ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- עניינו של יום
- ספריה
- שאלו שלום ירושלים
- יום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
על זאת נתפלל אנחנו לעת כזאת, כשרגשי חדוה ושמחה פורצים מלבותינו למראה הישועה הגדולה אשר היתה לישראל בימים אלה, כי יגיענו להכרת גודל הזמן הזה, כי נכיר ונדע "כי הוא לבדו פועל גבורות, עושה חדשות, בעל מלחמות, זורע צדקות, מצמיח ישועות ". כי נדע שהכל ממנו הוא, בורא עולם ומנהיגו, הבוחר בעמו ישראל, המנהלו בעוזו אל נוה קדשו.
"ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי" (תהילים ל, ב). מעמקי בור, משפל המדרגה, כשעניבת החנק הולכת ומתהדקת מסביבנו, והתקוה על עזרת עמים "ידידים" הולכת ומתנדפת כמקסם שוא וחזון תרמית. כל יום הביא עמו בשורת איוב חדשה, אם זה סילוק המחיצה הדקה של האו"מ שחצצה בינינו לבינם, ואם זה תפיסת המיצרים וכריתת הבריתות של העמים השכנים תוך הכרזות רהב, שהנה הולך וקרב היום בו לא יזכר שם ישראל עוד.
ובפנים, מה רבה המבוכה. הכלכלה נתונה במיצר המיתון; האבטלה הולכת וגדלה; הירידה מהארץ מדלדלת את המדינה מיום ליום ממיטב המומחים; הנוער מתנוון בבילויים זולים בבתי הוללות; המפלגות ניצות ומתנצחות בדברי הבלים; שערוריות על מעילות, בזבוז כספי צבור תוך הפקת הנאות אישיות מתגלות יום יום, הולכת וגדלה התהום ואי-ההבנה בין הצבור החילוני לדתי - חילולי שבת עד כדי ביטולה, ניתוחי מתים, שיסוי בצבור הנאמן לדת מורשה, ואין אומר הרף.
והנה התחולל לעינינו הנס הגדול, הנס הכפול, כלפי פנים וכלפי חוץ כאחד. כבמטה-קסם נהפך הכל בין רגע. העם ומנהיגיו התגברו על חולשת היד ואפס-האונים. קמה ממשלה מלוכדת והעם כולו שכח את תהפוכותיו. נמסה הקליפה החיצונית ואש אמונה ומסירות הנפש היוקדת בלב כל איש מישראל פרצה בכל עוז החוצה.
מי ילד לנו את אלה... ואלה מי גדל? האם זהו הנוער שטוף התענוגות, הלועג לכל קודש, והנה אתה רואה אותו מטפס לפסגות העליונות של הקרבה עצמית. זקנים עם נערים חוברו יחדו למילוי כל חובה, וגלי אמונה כבירה בצור ישראל וגואלו גורפים גם ספקנים ומפקפקים. הבחורים נושאי הכיפות בקרב הצבא שוב אינם מבודדים בין האחרים, הם הופכים למרכז, מתקרבים אליהם רחוקים, כדי להתפלל אתם יחד לאלקי ישראל. שומעים אנו סיפורים אשר לא יאמנו על תפילה לפני הקרב הנאמרת על ידי רבים רבים, בהתלהבות עילאית, בחרדת קודש ובהתעוררות של אמונה תמימה כאשר עוד לא היה.
ובבא שעת המבחן של אש הקרב אנו רואים את הנערים בהתגלויות של גבורה נפלאה ואומץ לב שאין להם אח ודוגמא. מה נורא-הוד הוא המחזה של הבחורים הללו כשהם נשכבים על גדרות התיל של השטת הממוקש בכדי לשמש גשר עליו יעברו אחיהם לנשק לזנק לעמדות המבוצרות של האויב להשמידם בקרב פנים אל פנים. ומה מפליא הוא קור הרוח של הטייסים הצוללים אל מטרתם תוך הפקרת עצמם בכדי לבצע המשימה שהוטלה עליהם. וכיצד נבאר את ההתלהבות העצומה שאחזה באלה שנבחרו להבקיע חומות העיר ירושלים העתיקה כשהגיעו תוך קרבנות דמים לאבני הקודש של הכותל המערבי שריד בית מקדשנו? ועם הנס אשר התחולל בקרב הנפשות פנימה, הן נערוך לעומתו הנס במיגור מחנה האויב והעתקת הגבול אל אשר קבעה התורה בפרשת "מסעי"!
גם קודם ידענו שגדול כוחו של האויב. אולם רק עם החדירה למערכות הביצורים שלו הולך ומתברר מה עצום היה כוחו, מה משוכללים היו כלי ההרס שעמדו לרשותו, ומה גדול הוא הנס שעשה עמנו הבורא שלא נתננו טרף לשיניהם!
ואכן שומעים אנו על התעוררות חזקה לתשובה שלימה, וגם רבים מבין אלה אשר לא לימדום אבותיהם אמונה מודים ואומרים: מאת ה' היתה זאת, כי על כן - נפלאת היא בעינינו! עתה גדלה פי כמה החובה המוטלת עלינו, רבני ישראל, לשמור על אש הקודש אשר נתגלתה לבל תשוב להתכסות בערמות הדשן; לחזקה וללבותה בכדי להחזיר את העם לתורה ולמצוות ולדת משה מורשה. נגדיר את התקופה בשמה הנכון ונכוין את הצבור לקראת הימים הגדולים הבאים לקראתנו. נדע אנחנו ונודיע לעם כולו כי ימות המשיח הם הימים! כי כל אשר נתגלה עדיין כאפס וכאין הוא לעומת מה שעומד להתגלות, ואף מה שנתנסינו בו אינו אלא בבואה דבבואה ממה שאנו עוד עומדים להתנסות בו; נטפח את רגשי האחוה אשר נתגלו בעם, נלחם נגד כל ניצני מחלוקת ופירוד, ונקרב את העם לאבינו שבשמים המוביל אותנו למילוי היעודים הגדולים.
נעמיק קרוא בדברי התורה ונביאי קדשנו ובדברי חז"ל, ונשנן לעם כי גאולת ישראל קרובה לבא; כי הולך ומתקיים בנו הכתוב: "הן עם כלביא יקום כארי יתנשא" (במדבר כג, כד); כי חזון אחרית הימים הולך להתגשם, וכי על העם להתכונן לקראת הופעת מלכות ה' על עמו ונחלתו. תצא מאתנו הקריאה הגדולה לשוב אל ה' בכל נפשנו ובכל מאודנו, נלמד תועים בינה, נטע בלבם אהבת תורה ויראת שמים, נחבב עליהם קדושת השבת אות ברית הנצח בין ישראל לקונו, נסביר את ערך קדושת המחנה וטהרת בית ישראל, נקרב הלבבות למתן חינוך נאמן לילדים ולקביעת עתים לתורה. והצבור הנאמן מאז ומתמיד לה' ולתורתו יוסיף חיזוק פי כמה, בליכוד יתר באהבה ואחוה, בהמנעות מקטרוג, בשלום ובמישור, ובתפלה לאלקים כי בונה ירושלים יכנס נדחי ישראל ויחזיר שכינתו לציון ולעמו ברחמים רבים.
(שבילין, סיון תשכ"ז)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
