ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
חכם גדול היה, ודמותו הייחודית שידעה להבעיר לבבות מבקשי ה' באמת לעבודתו יתברך, משכה אליה תלמידים עמוקים רבים. ואכן, כמה וכמה מתלמידיו הפכו בהמשך לאדמו"רים גדולים, שהשושלות שיצאו מהם מנהיגות חסידויות גדולות עד ימינו אלה.
דרכו הייחודית משכה אש, ומחלוקת עזה התלקחה כנגדו. אחד מהחולקים המרכזיים עליו היה רבי מאיר מסבניץ. פעם אחת ציווה רבי מאיר על שניים מחסידיו להישבע, שימלאו את מבוקשו. לאחר שנשבעו, פקד עליהם לנסוע לפשיסחה ולומר לרבי בונם את המסר הבא – 'כיצד אתה רבי? האם אפשר ללמוד את מה שנחוץ לכך על ידי מסחר עצים בדנציג?
בדאגה גדולה באו השליחים לפשיסחה. הם ביקשו מרבי בונים סליחה מראש על שיצערוהו בדברים נגד רצונם, והעבירו לו את המסר.
"אמרו לרבכם", השיב להם רבי בונים, "שאילו שיערתי בימי נעורי, מה שעתיד לבוא עלי, הייתי נוהג כמוהו, אבל טוב יותר שלא שיערתי את הדבר".
אחר כך אמר רבי בונים לתלמידיו: "מאיר הוא איש אלוקים מנעוריו, ואינו יודע איך חוטאים. מניין לו לדעת - מה חסר לבריות שבאים אליו? אני הייתי במסחר ובתיאטרון, והריני יודע מה מתחולל לב החוטא. מאז יודע אני גם כיצד יש ליישר את האילן הצעיר, המתעקם בשעת צמיחתו".
כמה עניינים אפשר ללמוד מסיפור זה, וביניהם - התובנה הבאה בדיעבד, שלעיתים יורדים אנו או סובלים אנו כדי שנוכל להבין לעתיד ללב האחרים, ואף לסייע להם להיחלץ ממצבם. מהסיפור עולה שלכתחילה, לא היה הולך רבי בונים בדרכו, אך בדיעבד מתוך דרכו המיוחדת – הוא גם זה היודע להעלות את הצעירים.
וכך מצינו מאז מקדם, שיש צדיקים שמראש לא חטאו, ויש בעלי תשובה שחטאו ותיקנו. יוסף הוא צדיק, ואילו דוד הוא בעל תשובה. "לא חטא דוד אלא כדי ללמד תשובה ליחיד". והנה, העולם כולו מצפה לתיקונו דווקא על ידי משיח בן דוד, כי דווקא מי שחטא ושב, יכול להשלים את תשובת העולם. (צריך לדייק, אין זה אומר שרבי בונם חטא, חלילה, אלא שנפתח לעולם רחב יותר, והבין ללב החוטאים).
אמנם, חשוב להוסיף, שמשיח בן דוד בא לאחר משיח בן יוסף, כי גם בעל התשובה זקוק לכוחותיו של הצדיק שלא חטא. דומה הדבר, לאדם הטובע בבוץ, שמחד – עלינו להשליך חבל לבוץ כדי להצילו, ומאידך – על החבל להיות תפוס בידי מי שנמצא מחוץ לביצה, כי אם המציל יכנס לביצה הרי שיטבע יחד עם השקוע בפנים. רק השילוב של הצדיקים ובעלי התשובה מעלה את העולם.
ב. אם כן – רבי שמחה בונים העיד על עצמו כמי שמכיר את נפש החוטא ויודע להשיבו. וודאי יש לרבי בונים עצה טובה לתת לנו לימי אלול – ימי התשובה. מה עצתו?
אמר רבי בונים – "האשמה הגדולה של האדם אינה החטאים שהוא חוטא – הניסיון עצום הוא וכוחו דל! האשמה הגדולה היא, שיכול הוא בכל רגע לעשות תשובה ואינו עושה" (אור הגנוז).
במשפט עמוק זה דומים דברי רבי בונים לדברי רבנו יונה בשערי תשובה, שאומר שכשאדם לא שב בתשובה הרי הוא כחוטא כל רגע מחדש, וכל החטאים הללו מצטרפים לחטא גדול מאד, כך שחוסר התשובה חמור מהחטא.
משפט זה חודר לנפש החוטא. התרגיל המרכזי של יצר הרע אינו להפילנו בחטא, אלא לייאש אותנו מלשוב ממנו. כל אדם רגיל נופל לפעמים, ובדרך כלל הנפילה הראשונה היא נפילה קטנה יחסית. הבעיה היא, שלאחר נפילה זו, יצר הרע בא אלינו, ומפיל את בטחוננו העצמי. הוא אומר לנו – אתה לא שווה. אתה אבוד. אתה בן אדם חוטא, 'ועל מי אתה עובד כשאתה מנסה לשחק אותה צדיק'. אין לך סיכוי וכו'.
ואז האדם מתייאש והולך ומידרדר. "כך היא דרכו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך... ולמחר אומר לו לך עבוד עבודה זרה". למשל – ניקח נושא של בן אדם לחבירו. אדם רב עם חבר, לעיתים, מתוך התפרצות כעס רגעית. אם מיד הוא יתפוס את עצמו, יתנצל ויתפייס, הכל רגע ויעבור. למעשה, כמעט לא קרה כלום, ויתכן והחבר אף יעריך אותו על גבורתו לבקש סליחה.
אך יצר הרע דוחק באדם להצדיק את עצמו, לא לוותר, להראות שהוא מושלם ולא לקש סליחה. כך המריבה הולכת וגדלה, ומגיעה לממדים עצומים.
בואו נלמד לבלום בזמן. לחזק את בטחוננו העצמי, ולהבין שגם אם נפלנו לרגע, הרי שעיקר מבחננו הוא ביכולת לשוב בתשובה, ובזה נצליח. בהצלחה לכולנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
