ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי אמונה נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
חסידים מספרים כי נכדו של ר' ברוך ממז'יבוז' הנער יחיאל מיכל, שיחק עם נער אחר במשחק המחבואים. הוא התחבא היטב וחיכה שחברו יחפשהו. כשחיכה זמן רב יצא ממחבואו, אבל חברו לא נראה בשום מקום. עתה הבחין יחיאל, שחברו לא חיפש אותו כלל וכלל. פרץ בבכי ובא במרוצה מתוך בכייה אל חדר סבו והתאונן לפניו על חברו הרע. זלגו עיני רבי ברוך דמעות ואמר: "כך אומר גם הבורא: אני מחביא את עצמי, אבל אין איש רוצה לחפשני".
הטיפול בסיפור שלפנינו מצריך ראשית כל התייחסות לאחד היסודות במשנת החסידות. הכלל המרכזי של תורת החסידות מקופל במשפט "לית אתר פנוי מיניה" כלומר אין מקום פנוי ממנו יתברך. המציאות כולה מלאה את הנוכחות האלוקית. כך ניתן בעצם למצוא את הנוכחות הזו בכל מצב, בכל דבר, בכל דיבור ובכל מחשבה. הבעש"ט אמר שבתחילה היה לו קשה לשבת עם אנשים שדברו על ענינים של חולין, אולם משלמד את סוד היחוד הגדול הזה האומר כי בכל דיבור ודיבור ואף דיבור של חולין יש הארה מנוכחותו יתברך, שוב אין הוא מתקשה לשבת ולהאזין לשיחות החולין של הסובבים אותו, שכן הם מדברים דיבורים סתם, והוא שומע משמעויות עמוקות העולות מתוך הדיבורים. זוהי התפיסה בה מקשיב ר' ברוך לדברי נכדו. הבכי על כך שהוא התחבא ואיש אינו מחפש אותו, איננו נשאר בתחום הקונקרטי של צערו של ילד במשחקו, אלא הופך להיות לצער הבורא על שאין מחפשים אחריו.
לאור הגישה הזו נבחן את הדברים הפשוטים בדרך מעמיקה מתוך הבנה כי הדברים שלכאורה נראים כדברים חוליים ופשוטים יכולים לפתוח בפנינו פתח להארה עמוקה הרבה יותר. הסיפור שלנו חושף נקודה עמוקה ביותר במשחק המחבואים. הגישה הפשוטה אל המשחק הזה אומרת שהמתחבא רוצה דבר אחד, והוא שלא יתפסו אותו. השקפה עמוקה יותר מגלה כי למרות שהמתחבא רוצה שלא יגלו אותו, הוא נהנה מן העובדה שהאחר מחפש אחריו. העובדה שלמישהו אכפת היכן אתה נמצא היא עובדה מחמיאה. יש כאן מעין התרחקות שבסיסה מונח הרצון והתשוקה לחזור ולהתאחד שוב. בכיו של הנער על כך שחברו כלל איננו טורח לחפש אחריו, מביע פגיעה עמוקה, כביכול כלל לא אכפת לו ממנו. מצידו של החבר הרע, יכול המתחבא להמשיך ולהשאר במחבואו לעולמים והוא, האמור לחפש אחריו, כלל לא יתגעגע אליו. הפגיעה היא גדולה. הילד בוכה.
ר' ברוך איננו משאיר את הדברים ברמה הפשוטה שלהם. הוא משליך את כל שראו עיניו להבנות עמוקות הרבה יותר. הפסוק המונח בבסיס ההבנה הזו הוא "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא". יש כאן הסתר בתוך הסתר. ההסתר הראשון הוא הסתר בו המחפש חש עדיין כי הבורא מסתתר מפניו. הסתר שכזה הוא בבחינת הצבת אתגר לכל מבקש ה'. האדם חש שהבורא מתחבא ממנו והוא יוצא לדרך החיפוש אחרי אלוקיו. זוהי דרכו של הבורא. יש והוא מתרחק מן האדם דווקא כדי לגרום לו לחפש אחריו ולבקש אותו. חז"ל מלמדים אותנו כי האמהות היו עקרות משום שהקב"ה מתאוה לתפילתם של צדיקים. הקב"ה יוצר את החסר, על מנת לגרום לאדם לצאת מעצמו, להפוך את העולם ולחפש אחר הפתרון, לבקש להתחנן ולהתפלל לחזרה למצב של גילוי פנים. מצב זה של הסתר פנים עם כל הקושי שבו הוא עדיין מצב בעל משמעות גדולה לקירבה שבין האדם לאלוקיו שכן דווקא הריחוק יוצר את הרצון להתקרבות.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
31 - בצער רב מידי
32 - לשחק מחבואים עם הבורא
33 - החמצן של הנשמה
טען עוד
המצב הקשה עליו מדבר הפסוק הוא "ואנכי הסתר אסתיר". מדובר כאן על הסתר בתוך הסתר. כשיש הסתר בתוך הסתר משמעות הדבר שהמחפש כלל איננו יודע שעליו לחפש. כאן נוצר נתק. הקב"ה מסתיר את עצמו מאתנו אולם הפרשנות שאנו נותנים להסתר הזה היא שעלינו להפסיק לחפש. לצערנו הגדול קורה לעיתים שאנשים הנפגשים עם ההסתר הנוראי של בורא עולם מאיתם, מגיעים למסקנה שאין שוב אחרי מי לחפש. השאלות מסתיימות, הויכוח מסתיים, ואפילו קריאות התיגר כלפי בורא עולם הולכות ונחלשות. והבורא, הוא שהסתיר את הפנים כדי שיטרחו אחריו לבקשו נכנס לחדריו הפנימיים ובוכה, למה באתי ואין איש קראתי ואין עונה. עלינו לרדת לעומקו של משחק המחבואים העולמי. להבין כי מאחורי ההסתר הגדול קיימת קריאה גדולה לקראת חיפוש שיביא בסופו של דבר לחשיפה ולהתחברות.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
