ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
וְכֵן רְאִיתִיךָ אוֹמֵר שֶׁהַמַּדָּע בְּאַרְצוֹתֵיכֶם מֻעָט, וּפָסְקָה מִכֶּם הַחָכְמָה, וְשַׂמְתָּ סִבָּתוֹ הֱיוֹת הַדִּבּוּק בַּמְשֻׁלֶּשֶׁת הָעֲפָרִית*. דַּע שֶׁזֶּה מִקְרֶה בִּלְתִּי מְיֻחָד בְּאַרְצוֹתֵיכֶם, אֲבָל הוּא הַיּוֹם בְּכֹל יִשְׂרָאֵל, כְּלוֹמַר: הֶפְסֵק הַחָכְמָה וְחֻלְשַׁת הַיְדִיעוֹת. וְעִלַּת* זֶה בֶּאֱמֶת הִיא מַה שֶּׁיִּעֲדָנוּ ה' רָע עַל יְדֵי יְשַׁעְיָהוּ, וְהוּא אָמְרוֹ: "לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא, וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִנַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר" (שם כט, יד), וְאֵין סִבָּתוֹ לֹא מְשֻׁלֶּשֶׁת עֲפָרִית וְלֹא מְשֻׁלֶּשֶׁת אִשִּׁית. וְהַמּוֹפֵת עָלָיו, שֶׁשְּׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב: "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם" (מלכים א ה, יא), הָיָה בְּאֶמְצַע מְשֻׁלֶּשֶׁת עֲפָרִית. וְכֵן אַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה, אֲשֶׁר הָיָה עַמּוּדוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהוּא גִּלָּה הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה בְּכֹל הָעוֹלָם, וְיָסַד פִּנַּת הַיִּחוּד לְכֹל בְּנֵי הָאָדָם, וְכֵן יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֲשֶׁר שְׁלָשְׁתָּם הֵם נוֹשְׂאֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד* בְּלִבּוֹתָם אֲשֶׁר הִשִּׂיגוּהוּ בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: "הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים' (בראשית לה, יג)" (בראשית רבה מז, ו; שם פב, ו) - אֵלּוּ הָאָבוֹת שְׁלָשְׁתָּם הָיוּ בְּאֶמְצַע מְשֻׁלֶּשֶׁת עֲפָרִית גַּם כֵּן. וְיִתְבָּאֵר כֹּל זֶה בְּמַה שֶּׁנּוֹדַע שֶׁהַדִּבּוּק הַקָּטָן, וְהוּא דִּבּוּק שַׁבְּתַאי וָצֶדֶק, מִזְּמָן שֶׁיִּתְחַבְּרוּ בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁיִּתְחַבְּרוּ עַד שֶׁיִּתְחַבְּרוּ פַּעַם שֵׁנִית - הַזְּמָן שֶׁבֵּינָתַיִם עֶשְׂרִים שָׁנָה מִשְּׁנֵי הַחַמָּה בְּקֵרוּב. וְלֹא יָסוּרוּ מִלְּהִתְחַבֵּר בִּמְשֻׁלֶּשֶׁת אַחַת שְׁנֵים עָשָׂר חִבּוּרִים, וְתִהְיֶה מִדַּת עֲמֹד הַדִּבּוּקִים בִּמְשֻׁלֶּשֶׁת אַחַת מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. אַחַר כֵּן יֶעְתַּק דִּבּוּקָם בִּמְשֻׁלֶּשֶׁת אַחֶרֶת, וְהוּא שֶׁיִּקָּרֵא הַדִּבּוּק הָאֶמְצָעִי, וְהוּא דִּבּוּק הַהֶעְתֵּק הַהוֹוֶה כֹּל מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁל חַמָּה. וְיִהְיֶה לְפִי זֶה הַסֵּדֶר, מִיּוֹם שֶׁיִּתְחַבְּרוּ שְׁנֵי הַכּוֹכָבִים הָאֵלֶּה בְּמַעֲלָה אַחַת, אֵיזוֹ מַעֲלָה שֶׁתִּהְיֶה, עַד שֶׁיִּתְחַבְּרוּ בַּמַּעֲלָה הַהִיא בְּעַצְמָהּ - תת"ק וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וְזֶהוּ הַדִּבּוּק הַגָּדוֹל הַהוֹוֶה כֹּל אֶלֶף שָׁנָה חָסֵר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהוּא מִיּוֹם שֶׁיִּתְדַּבְּקוּ שַׁבְּתַאי וָצֶדֶק בַּחֵלֶק הָרִאשׁוֹן מִמַּזָּל טָלֶה עַד שֶׁיִּתְדַּבְּקוּ פַּעַם שֵׁנִית. וּכְשֶׁתָּשִׁיב הַחֶשְׁבּוֹן לְאָחוֹר, יִתְבָּאֵר לְךָ מַה שֶּׁזָּכַרְתִּי לְךָ מִהְיוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בִּמְשֻׁלֶּשֶׁת עֲפָרִית, וְכֵן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה. וְאוּלָם הֵבֵאתִי לְךָ זֶה לְהָסִיר מִמְּךָ הַסָּפֵק, שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב שֶׁיֵּשׁ לַמְשֻׁלֶּשֶׁת בָּזֶה סִבָּה. החכמה אינה תלויה
האמונה בדיבוק היא שקר
וְכֵן אָמְרְךָ שֶׁאֲנָשִׁים חִשְּׁבוּ הַדִּבּוּק הֶעָתִיד וּמָצְאוּ שִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים כֻּלָּם יִתְקַבְּצוּ בְּמַזָּל אֶחָד - הוּא מַאֲמָר בִּלְתִּי אֲמִתִּי מִמִּי שֶׁאֲמָרוֹ לְךָ, שֶׁאֵין שָׁם דִּבּוּק שֶׁל שִׁבְעָה כְּלָל, לֹא בַּדִּבּוּק הֶעָתִיד לִהְיוֹת רִאשׁוֹנָה, וְלֹא בְּהַרְבֵּה דִּבּוּקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו, וְאוּלָם זֶה דְּבַר מִי שֶׁלֹּא יֵדַע לְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹן טוֹב, כְּמוֹ שֶׁסִּפַּרְתָּ מִכְּלַל דְּבָרָיו שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁיִּהְיֶה מַבּוּל מֵעָפָר וַאֲוִיר. וַאֲשֶׁר רָאוּי לְךָ שֶׁתֵּדָעֵהוּ, שֶׁאֵלּוּ הַמַּאֲמָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם הֵם שֶׁקֶר וְכָזָב, וְלֹא תִּהְיֶה אֶצְלְךָ רְאָיָה עַל אֲמִתָּתָם הִמָּצְאָם כְּתוּבִים בַּסְּפָרִים, כִּי הַשַּׁקְרָן כְּמוֹ שֶׁיְּכַזֵּב בְּפִיו כֵּן יְכַזֵּב בְּקֻלְמוֹסוֹ, וְאֵינוֹ נִמְנָע לוֹ. וְהַסְּכָלִים הַפְּתָיִים הֵם אֲשֶׁר תִּהְיֶה אֶצְלָם רַאֲיַת אֲמִתַּת מַאֲמָר הֱיוֹתוֹ כָּתוּב, וְלֹא בָּזֶה יִתְאַמְּתוּ הַדֵּעוֹת, אֲבָל בְּפָנִים אֲחֵרִים.
___________________________________
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
30 - איגרת תימן חלק י"ט
31 - איגרת תימן חלק כ'
32 - איגרת תימן חלק כ"א
טען עוד
ביאורים
אתמול למדנו כי הנהגת ה' עומדת מעל כל החישובים האנושיים, והיום הרמב"ם מראה כיצד אחת מתיאוריות האסטרולוגים, שהשואל הסתמך עליה, מופרכת על ידי החישובים האנושיים עצמם. אגב כך אנו נחשפים לבקיאותו המופלאה של הרמב"ם בחוכמת האסטרונומיה.
השואל טוען כי החכמה בארצו מועטת בשל ה"דיבוק במשולשת העפרית", שהוא התקבצות של מספר כוכבים בסדר מסוים. על פי תאוריות האסטרולוגים דיבוק זה משפיע לרעה על רמת החכמה באזורים שונים. הרמב"ם דוחה זאת בהסבירו כי מיעוט החכמה היא תופעה שתקרה לישראל בגלות, ואף ישעיהו הנביא חזה אותה. הוא מוסיף להוכיח כי "דיבוק" זה הינו חסר משמעות, והיה קיים בזמנם של האבות הקדושים ושלמה המלך. כפי שאנו כבר יודעים – הוא לא השפיע כלל על השגותיהם בחכמה ובקדושה.
הרמב"ם מפריך את החששות בדבר מבול של עפר ואוויר שחזו האסטרולוגים, וסותר את חישוביהם בדבר היווצרות "דיבוק" מסוים של שבעה כוכבים. הוא מסביר כי העובדה שתיאוריות אלו כתובות בספרים והן נחלתם של רבים אינה מרתיעה אותנו. כשם שאפשר לומר דברי הבל בעל פה, אפשר לעשות זאת גם בספר. בחתירה לאמת איננו מתחשבים בקישוטים חיצוניים ובמוסכמות חברתיות. גם כאשר אנו נתקלים בתיאוריות ותרבויות מרשימות – יש לבררן בלא מורא באמצעות הכלים שה' חנן אותנו.
עולה השאלה – הדרכה זו רלוונטית לאנשים חכמים וכשרוניים כדוגמת הרמב"ם, המסוגלים לברר לעומק כל תיאוריה ולבדוק את אמִתותה. מה יעשו אנשים שאינם בעלי ידע כה נרחב באסטרונומיה, פילוסופיה, לוגיקה ועוד? כיצד יוכלו למצוא את הדרך הישרה? על כך נלמד מחר.
הרחבות
תורה ומדע
הֶפְסֵק הַחָכְמָה וְחֻלְשַׁת הַיְדִיעוֹת. הרמב"ם מסביר שכיום אנו חסרים חכמות עמוקות, כעונש על חטאנו. במורה נבוכים הרמב"ם מפרט יותר, שעם ישראל ביסודו הוא עם חכם, ורק בעקבות הגלות, שבה עם ישראל התערבב בגויים הבורים, הוא סיפח לעצמו את דעותיהם. על פי זה הרמב"ם מיישב סתירות רבות בין התורה לבין הפילוסופיה והמדע: "כי אומתנו היא אומה מלומדת מושלמת... אולם כאשר רשעי האומות הבורות איבדו את מעלותינו הטובות והשמידו את דברי החכמה שלנו ואת יצירותינו, וקטלו את חכמינו עד שנעשינו בורים, כפי שאיים לעשות לנו בשל עוונותינו באומרו ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר [ישעיה כט, יד], ואנו התערבנו בהם, עברו אלינו דעותיהם... ואנו גדלנו מורגלים לדעותיהם של הבורים הפכו עניינים פילוסופיים כאילו הם זרים לתורתנו כמו שהם זרים לדעותיהם של הבורים, ואין הדבר כן " [ב, יא]. דברים דומים אמר הרב צבי יהודה קוק : "לבחור ששאל על הסתירות בין תורה למדע, השבתי בקיצור: לא כל מה שאומרים בשם המדע זה מדע, וגם לא כל מה שאומרים בשם התורה זו תורה. לא כל אחד ראוי ודי מומחה כדי לדבר בשם התורה. שני הדברים צריכים להתברר לאמיתותם, ואחרי הבירור, רוב השאלות מתנדפות ממילא" [שיחות הרב צבי יהודה בראשית, עמ' 67-66].
לעילוי נשמת ר' יהודה ב"ר חיים שמחה נוימן ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
