימינו היא ההלכה שגם במקום שאין עירוב, או שיש בעיית 'תחומין' מדרבנן, מותר לטלטל 'נייר טואלט' לצורך קינוח, בגלל העיקרון של 'כבוד הבריות'.
מלחמת יום הכיפורים פרצה בשנת תשל"ד ביום כיפור שחל בשבת. בשעה 2 בצהרים הגיעה משאית (גובהה הופך את בעיית ה'תחומין' לאיסור דרבנן ואכמ"ל) לישיבת ההסדר בקרית ארבע ובה איש מילואים עם צווי גיוס לבני הישיבה. עלינו על המשאית ונסענו לישיבת הר עציון כדי לאסוף משם את חברינו לחטיבת הטנקים. התחלנו בנסיעה לכיוון באר טוביה, שם חיכו לנו הטנקים במחסני החירום (ימ"ח). לאחר כמה שניות ראינו דמות של אדם מבוגר רץ אחרי המשאית עם חבילה גדולה בידו. צעקנו לנהג שיעצור, הדמות התקרבה וזיהינו את ראש הישיבה – ר' אהרון, כמי שרדף ברגליו אחר המשאית. לא הבנו את פשר העניין.
הרב הסביר: "ברגע שהבנתי שהגיעו כדי לגייס אתכם, ידעתי שבגלל שהיום שבת ויום כיפור לא תיקחו אתכם דבר מלבד הטליתות, שהרי אסור לטלטל היום. לכן, רצתי לדירה כדי להביא לכם נייר טואלט, שהרי אותו מותר לכם לקחת אתכם ולטלטל אותו מרשות לרשות, בגלל ההלכה של 'כבוד הבריות הדוחה גם לא תעשה שבתורה' ".
רגע זה נחרת בזיכרוני לעד. כולנו הבנו במעמד מרגש זה מה פשר המושג 'איש ההלכה', הלכה למעשה. איש שהתורה איננה מונחת רק בראשו, אלא הופכת להיות חלק בלתי נפרד מחייו ומאישיותו.
גם ברגעים המיוחדים של יום הכיפורים (ומי שהכיר את הרב ידע כמה משמעותי יום זה בחייו) 'כבוד הבריות' היה חלק בלתי נפרד מקדושת היום הנורא. השילוב המופלא בין עבודת ד' בשכל ועיסוק בלתי פוסק בהעמקה בתורה, עם עבודה שבלב - תפילה ורגישות אנושית עמוקה, הופיעו לפנינו במלא הדרם.
אשרי התלמידים שזוכים להיפרד כך מרבם, לפני יציאתם להילחם את מלחמות ד', על הגנת העם והארץ.
אשרי מי שהסתלק מהעולם הזה בקדושה ובטהרה מכל הבחינות, אחרי חיים מלאים של עבודת ד' והעמדת תלמידים הרבה.
הבה נתפלל כי נזכה לצעוד ולו במעט בעקבותיו ולקדש שם שמים בכל יום ובכל הליכותינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
