ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
בכל דבר בתורה ובעולם חיפש את הנקודה האחת הפנימית. ומספרים, שעניין זה לא איפשר לו 'כביכול' ללמוד תורה. הכיצד?
כידוע, התלמוד מתחיל במסכת ברכות. בשעה שהיה פותח את הגמרא, הרי מסכת ברכות מתחילה במילים – 'מאימתי קורין את שמע בערבית'. רבי זושא היה קורא: 'מאימתי' (ת' בחיריק) – מאימת ה', ומיד היה מתמלא יראה ופחד מהדר גאון ה', רץ ליער וצועק 'מאימתי', וכך היה מתבטל לימודו.
ועוד סיפר עליו רבי ישראל מרוז'ין – רבי זושא מעולם לא שמע את דברי תורתו של רבו המגיד ממזריטש עד תומם. המגיד היה פותח ומצטט פסוק בתורה כדי לפרשו. והנה, רק אמר המגיד: "ויאמר ה'" או "וידבר ה'", מיד החל רבי זושא להתלהב ולצעוק "ויאמר ה'", עד שנאלצו להוציאו ממקום הדרשה, ולא נשתתק אלא בשעה שהמגיד פסק לדבר. מטעם זה לא ידע את דברי המגיד.
וכאן הוסיף רבי ישראל מרוז'ין משפט ביאור עמוק – 'האמת היא, שאם הצדיק אומר באמת והמקבל מקבל באמת, הרי די במילה אחת. במילה אחת ניתן לקרב את כל העולם, במילה אחת ניתן לטהר את כל העולם'.
דרכו זו של רבי זושא מהווה ביטוי חריף לכיוון רוחני שסללה תנועת החסידות. (כנראה, הסיפורים קצת 'קיצוניים' ובאים לבטא רעיון מסויים). כיוון זה עמד בשורש ההבדל שבין החסידים לתלמידי הגר"א. (כדרכם של מחלוקות לאמיתה של תורה, שני הצדדים הודו בחשיבות הכיוון השני, והמחלוקת נגעה יותר ברמת 'המינונים', וכך בימינו עם שוך המחלוקת, דומה שכולם ילמדו זה מזה).
מוכח בכמה מקומות, שמצווים אנו לא רק ללמוד ולהגות בתורה אלא גם לדעת את התורה. יחד עם זאת, מוסכם על כולם, שהתורה אינה סתם לימוד והשכלה חיצונית, כי אם מצוות ה' ועל ידה זוכים אנו להידבק בה'.
חשיבותם של שני ערכים אלו יוצרת סתירה מסוימת, כי בשעה שהאדם לומד, הרי מרוכז הוא בתוכן לימודו, וקשה לו להתרכז בכך שתורתו היא דבר ה' ודרך להידבק בה'. וכך, רגיל האדם לחשוב על השור והפרה, ושוכח את הדבקות בה'. בנושא זה נשתברו כבר תילי תילים של קולמוסים (למשל – בספרי 'התניא' ו'נפש החיים'), יש שהדגישו יותר את הלימוד והידיעה ויש שהדגישו את הדבקות בדבר ה'.
רבי זושא שם את הדגש על הדבקות בה'. כל כך מרוכז הוא בדבקות עד שקשה לו להמשיך בלימודו. וכאן מגיע הפלא והעומק הגדול בדרכו. כידוע, אחד מיסודות אמונתנו הוא – ייחוד ה'. מאמינים אנו לא רק שה' הוא אחד ולא שניים, אלא "אחד שאין כיחודו אחד מן האחדים הנמצאים בעולם. לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה, ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות, אלא יחוד שאין יחוד אחר כמותו בעולם" (רמב"ם יסודי התורה א,ז). זוהי נקודת אחדות מוחלטת, שאיננו יכולים לתופסה בשלימות בשכלנו.
ידוע גם, ש"אתה אחד ושמך אחד". השם הוא הגילוי של האדם. כלומר, כשם שה' הוא אחד כך גם כל התגלויותיו הן חלק מאותה אחדות. וכיוון שה' מתגלה בתורה ובעולם, הרי באמת גם התורה היא גילוי של נקודה אחת, נקודת הדבקות בה'. ואכן מצאנו בסוף מסכת מכות, שאת כל תריג' מצוות, העמיד חבקוק על מצווה אחת – "צדיק באמונתו יחיה". (וגם מצאנו שאת כל עשרת הדברות, הכוללות את כל התורה, אמר ה' בדיבור אחד – רש"י שמות כ').
רבי זושא זכה כביכול להגיע לאותה נקודה - לאותה מילה. ומכוח אותה נקודה/ מילה התקשר לתורה כולה. גם העולם כולו הוא גילוי נקודה אחת (אורות הקודש, האחדות הכוללת), ונמצא שבמילה אחת כזו אפשר לקרב ולטהר את כל העולם.
מילה גואלת זו, היא המילה שאומר ה' למשה בתחילת פרשתנו – "וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו (מה אמר?) – אני ה'". זה מספיק, ואידך פירושא זיל גמור (ההמשך פירוש הוא). ושוב בהמשך – "לכן אמור לבני ישראל – אני ה'". וההמשך פירוש הוא- והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי, והבאתי...
שנזכה ללמוד תורה מתוך דבקות בה', ודבקות זו וודאי תטהר את העולם כולו ותרומם אותו לגאולתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
