ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- עבדו את ה' בשמחה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
חסידים מספרים כי פעם אחת באו חסידים אחדים ללובלין. כשעמדו לילך אל הרבי, ביקש מהם בעל העגלה שיגישו יחד עם שאר הפתקאות גם את הפתקה שכתוב עליה שמו, למען יזכירהו הרבי לטובה. נטלו את הפתקה מידו ועשו את רצונו. כשקרא הרבי את הפתקה, אמר: עד כמה מאיר שמו של האיש הזה!. תמהו החסידים מאוד, שכן האיש היה פשוט ובור, ובכל הימים לא ראו אצלו שום מעשה טוב ומיוחד במינו. והרבי בשלו: נשמתו מאירה כנגדי ברגע הזה כאור בהיר.
מיד הלכו החסידים לחפש את בעל העגלה, אבל לא מצאוהו באכסניה. הלכו מרחוב לרחוב והנה באה לקראתם חבורה עליזה, ובראשה הולכים מנגנים במצלתים ובתופים, ואחריהם קהל מרקדים ומוחאי כפים, ובאמצע הולך העגלון ומרבה בצהלה ובשמחה יותר מכולם. שאלו אותו החסידים את שעבר עליו מאז שעזבו אותו והלכו אצל רבם. השיב העגלון: לאחר שהלכתם ממני, חשבתי אלכה נא ואבקש קצת שמחה. שוטטתי בעיר, עד ששמעתי קול נגינה בוקע ועולה מאחד הבתים. נכנסתי פנימה וראיתי שמתכוננים שם לחתונת שני יתומים. שתיתי וזימרתי ושמחתי עמהם. אבל כעבור זמן מה נפלה תגרה וקמה מבוכה, כי בידי הכלה לא היה כסף לקנות טלית לחתן כפי המנהג. וקרובה היה הדבר שיקרעו את התנאים. והנה חם לבבי בקרבי, ואל יכולתי לראות את הבושה של הכלה, הוצאתי את ארנקי מכיסי ומצאתי בו דווקא כמה שנחוץ לקניית טלית, על כן שמח לבבי.
מיד הלכו החסידים לחפש את בעל העגלה, אבל לא מצאוהו באכסניה. הלכו מרחוב לרחוב והנה באה לקראתם חבורה עליזה, ובראשה הולכים מנגנים במצלתים ובתופים, ואחריהם קהל מרקדים ומוחאי כפים, ובאמצע הולך העגלון ומרבה בצהלה ובשמחה יותר מכולם. שאלו אותו החסידים את שעבר עליו מאז שעזבו אותו והלכו אצל רבם. השיב העגלון: לאחר שהלכתם ממני, חשבתי אלכה נא ואבקש קצת שמחה. שוטטתי בעיר, עד ששמעתי קול נגינה בוקע ועולה מאחד הבתים. נכנסתי פנימה וראיתי שמתכוננים שם לחתונת שני יתומים. שתיתי וזימרתי ושמחתי עמהם. אבל כעבור זמן מה נפלה תגרה וקמה מבוכה, כי בידי הכלה לא היה כסף לקנות טלית לחתן כפי המנהג. וקרובה היה הדבר שיקרעו את התנאים. והנה חם לבבי בקרבי, ואל יכולתי לראות את הבושה של הכלה, הוצאתי את ארנקי מכיסי ומצאתי בו דווקא כמה שנחוץ לקניית טלית, על כן שמח לבבי.
כך היא דרכם של חסידים כשהם באים אצל הרבי, מכינים הם פתקה, או בלשונם 'קוויטל', ובה מוזכרים שמות האנשים שאותם מבקשים הם להזכיר לפני הרבי, כדי שיזכירם בתפילתו לפני בורא העולם. רבים הם הסיפורים על גדולי החסידות שהיו יכולים לדעת מתוך הפתקאות דברים רבים על צרותיהם, דאגותיהם וקשייהם של כותבי הפתקאות. באופן מיוחד בולטת בעניין זה דמותו של החוזה מלובלין, שתלמידיו הגדולים העידו עליו שהיה קורא את הפתקאות כשהן מקופלות ונתונות בין ידיו. כך כשהיה אוחזן בידיו בעיניים עצומות היה מפליג במחשבותיו, ובראייתו הפלאית מתייחס אל הנאמר בפתקה.
הסיפור שלנו מפגיש אותנו עם שלוש דמויות, המייצגות שלוש רמות רוחניות שונות: הרבי, החסידים ובעל העגלה. מהלך הסיפור בונה את הסולם שכולנו היינו חושבים עליו בעצמנו, והוא שבעל העגלה מוסר את פתקתו אל החסידים על מנת שימסרו אותה אל הרבי. מהלך זה יוצר סולם היררכי, הקובע כי בעל העגלה נמצא בתחתית הסולם, הרבי בראשו, והחסידים מקשרים בין מעמדו של בעל העגלה לבין הרבי. המרחק הזה בין בעל העגלה לבין הרבי מומחש עוד יותר בעובדה שאין בעל העגלה הולך בעצמו אל הרבי. הוא שולח את פתקתו באמצעות החסידים.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
58 - באותות ובמופתים
59 - אור השמחה הפשוטה
60 - תיקון חצות
טען עוד
כשמגישים החסידים את הפתקה של העגלון אל החוזה מלובלין, מתהפך הסולם ההיררכי על פיו. מסתבר שבעל העגלה נמצא בדרגה גבוהה, שהחסידים לא הרגישו בה. כאן צף ועולה עקרון נוסף החוזר על עצמו בסיפור החסידי, והוא חשיפת המעמד העליון של האיש הפשוט; מעמד שלעתים נובע ממעשה פשוט ביותר, שיש לו משמעות רוחנית עצומה.
הכל מתחיל בכך שהעגלון הולך לחפש לו מעט שמחה. החיפוש אחר השמחה מוביל את העגלון לשמחה של מצווה לשמחה של נישואין. לא סתם נישואין, אלא נישואי יתום ויתומה.
אלא שכאן מופרת האידיליה: הקשר עלול להתפרק בשל העובדה שאין לכלה כסף לקנות לחתן טלית. פרישת הכנף היא פרישת הטלית, וכפי שנהגו בני עדות המזרח לפרוס את טליתם בשעת עמידתם תחת החופה על החתן והכלה. העגלון נותן את הכסף שממנו נקנית הטלית, ובעצם הוא ששומר על ההרמוניה הזוגית. השמחה לא תופר. אור גדול יורד לעולם, אור של שמחת חתן וכלה. אור זה מאיר את שמו של בעל העגלה בפתקה התפוסה בידיו של החוזה מלובלין. מסתבר כי גם מעשה פשוט של אדם פשוט יכול להעניק לאדם מעמד רוחני גבוה.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
