ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- אכילת מצה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
א.בליל הסדר יש לאכול 'מצה שמורה', כלומר מצה שנאפתה מקמח שנשמר מחימוץ לשם מצווה.
ב.נחלקו הראשונים האם חובת השמירה מתחילה מהקצירה, מהטחינה או מהלישה. למעשה, יש להקפיד לכתחילה על מצה שמורה משעת קצירה, ואם אי אפשר ניתן להסתפק בדרגות הפחותות.
ג.בשאר ימי הפסח אין חובה לאכול מצה שמורה, אבל יש בזה הידור.
ד.יש אומרים שמצוה לאכול מצה בכל ימי הפסח.
א. אכילת מצה שמורה בליל הסדר
נאמר בתורה "ושמרתם את המצות" (שמות יב יז). פירשו חז"ל, שיש לשמור את החיטים המיועדות למצות לשם המצווה, כלומר, שאין די בהשגחה שהחיטה או הקמח לא יתחמצו, צריך שההשגחה תיעשה לשם מצות מצה.
נחלקו הראשונים מאימתי יש לשמור את החיטים או הקמח מחימוץ, ושלוש שיטות בדבר:
א. משעת קצירה: כל זמן שהחיטה מחוברת לקרקע אינה מחמיצה גם אם תירטב, אך אחרי הקצירה היא עלולה להחמיץ ולכן צריך שמירה משעת הקצירה.
ב. משעת טחינה: עד שעת הטחינה החיטה לא מגיעה בדרך כלל למגע עם מים. בשעת הטחינה החיטה מגיעה לעיתים למגע עם מים (הריחיים של זמנם הופעלו על ידי מי הנהר), ולכן צריך שימור משעת הטחינה.
ג. משעת לישה: עד שעת לישה יש רק חשש של מגע במים, משעת לישה הקמח מעורב במים. ולכן, לפני הלישה די בידיעה שהחיטה או הקמח לא החמיצו, אבל מכאן ואילך חייבים שימור לשם מצוה.
להלכה פסק השו"ע שלכתחילה טוב לעשות שימור משעת קצירה, ואם אי אפשר יש להקפיד לפחות משעת טחינה. בשעת הדחק ניתן להקל במצות השמורות משעת לישה בלבד 1 .
ב. אכילת מצות כל שבעת ימי החג
בשאר ימי הפסח, אין חובה לאכול מצה ומותר לאכול מצה שאינה שמורה. אולם "ישראל קדושים הם ונהגו לעשות שימור לשם מצה בכל המצות משעת טחינה ולפחות משעת לישה" (משנה ברורה) 2 .
כאמור אין חובה לאכול מצה בשאר ימי הפסח, שהרי נאמר בתורה "שבעת ימים תאכל עליו מצות", ובפסוק אחר נאמר "ששת ימים תאכל מצות" ולמדו מזה חז"ל שכמו שהיום השביעי יצא מן הכלל והוא רשות, כך כל הימים רשות.
אף על פי כן, יש מרבותינו שסוברים שיש מצוה לאכול מצה כל שבעת הימים 3 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
