ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
דבר ה' למשה בראשית הפרשה דורש תשומת לב והקשבה רגישה.
חז"ל לימדונו שבארבעה לשונות של גאולה דיבר ה' בפרשתנו:
'מניין לארבעה כוסות. רבי יוחנן בשם ר' בנייה, כנגד ארבע גאולות: לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם וגו' והצלתי... וגאלתי... ולקחתי' (ירושלמי, פסחים דף ס"ח/ב')
ארבע לשונות אלו נקראים כאמור ארבע גאולות, כלומר כל אחת מהן מהווה גאולה לכשלעצמה.
תנאי בסיסי נוסף להבנת המציאות בה נמצאים ישראל במצרים ולהבנת מציאותנו שלנו כיום הוא לזכור את דברי חז"ל הנוספים: 'כגואל ראשון כך גואל אחרון' (קהלת רבה פרשה א' פסקה כ"ח) – ישנה חפיפה, תמונת מראה מסויימת בין מציאותנו שבמצרים למציאותנו אנו – בגאולה האחרונה.
והנה, הדבר שנראה חשוב ביותר לנו כלומדי גאולת מצרים הוא הגאולה. וכשנישאֵל מהי הגאולה השלמה ודאי נאמר שהיא זו הבאה כשארץ ישראל השלמה נמצאת בידינו. ואכן כך מבטיח הקב"ה למשה בראש פרשתנו: 'וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקב', ולשון זו הרי היא נראית כאחת מארבע לשונות הגאולה.
אלא שאין הדבר כן! הלשון 'והבאתי' אל הארץ אינה נמנית בין ארבעת לשונות הגאולה!
ולא רק זאת. שלוש מארבע לשונות הגאולה אינן עוסקות אלא ביציאה מתחת סבלות מצרים בעודם נותרים במצרים, טרם בכלל יצאו ממנה, ורק כשייצאו ממצרים יתקיים בהם 'וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-להִים'.
הגאולה מתחילה מלמטה
מדוע לקרוא לכך גאולה בכלל ואיזה גאולה זו כשעדיין נמצאים במצרים?
לשם הבנת הדברים עלינו לחזור לאחור, אל הסנה הבוער במדבר, שם פורש ה' לראשונה את תכנית ההתנתקות של ישראל משעבוד הגלויות.
גם שם, משה לָמד שהמטרה הסופית היא אמנם ההגעה לארץ הכנעני והחתי, ארץ זבת חלב ודבש, אך הדבר המעסיק את הקב"ה לפני כן הוא מצבם של ישראל, סבלם, מצוקתם, עניים וכאביהם: 'רָאה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאבָיו'.
כאן מלמד הקב"ה את השיעור הראשון בהלכות גאולה – גאולה מתחילה מלמטה!
ברור שהמטרה העתידה איננה מסתיימת בכך ודבר ה' ממשיך ומפרט תוכניות להמשך 'לְהַעֲלתו מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טובָה וּרְחָבָה', אך לפני הכל אי אפשר לדבר על גאולה ללא הקשבה לכאב, ללא שמיעת הצועקים ובלא לדעת לעמקם את המכאובים.
המתיימר לגאול עם בעוד עיניו נשואות רק אל עתידותיו בלא רגישות לקשיי ההווה שלו – ספק גדול אם הוא עומד בסטנדרטים של הגואל הראשון, שהוא ה'מודל' לגואל האחרון:
'אמר רבי יצחק מהו 'וירא ה' כי סר לראות' אמר הקב"ה סר וזעף הוא זה לראות בצערן של ישראל במצרים לפיכך ראוי הוא להיות רועה עליהן. מיד, ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה'.
אם משה קשוב לצרותיהם של ישראל הוא הראוי להיות הגואל.
ויותר מכך: רבינו הקדוש, הרה"צ ר' בנימין הרלינג זצ"ל הי"ד היה נוהג לומר שכמו שיש 'כלל ישראל' אין לשכוח שיש גם 'ר' ישראל', וכשעוסקים בענייני הכלל אסור למזער את הפרט ולחציו, חלילה לבטל את כאביו בשם חזון הגאולה הקדוש, בשם עתידותנו הנשגבות.
המעקב של הקב"ה אחרי משה החל כבר משיצא לישועת איש ישראל המותקף על ידי המצרי בלי לעצום עין למצוקתו. מאז 'סומן' כגואל אפשרי. גם כשהיה ער לדברי ריבות בין שני אנשים עברים נצים, וגם כשהושיע את בנות יתרו מן הרועים על פי הבאר ועד רגישותו לגדי האובד מן העדר, מאמו הפועה אחריו, הוכיחו דרכיו מנהיגות ראויה לאומה כה מיוחדת – גבוהה וגדולה, סחופה ודוויה.
ולא רק משה. כל מנהיג חייב להוכיח נשיאה משתתפת בעול הרגשי המוטל על ישראל וזאת כדי שיהיה ראוי להיות ראש להם:
'ויוכו שוטרי בני ישראל, מכאן אתה למד שהיו כשרים ומסרו עצמן על ישראל וסבלו מכות כדי להקל מעליהם ולפיכך זכו לרוה"ק שנאמר 'אספה לי שבעים איש מזקני ישראל' וגו' אמר הקב"ה הם לקו עליהם לפיכך יזכו לרוה"ק ונתמנו נביאים עליהם' (שמות רבה פרשה ה' פסקה כ')
וְאָנכִי אַעַלְךָ גַם עָלה
דברים אלו האמורים לגבי העלאתם של ישראל מדלותם אלי גאולתם טומנים בחובם לימוד נוסף.
ההקשבה, הרגישות וההשתתפות בכאב אינם על מנת להישאר עם הסובל, שם, בסבלו. הן על הגואל והן על הנגאל מוטלת משימה – לצאת מסבלם.
לעיתים נוטים גורמים שרוממות החברתיות חרותה על דגלם לשכוח שההימצאות עם הזולת הכואב נועדה על מנת לרומם אותו, להגביה אותו ולהעלות אותו לשיאים אליהם הוא מסוגל. גם הנגאל, הסובל, עלול לעיתים 'להתאהב' במסכנותו, להתרגל לשאיפות קטנות, ולהיוותר מאחור כשהמטרות הגדולות חסרות 'ידים עובדות', משתוקקות להיות כל ישראל כולם חברים לתיקון עולם.
ועל כן חשוב להיזכר ולהטמיע: נכון שרק אם מתקיים מצד המחנכים 'עמו אנוכי בצרה' הם יכולים לעזור. אי אפשר לעמוד מרחוק עטוף ומחומם באדרת פרווה ולגעור בנופל מדוע אינו נחלץ מבורו. יש לרדת, להיות עמו, בצרתו להושיעו.
אך אסור להישאר ברמתו. 'עמו אנוכי בצרה – אחלצהו ואכבדהו'. גם כל אחד ואחד שהיה בצרה אינו פטור מהשאיפה לגדולות, לאחיזה במצויינות, לתיקון מלא של המציאות.
אך יש לזכור כי גם כשהדרך אל הגאולה האחרונה נראית עוד ארוכה ורבה, כל הלשונות לשונות של גאולה הן, וכבר עם ההוצאה מן הסבל, מרגע שמיעת הצעקה ומשעת ידיעת הקושי, כבר מתרחשת הגאולה. אכן, היא עודנה בגלות, אך רק מנקודה זו ניתן להתחיל לגרור את הצריך חילוץ, את זה שאינו יודע עדין לשאול על אידיאלים גבוהים וכולו סבוך בפרטיותו.
אם אליו לא נקשיב, אם אותו לא נחלץ להושיע, יוותרו במעלה ההר בודדים בלבד, אמנם מעולים, אך פחותים בהרבה מהמדרגה הגדולה הנקראת 'כלל ישראל'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











