ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
היא נהגה להגיע לבתי נשות הקהילה ולתנות באוזניהן את צרותיה.
לא כולן היו מסוגלות לגלות כלפיה את הסבלנות הנדרשת לכך. וכך נדדה מלכה בין נשות הקהילה, עד שלבסוף נקשרה לאישה בשם עמליה שהייתה סבלנית מכולן.
מלכה נהגה להגיע עם ילדיה לביתה של עמליה בימי חול וגם בשבתות, התיישבה על הכורסה והשיחה כל מה שעל לבה. עמליה השתדלה להקשיב לצרותיה ולנחם אותה, ודאגה לכך שילדיה של מלכה ירגישו אף הם בנוח. הדבר לא היה קל ודרש מסירות נפש מצדה של עמליה, אבל היא עמדה היטב במשימה המייגעת.
כעבור כמה שנים עזבו מלכה ומשפחתה את הקהילה בעיר הדרומית ועברו להתגורר בקהילה במרכז הארץ. הסיפור חזר על עצמו. מלכה פקדה את בתי נשות הקהילה ונדדה מבית לבית עד שלבסוף התבייתה על ביתה של אשה בעלת מזג נוח בשם מרים, והגיעה אליה בקביעות עם ילדיה כדי להשיח את לבה ולתנות את צרותיה.
כעבור כמה שנים נאלצה מלכה לעבור שוב לעיר אחרת, והפעם ליישוב צפוני יותר. כשהייתה שם נהגה להתקשר אל חברותיה משכבר הימים, עמליה מהדרום ומרים מהמרכז.
יום אחד ראתה מרים תמונת מחזור של כיתת בתה רחלי שלמדה בסמינר למורות ושאלה אותה: "מי זאת הבחורה בתמונה לידך? היא נראית לי נחמדה מאוד".
"אה, כן", ענתה הבת, "זו שרהל'ה תמיר, באמת בחורה נחמדה".
"מה דעתך", אמרה האם בלחש, "אולי היא מתאימה ליוסי אחיך?"
"מה פתאום?!", קראה רחלי, "הם בכלל לא מתאימים. יוסי הוא טיפוס מופנם וקצת ביישן והיא להפך - מאוד חברותית".
"מה רע בזה?! זו יכולה להיות השלמה טובה", טענה האם.
"זה לא הכיוון של יוסי. אני לא מאמינה בזה".
הנושא ירד מהפרק, אבל לא מלבה של מרים.
כעבור יומיים התקשרה מלכה למרים. כתמיד החלה לתנות באוזניה את כל צרותיה ומרים האזינה וניסתה לעודדה. בשלב מסוים אמרה מרים: "נדמה לי שאת מכירה את שרהל'ה תמיר?"
"בטח!", קראה מלכה, "אני מכירה אותה מצוין. היא הבת של עמליה, חברה טובה שלי מדרום הארץ. למה את שואלת?"
"לא יודעת...", גמגמה מרים, "חשבתי על שידוך..."
"שידוך למי?", התעניינה מלכה.
"לבן הבכור שלי, יוסי. את זוכרת אותו?"
"בטח! שאני לא אזכור את יוסי?! הם זוג משמיים!"
"אבל רחלי בתי שלומדת איתה לא חושבת כמוך".
מלכה החזיקה בדעתה שמדובר בזיווג מתאים מאוד והשיחה הסתיימה.
מלכה לא הרפתה. היא התקשרה מיד לעמליה וסיפרה לה על שיחתן.
עמליה התעניינה מעט והשאירה את ההצעה בסימן שאלה.
כעבור כמה ימים מלכה התקשרה למרים וממש הפצירה בה שתבדוק פרטים לגבי שרהל'ה. מרים דחתה אותה, אבל ברבות הפצרותיה נעתרה. מה כבר יכול להיות, אמרה לעצמה, נעשה כמה טלפונים. היא התקשרה למספרים שקיבלה ממלכה ודמותה של שרהל'ה מצאה חן בעיניה. "מבחינתנו יש על מה לדבר", אמרה למלכה.
מלכה גלגלה את העניינים לפתחה של עמליה. עמליה התלבטה מאוד. היא לא החזיקה כל כך מחוות דעתה של מלכה. לעומת זאת ידעה היטב שמרים הייתה בשביל מלכה כותל מערבי בדיוק כמוה... אם יש לה כזאת סבלנות, הרהרה בלבה, בטח מדובר במשפחה טובה.
לבסוף נעתרה להפצרותיה של מלכה וקיבלה את הטלפונים לבירור על יוסי. בסופו של הבירור עדיין התקשו לקבל החלטה, למרות שהרושם בכללו היה חיובי.
מלכה המשיכה להתקשר מדי כמה ימים והפצירה בעמליה שייפגשו וכך יסתלקו מהספק. הדברים חלחלו לנפשה של עמליה והיא הסכימה לערוך פגישה.
מלכה הנלהבת החלה לנצח במרץ על מלאכת השדכנות. הפגישה הראשונה של יוסי ושרהל'ה נערכה בלובי של בית מלון תל אביבי. עוד באותו ערב טרחה מלכה להתקשר לשתי חברותיה כדי לשמוע איך הייתה הפגישה.
"מוצלחת, אני חייבת לומר", ניסתה מרים לא להפריז בהתלהבותה.
"אני חושבת שבסדר גמור", אמרה עמליה באותה נימה.
הפגישות המשיכו להתנהל בתיווכה הטלפוני הנלהב של מלכה עד לסיום הטוב. יוסי ושרהל'ה נישאו בשעה טובה ומוצלחת וגרמו אושר רב למשפחותיהם, ולא פחות מכך לשדכנית מלכה שהרגישה בחתונה כמלכה. מאז החלה להפנות את כל משאבי דיבוריה הלא מנוצלים לעסקי השדכנות ונחלה הצלחה מרובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
