ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ח - 492 וְאַחַר שֶׁדִּקְדַּקְתִּי אֵלּוּ הַדִּקְדּוּקִים, הִתְעַסַּקְתִּי לַחֲקֹר עַל סְעִיפֵי הָאֱמוּנָה הַזֹּאת וּפֹארוֹתֶיהָ*, וְרָאִיתִי לִכְתֹּב מִמַּה שֶּׁנִּזְדַּמֵּן לִי מֵהֶם י' שְׁאֵלוֹת, וְאָשִׁיב עָלֶיהָ מֵהַכָּתוּב וְהַשֵּׂכֶל וְהַקַּבָּלָה.
מי יחיה
493 הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה , אִם יִשְׁאַל שׁוֹאֵל מִי וָמִי יִחְיוּ מִן הָאֻמָּה בְּעֵת הַיְשׁוּעָה? אָשִׁיב וְאֹמַר כָּל צַדִּיק וּבַעַל תְּשׁוּבָה, כִּי מִי שֶׁיָּמוּת מִבְּלִי תְשׁוּבָה הוּא מֵהָעֲנוּשִׁים*, וְכֵן רָאוּי בַּשֵּׂכֶל, כִּי כְּבָר הִבְטִיחַ הַבּוֹרֵא אֶת הַשָּׁב שֶׁיְּקַבְּלֵהוּ בִּכְתוּבִים רַבִּים. וּכְבָר הִתְחַיְּבוּ כָּל אֵלֶּה הַמּוֹעֲדִים* לְכָל שָׁב מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו, א), אַחַר שֶׁמָּנוּ מִינֵי הַחֵטְא וְשָׂמוּם ד' מַעֲלוֹת. עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְאַחַר כָּךְ עָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְאַחַר כָּךְ כָּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, וְאַחַר כָּךְ מִי שֶׁנִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם. וְאָמְרוּ אַחַר כָּךְ אוֹ יָכוֹל שֶׁכִּפְּרָה לוֹ מִיתָתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם. וְהִנֵּה נִתְחַיְּבָה תְּחִיַּת הַמֵּתִים לְכָל שָׁב, וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי מְעַט הֵם מִבְּנֵי עַמֵּנוּ שֶׁמֵּתִים מִבְּלִי תְשׁוּבָה.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
87 - מאמר שביעי חלק ט'
88 - מאמר שביעי חלק י'
89 - מאמר שביעי חלק י"א
טען עוד
495 וְהַב' , הֲיָמוּתוּ אַחַר כֵּן? וְאָשִׁיב כִּי לֹא יָמוּתוּ, אֲבָל מַעְתִּיקִים* אוֹתָם מִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶל נְעִימוּת הָעוֹלָם הַבָּא. וּבָזֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צב, א), מֵתִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְהַחֲיוֹתָם, שׁוּב אֵינָן חוֹזְרִים לַעֲפָרָן.
איך יהיה מקום בארץ
496 וְהַג' , הֲתָכִיל אוֹתָם הָאָרֶץ? וְאֹמַר שֶׁמֵּעֵת שֶׁיָּצְאָה אֻמָּתֵינוּ לִבְנֵי הָעוֹלָם אַלְפַּיִם וּמָאתַיִם שָׁנָה וְעוֹד, יִהְיוּ כְּמוֹ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים דּוֹר, כָּל דּוֹר ק"כ רְבָבָה* אֲנָשִׁים וְנָשִׁים עַל דֶּרֶךְ הַקֵּרוּב*. וְאִם נֹאמַר אִם כֻּלָּם שָׁוִים וְכֻלָּם יִחְיוּ, אֵין מְמַלְּאִים מִן הָאָרֶץ כִּי אִם חֵלֶק* מִמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים חֵלֶק, עַל שֶׁנָּשִׂים לְכָל אֶחָד יוֹתֵר מִד' אַמָּה לִמְקוֹמוֹ וְלִזְרִיעָתוֹ וְלִדְרָכָיו וְלִבְהֵמוֹתָיו. וְזוּלַת זֶה כִּי כָּל אַנְשֵׁי הַדּוֹרוֹת יִהְיוּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים רְבָבָה בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים עַל הַקֵּרוּב, יִהְיֶה הַכֹּל שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי רְבָבָה וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים רְבָבָה, וְכַאֲשֶׁר נִגְזֹר לָהֶם* מִן הָאָרֶץ מָאתַיִם פַּרְסָה עַל מָאתַיִם, אֲשֶׁר הֵם חֵלֶק מִמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים מִן הָאָרֶץ, וְנִמְדֹד אוֹתָם אַמּוֹת, בְּכָל פַּרְסָה שְׁלֹשָׁה מִילִים, וְכָל מִיל ד' אֲלָפִים אַמָּה, וְכָל אַמָּה אֲשֶׁר הִיא אַמָּתַיִם וָחֵצִי וּשְׁלִישׁ, יִהְיֶה לְכָל אָדָם רָחָב בִּמְקוֹמוֹ רפ"ח אַמּוֹת, וְאֵי זֶה דָּבָר יֵשׁ בָּהּ בָּזֶה שֶׁיִּתְבַּלְבְּלוּ בּוֹ הַחֲכָמִים?
האם יכירו אותם
497 וְהַד', אִם יַכִּירוּם אַנְשֵׁי בֵיתָם וּקְרוֹבֵיהֶם מִן הַחַיִּים? וְאֹמַר כִּי הַנְּבִיאִים וְהָרוֹעִים וְהַנְּסִיכִים, כְּשֶׁמִּתְחַיֵּב* שֶׁיַּכִּירוּם בְּנֵי הָאָדָם, יִתְחַיֵּב לְעֻמַּת זֶה שֶׁיַּכִּירוּ קְצָתָם אֶת קְצָתָם וְשֶׁיְּחֻבַּר כָּל אָדָם אֶל שִׁבְטוֹ, כַּאֲשֶׁר הוּא מְבֹאָר בְּסִדּוּר הַשְּׁבָטִים בְּסֵפֶר יְחֶזְקֵאל וְזוּלָתוֹ.
האם יהיו להם מומים
498 וְהַה', מִי שֶׁיָּמוּת מֵהֶם וְהוּא סוֹמֵא, אוֹ מְבֻטָּל מֵאֵבָרָיו אוֹ בִּשְׁאָר הַפְּגָעִים וְהַמּוּמִין, מַה יִּהְיֶה מֵעִנְיָנוֹ? וְאֹמַר שֶׁיִּחְיֶה תְּחִלָּה בַּמּוּם הַהוּא עַד שֶׁיַּכִּירוּהוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהוּא הוּא, וְאַחַר כֵּן יִרְפָּאֵהוּ הַבּוֹרֵא וְתִהְיֶה אוֹת גְּמוּרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם צא, ב), עוֹמְדִין בְּמוּמָן וְאַחַר כֵּן מִתְרַפְּאִין, וְעַל כֵּן הִקְדִּים (דברים לב, לט): אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא. וּכְבָר אָמְרוּ (ישעיה לה, ה-ו): אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם.
___________________________
וּפֹארוֹתֶיהָ – ענפיה. מֵהָעֲנוּשִׁים – מהנענשים. הַמּוֹעֲדִים – הייעודים וההבטחות. מַעְתִּיקִים − מעבירים. ק"כ רְבָבָה – מליון ומאתיים אלף. דֶּרֶךְ הַקֵּרוּב – בערך. חֵלֶק וכו' – (חשבונו של רס"ג לא מבורר, ראה פירוש אור עציון). נִגְזֹר לָהֶם – נחלק להם. כְּשֶׁמִּתְחַיֵּב – מוכרח שיכירו אותם, שהרי נאמר שהם ישמשו בהנהגה.
ביאורים
492 -ח- עשר שאלות בנוגע לתחיית המתים
אחרי הבירורים שביררנו בנוגע לתחיית המתים, נעיין בעשר שאלות נפוצות על תחיית המתים ונענה עליהן על פי התורה, השכל והמסורת.
493 שאלה ראשונה – מי הם האנשים שיזכו לקום בתחייה? תשובה: צדיקים ובעלי תשובה, ואילו הרשעים שלא שבו מחטאיהם, לא יזכו לזה. השכל מחייב שבעל התשובה יזכה לקום לתחיה עם הצדיקים, כי בפסוקים רבים הבטיח ה' לשבים שיקבלם.
494 חז"ל מלמדים שיש ארבעה סוגי עבירות: א. מצוות עשה. ב. מצוות לא תעשה. ג. כריתות ומיתות בית דין. ד. חילול ה'. ושאלו האם מיתת האדם מכפרת לאדם על חטאיו? וענו, שאף שיש עבירות שלא די בתשובה כדי שיתכפרו, תשובה עם המיתה מכפרת, ולכן כל בעל תשובה עתיד לקום בתחיית המתים, כמו שנאמר (יחזקאל לז, יב): "הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי". ומכאן נראה שרוב עם ישראל יקום לתחייה, מפני שרובם חוזרים בתשובה לפני שמתים, ורק מעטים מתים ללא תשובה.
495 שאלה שנייה – האם האנשים שיקומו לתחייה יחזרו למות לאחר מכן? תשובה: הם לא ימותו, אלא יילקחו היישר מהעולם הזה בימות המשיח, אל חיי העולם הבא, ועל כך אמרו חז"ל (סנהדרין צב.): "תנא דבי אליהו: צדיקים שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיותן אינן חוזרין לעפרן".
496 שאלה שלישית – איך יתכן שכולם יקומו לתחייה, הרי אין מקום לכולם בעולם הקטן שלנו? החשבון של רס"ג אינו מחוור, לכן לא פירשנו דבר, וכן כתב הרב היעב"ץ בפירושו למעמדות יום שישי בפסוק "פרו ורבו": "בקש חשבונות רבים שאינם עולים כהוגן, ואפשר שנפל בו טעות מהסופרים, ובעבור שמידת הארץ אשר אמר הוא דעה קדומה וגם הפרסה והמיל והאמה הם מידות קדומות, ועוד כי בעוונותינו שרבו יצאו עוד מימי הגאון ז"ל עד היום קרוב לתשע מאות וחמישים שנה".
497 שאלה רביעית – האם האנשים שיחיו בתקופה של תחיית המתים יכירו את הקמים לתחייה? תשובה: כמו שברור שהם יכירו את הנביאים, הנסיכים והרועים (משה, אהרן וכו') שיקומו לתחייה, כך נראה שיכירו זה את זה, ושכל אחד יכיר את שבטו ויצטרף אליו, כמו שמופיע בספר יחזקאל.
498 שאלה חמישית – האם מי שנפטר כשהוא בעל מום יקום עם מומו? תשובה: בעלי המומים יקומו עם מומם, כדי שאנשי ביתם יזהו אותם, ואז ה' ירפא אותם, כמו שאמרו חז"ל (סנהדרין צא:): "עומדין במומן ומתרפאין", כלומר תחילה ה' מחיה את המתים ואחר כך הוא מרפא את מי שצריך רפואה, וכבר אמר ישעיה (לה, ה-ו): "אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה, אז ידלג כאיל פסח ותרון לשון אלם".
לעילוי נשמת שלום בן ג'ני ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
