ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
אמרתי לו: יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים, ותכנס להם לפנים משורת הדין. (וכביכול, ה' הסכים איתו -) ונענע לי בראשו".
אם נעצור רגע ונחשוב לרגע על משמעות המדרש, נגלה עומקים נפלאים. רבי ישמעאל בן אלישע נכנס להקטיר קטורת לפני ולפנים – בקודש הקודשים. כלומר, המעשה מתרחש ביום הכיפורים, העת היחידה שבה הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים. ברגע מיוחד זה, הוא רואה מראה כעין נבואי. רבי ישמעאל הוא תנא ואינו נביא, ובכל זאת הוא זוכה למראה הקרוב לנבואה.
(יש מהמפרשים שמתקשים בעיתוי ההיסטורי של המעשה. רבי ישמעאל בן אלישע, נפדה על ידי רבי יהושע מהכלא הרומאי, כילד לאחר החורבן. אם כן, חי ופעל לאחר החורבן, וכיצד נכנס להקטיר קטורת?
שתי אפשרויות נאמרו כתשובה – א. מדובר ברבי ישמעאל כהן גדול, מעשרת הרוגי מלכות, שהיה סבו של רבי ישמעאל בן אלישע, וכנראה שאף הוא היה בנו של אלישע. ב. גם לאחר החורבן, כאשר התאפשר לכוהנים, הם המשיכו לעבוד עבודות מסויימות במקדש החרב, שהרי "מקריבים אף על פי שאין בית". וכך הקטיר רבי ישמעאל בן אלישע קטורת בקודש הקודשים החרב).
ההתגלות הנבואית ותפילת רבי ישמעאל נאמרת בעת הקטרת הקטורת. ואכן, במסכת יומא ובסדר העבודה מצוין, שהכהן הגדול היה מתפלל את תפילתו בקודש הקודשים, מיד לאחר הקטרת הקטורת.
נקודה זו מעלה תמיהה עצומה – הרי רוב עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים היא לאחר הקטרת הקטורת. לפני הקטורת, הכהן רק מטיל גורלות, שוחט את הפר ומתוודה על חטאי הכוהנים. ואילו הזאת הדמים, רוב הכניסות לקודש הקודשים, והווידוי על חטאי כלל ישראל מתרחשים לאחר ההקטרה. היינו מצפים שהכהן יתפלל בתום העבודה, בעת שהטהרה נשלמת, ולא בשלב ההתחלתי של הקטרת הקטורת!
אכן, עניין זה מלמדנו על מרכזיות הקטרת הקטורת בעבודת היום. הקטורת מבטאת את מהותו של יום. ברוב החגים, יש לנו מצווה מיוחדת לחג. כל אחת ממצוות אלו נוגעת בחוש אחר של האדם – שופר בחוש השמיעה, נרות חנוכה בחוש הראיה ועוד. הקטורת נוגעת בחוש הריח, "ישימו קטורה באפך".
כתוב בספרים, שחוש הריח הוא החוש היחידי שנשאר בטהרתו, ולא השתתף בחטא אדם הראשון. ואכן, בפרשת חטא אדם וחווה, מוזכרים כל החושים חוץ מחוש הריח. לפיכך, זהו גם החוש של הגאולה, שהרי על משיח נאמר – "והריחו ביראת ה'".
מדהים לגלות, שהחוש היחידי המפותח אצל הנחש הוא... חוש הריח. הנחש מריח בעזרת לשונו, ולכן הוא שולח אותה קדימה. הנחש, גורם החטא, נפגם בכל חושיו, "וכל המעדנים נטעמים לו כעפר", אך בריח לא פגם ולפיכך גם לא נפגם.
מעניין גם לגלות, שבגמרא ובמדרשים מסופר מספר פעמים על – 'ריח גן עדן', אך לא מצאנו 'טעם גן עדן'. והעניין מובן, הריח מזכיר לנו את ימי גן עדן, ימי טהרת האדם שטרם החטא. וזהו בדיוק עניינו של יום כיפור. ביום זה אנו שבים לגן עדן, לפנימיות הטהורה של כל יהודי. החטאים הם חיצוניים לנו, וביום זה אנו מקלפים אותם, ומגלים מחדש שנשמתנו נשארה בטהרתה ולא חטאה מעולם.
כניסת הכהן הגדול (שליח כלל ישראל) אל הקודש והקטרת הקטורת, היא כניסת כל יהודי לתוככי נשמתו, והרחה מחודשת של ריח גן עדן שטרם החטא. לכן ברגע זה נדבק הכהן/ האדם בבוראו, נפגש עימו ומתפלל אליו. ושאר כל עבודת יום הכיפורים, מבטאת את גלי הטהרה, הזורמים מהקודש פנימה, ומטהרים את כל המעשים החיצוניים.
ברגע פנימי זה פונה אף הבורא, כביכול, אל הכהן הגדול ומבקש שנעתיר לפניו ש"יכנס עימנו לפנים משורת הדין". ויהי רצון, שנזכה עוד השנה, לשוב לפנימיותינו הטהורה ולהריח את ריח הקטורת, ריח גן עדן, ומשם לזכות לריחו של מלך המשיח, במהרה בימינו אמן!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.












