ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
אם נמשכה סעודה שלישית עד הלילה – האם יאמר גם "על הנסים"? במציאות דומה, כשחל ראש חודש במוצאי שבת, ישנן כמה שיטות: יאמר רצה בלבד, יאמר יעלה ויבוא בלבד, יאמר שניהם. אולם, במקרה שלנו, כתב המשנה ברורה (קפ"ח, ס"ק לג) שיאמר "רצה" בלבד, ולא יאמר "על הניסים", כיוון שהזכרת המאורע בחנוכה ובפורים היא רשות.
ייתכן להוסיף טעם: יש כאלו הסבורים שבשבת ניתן לומר רצה ואחר כך יעלה ויבוא, כי תחילה היתה שבת ואחר כך מגיעים לראש חודש (עיין אשל אברהם מבוטשטש, קפ"ח, ותרצ"ה, א. ויש שכתבו להרהר "ברוך המבדיל" בין רצה ליעלה ויבוא). אולם, בחנוכה ובפורים אמירת "על הנסים" קודמת לאמירת "רצה", וממילא הסדר איננו תואם.
האם ניתן ללמוד ולהכין את המגילה בשבת לצורך מוצאי שבת?
בשדה חמד (ה') דן בעניין זה, והוא כותב שברור שמותר להכינה בשבת. טעם הדבר: כשאדם לומד את המגילה, עצם הלימוד הוא תועלת בפני עצמה, ולכן יש בכך תועלת כבר בשבת עצמה! וכך דעת הגרשז"א (בשש"כ, כ"ח, הע' קסט).
האם ניתן להביא את המגילה בשבת לבית הכנסת (לצורך מוצאי שבת)?
במקום שיש עירוב, ואין בעיה של טלטול האם ניתן להביא את המגילה בשבת? במחצית השקל (תרפ"ח) החמיר בכך, וכן כתב גם בחיי אדם. לדעתם, הבאת המגילה בשבת נחשבת כהכנה מקודש לחול.
בשערי תשובה כותב שאם לא הביא את המגילה לפני שבת, יכול להביאה לאחר שתחשך, וייתכן שיכול להביא בשבת, אם ילמד ממנה קצת גם ביום, וכך כתב גם בערוך השלחן (תרצ"ג, ג. אפשרות כזו מעלה גם במחצית השקל).
למעשה, הדבר הרצוי ביותר הוא לדחות מעט את ערבית, כך שכל הציבור יוכל לומר בביתו "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ואז לקחת את המגילה לבית הכנסת (והילדים יוכלו להתחפש ולהביא רעשנים).
מתי עושים הבדלה?
נחלקו הראשונים האם יש לעשות הבדלה לפני קריאת המגילה (אשכול, ספר המאורות, כל בו בשם ר"ח וראב"ד) או לאחריה (כל בו, אגודה בשם הרוקח ועוד).
מצד אחד, ישנו עניין לאחר את ההבדלה עד כמה שניתן, שהרי מאחרין לצאת מן השבת (לבוש תרצ"ג ס"ק א; גר"א ס"ק ג). מאידך, כיוון שנהנה מאור הנר, הרי ראוי לברך קודם את ברכת הנר (ספר המאורות; כל בו).
להלכה פסק הרמ"א (תרצ"ג, א) שיש לקרוא את המגילה ואחר כך להבדיל, וכן מנהג האשכנזים (מ"ב ס"ק ב; ערוה"ש סעיף ג; לוח א"י).
דעת השו"ע לא ברורה (ב"י תרצ"ג הביא את שני המנהגים; ובסוף סימן רצ"ח, נראה שניתן להבדיל לאחר הקריאה) ובספרדים מצאנו כמה מנהגים: להבדיל לפני המגילה (פרי חדש; מאמר מרדכי); להבדיל לאחר המגילה (שכנה"ג). המנהג הרווח אצל הספרדים הוא מנהג ביניים: לברך "מאורי האש" לפני הקריאה, ואילו את שאר ההבדלה לאחר הקריאה (ברכי יוסף ס"ק א; בית דוד תצא; שלחן גבוה ס"ק ד. ועיין גם בחזון עובדיה עמ' סז, ובכף החיים ס"ק יא).
ומי שקורא בביתו נוהג לעשות הבדלה ואחר כך לקרוא את המגילה (דעת תורה תרצ"ג; כף החיים ס"ק ט בשם בגדי ישע).
אמירת ויהי נועם ו"ואתה קדוש"
בעל שיבולי הלקט (קצ"ט) כותב בשם רב עמרם גאון, שאין אומרים ויהי נועם בפורים במוצ"ש. אולם, הוא כותב שנוהגים לומר, וכך דעת רוב הראשונים (סדור רש"י שכ"ט; רוקח ר"מ, אבודרהם, מהרי"ל, ועוד), כפי שנוהגים גם כשפורים חל באמצע השבוע, כי פורים מותר במלאכה מצד הדין (למרות שנוהגים שלא ללכת לעבודה). וכך נפסק בשו"ע (תרצ"ג, א).
סדר התפילה לאשכנזים: ערבית, מגילה, ויהי נועם, ואתה קדוש, הבדלה בבית הכנסת [לנוהגים בכל מוצ"ש בביהכ"נ], עלינו לשבח, הבדלה בבית.
סדר התפילה לספרדים (כף החיים ס"ק ו; חזון עובדיה עמ' קו): ערבית, ויהי נועם ותחילת "ובא לציון" עד "ואתה קדוש", ברכת הנר, מגילה, ואתה קדוש, יתר ההבדלה ללא ברכת הנר.
לסיכום – פורים במוצאי שבת
בסעודה שלישית שנמשכה ללילה – אין אומרים "על הנסים".
מותר לקרוא ולהתכונן להכנת המגילה בשבת.
מאחרים את תפילת ערבית במוצ"ש. בזמן מוצאי שבת (או חמש דקות קודם) אומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול", לוקחים את המגילה, הילדים יכולים להתחפש ולקחת רעשנים והולכים לבית הכנסת.
הבדלה נעשית לאחר קריאת המגילה (רבים מן הספרדים מברכים על הנר לפני המגילה, ואת שאר ההבדלה לאחריה).
סדר התפילה: ערבית, מגילה, ויהי נעם, ואתה קדוש, הבדלה [לנוהגים בכל מוצ"ש בביהכ"נ], עלינו, הבדלה בבית (ספרדים אומרים ויהי נעם וברכת הנר לפני המגילה, ו"ואתה קדוש" לאחריה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
