ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- הלכה מחשבה ומוסר
- גמילות חסדים
- שיעורים כלליים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
אברהם אבינו הוא איש החסד - 'תיתן אמת ליעקב חסד לאברהם'. בקוראו בשם ה' בכל מקום הוא עושה חסד עם האנושות כולה בהסיגו לאחור את הערפל האלילי המכסה על האמונה הטהורה. ברוחב לב הוא מאפשר לבן חסותו לוט לבחור לו את מקום התערותו הכלכלית וכשזה נשבה אף יצא למרחקים למבצע חילוץ. אברהם גם מתקשה לקבל את נוקשותה של שרה אשתו המבקשת ל'העיף' מהבית את בן האמה המצחק ברשע עם יצחק, ויוצא במחאה עקשנית 'כנגד' הקדוש ברוך הוא המבקש לבער מן העולם את הרשע של סדום.
אברהם אבינו הוא סמל החסד, הן בקרבת אלוקים אליה הגיע בפרשת העקידה, כמו גם בהתחננו אל ה' 'לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ'. לכן אנו, תלמידיו של אברהם אבינו, מבקשים למשוך על עצמנו את מידת חסדו המופלאה ומתפללים 'משוך חסדך ליודעיך', להוסיף חסד רב בעולם שכה רעב לכך.
מה פירוש הברכה 'מגן אברהם'?
ועם כל חשיבותה של מידת החסד, אנו יודעים שבנו, יצחק אבינו, בעל מידת הדין - 'פחד יצחק' הוא המשלים לאברהם אביו. משמע, חסד לבד אינו יכול להתקיים, והוא נזקק להשלמה על ידי הצד הנגדי לו.
באופן מרתק העמיקה בכך תורת החסידות. בפירושו לברכת 'מגן אברהם' מחדש האדמו"ר הזקן מחב"ד חידוש נוקב. נוסח חתימת הברכה נראה תמוה משהו, מדוע אברהם נזקק למגן? רש"י על מעמד הברית בין הבתרים מסביר שה' מרגיע את חששו על הנפשות שהרג בקרב החילוץ של לוט, אך השאלה היא מדוע אנו חותמים דוקא בפרט זה של 'מגן אברהם'? מסביר האדמו"ר הזקן מחב"ד, שמידת החסד של אברהם צריכה מגן, והעולם כולו חייב בהגנה - מפני החסד העצום של אברהם שחורג מן המדה כי אין בו ולו המעט הנצרך ממידת הדין. בחסד בלבד אי אפשר לנו לבצע את תפקידנו, 'לתקן עולם במלכות שד-י': 'דהנה אברהם הוא בחינת חסד גדול עד מאד וכולם טובים בעיניו והוא רק טוב ולכן אמר 'לו ישמעאל יחיה לפניך' - אבל באמת אין מהראוי לעשות כן. דהנה בביאת המשיח צריך לבער כל הרע מן העולם ואם יתנהג העולם בחסדו הגדול של אברהם לא היה העולם יכולים לבא למדרגה של משיח' (תורה אור - לך לך).
השלמות זקוקה לאיזון: 'וְיָדַעְתָּ כִּי ה' אלוקיך הוּא... שׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאהֲבָיו... וּמְשַׁלֵּם לְשׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ' - גם חסד וגם תשלום לשונאים.
גם אוהב ישראל וסניגורם הגדול, איש מדת החסד המוחלט ר' לוי יצחק מברדיטשב מסביר קרוב לכך: "כי יש צדיק שעובד את הבורא בשמחה גדולה ובאהבה והנה צדיק זה הוא רך בטבע מאוד ואין יכול לעשות שום נקמה בהשונאים שיש לו. והצדיק שעובד הבורא ביראה במדת הדין אזי הוא קשה בטבע מאוד ויש לו חשק לעשות נקמה בהשונאים". (קדושת לוי - ליקוטים)
אי אפשר רק עם חסד?
מעתה קשה. חפצנו וחובתנו היא להידבק במידותיהם של אבותינו הגדולים, וכי מעתה נמעט בחסד?
אך נראה ברור שעיקר האבחנה היא בין הפרט לבין הנהגת הכלל: האדם הפרטי אכן ראוי לו שמידותיו יטו לטובת החסד יותר מאשר לצד הדין.
והכלל לעומת זאת חייב להישמר, ובייחוד בעת מלחמה, מתת עדיפות יתר לרכרוכיות המתעטפת באיצטלה של חסדים. כך ניתן להבין איך דוד המלך, זה המבקש 'אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי' מכתיב על ערש מותו צוואה נוקשה לשלמה בנו ביחס לדרך ה'טיפול' הראויה בכמה מאויביו - והתוצאה היא שבמהרה 'הממלכה נכונה בידו'. ואין זו סתירה, כי דוד יודע לנסח את הדברים גם כך: 'וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית איְבָי' כי יש חסד מנצח אוייב, הוא חסד ה' עם אוהביו.
מדינת ישראל הנמצאת במלחמה מוצאת חלק מבניה היהודים עוזרים בחסדם ביד שונאינו. יתכן שהם מיחסים את חסדם השופע על האוייב כמורשה מאברהם אבינו. יתכן. אך יותר סביר ששכנתנו הנוצרית מהגלות מפמפמת לתודעתם את החמלה 'הידועה' שלה, אהבת האדם שהתגלתה במסעי הצלב ובאינקויזיציה. אך לא כן דרך התורה. חלק מגילוייה של ממלכתיות בריאה מתבטאים בהפעלת מידת הדין הגמור על מבקשי רעתינו, כדברי נעים זמירות ישראל 'אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּיגֵם וְלא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם: אֶמְחָצֵם וְלֹא יֻכְלוּ קוּם יִפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי'.
אברהם אבינו - מאז והיום
לפני יותר מ - 3700 שנה התקיים כאן 'וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ', והנה בניו נאחזים חזרה ב'אלון מורה' בה עבר, אלא שאולי בגלל החסד המוחלט שלו, 'הכנעני אז בארץ' והוא עדין בארץ שטרם נכבשה כולה לפנינו.
לשם שלמות קומתנו הלאומית הבנויה בחוברת מחסד ודין ועם עלות שחר גאולתנו, נתפלל שיאירו עלינו דברי 'בעל התניא' בסוף דבריו: 'לכן, בכל בוקר כשמתעורר מדת אברהם, מדת חסד בלא גבול, אנו צריכים לברך ברכת 'מגן אברהם' - שיעשה מגן לבחינת אברהם זו - לטובתנו'. ורק אז, 'כשה' עוז לעמו יתן', תתממש גם השאיפה הקדושה, הפנימית, 'ה' יברך את עמו בשלום'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
