^ 1.. אם באמצע תפילת עמידה התברר לה שטעתה והיא מתפללת לכיוון אחר. לדעת המ"ב צד, י, לא תשנה את עמידתה, כדי שלא להפסיק בתזוזה באמצע התפילה. ורק אם היא מתביישת מחברותיה וקשה לה לכוון, תסתובב לכיוון ירושלים (ועי' בכה"ח צד, ז).
^ 2.. אמנם לדעת הרי"ף, רק מי שמתפללת במניין רשאית להתפלל בשפה אחרת, מפני שהשכינה שורה שם, ותפילתה תתקבל אף שאינה בלשון הקודש; אבל אם תתפלל ביחיד בשפה אחרת, תפילתה אינה מתקבלת. מכל מקום דעת רוב הפוסקים כדעת הרא"ש, שגם ביחידות אפשר להתפלל בשפה אחרת, ורק בשפה הארמית אין להתפלל ביחידות, וכך נפסק להלכה (שו"ע קא, ד, כפי הכלל שהלכה כי"א האחרון, מ"ב יח).
^ 3.. גם גברים שבטוחים שלא יוכלו לכוון ב'אבות' לא יתחילו להתפלל, כמבואר בפניני הלכה תפילה, יז, 5, וקל וחומר נשים שבדיעבד רשאיות לצאת ידי חובתן בברכות השחר, כמבואר לעיל ב, ד-ה. עוד יעויין שם יז, 6. וביארו האחרונים שבדיעבד, מי שהתפלל ולא כוון כלל, כיוון שהתכוון לקיים את מצוות התפילה - יצא ידי חובתו, וכ"כ בשבלי הלקט יז, בשם הראשונים. וכ"כ בכה"ח קא, ד, בשם חסד לאלפים, שהמתפלל בלא כוונה אין ברכותיו לבטלה. כלומר, בפועל את מצוות התפילה הוא קיים אלא שיש לו חסרון בכוונה, שכדי לתקנו עליו לחזור ולהתפלל. והראייה לכך, שמי שנזכר באמצע התפילה שלא כיוון בברכה הראשונה, אינו חוזר מיד אלא ממשיך לומר את שאר הברכות עד סוף התפילה, משמע שיש ערך למה שהתפלל בלא כוונה, מה שאין כן מי שטעה והזכיר גשם בקיץ שצריך לחזור מיד.
ומי שרגילה לכוון תמיד ופעם אחת לא כיוונה, ובטוחה בעצמה שכשתחזור תכוון מתחילת התפילה ועד סופה, רשאית לחזור להתפלל בכוונה שלימה, וטוב שתתנה שאם היא פטורה מכך מחמת המנהג שלא לחזור, הרי שתפילתה תהיה תפילת נדבה.
^ 4.. והמשיכו לקרוא לתפילת עמידה שמונה עשרה, מפני שנשתרש השם הזה מתחילה. עוד ביאר מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, שעיקר התפילה היא אכן שמונה עשרה ברכות שיש להן ערך עצמי של שבח ובקשה, ורק ברכת המינים היא על עקירת הרשעות, וכיוון שהיא הוראת שעה, שאחר שתכלה הרשעה לא יהיה בה עוד צורך, נשאר שמה של התפילה שמונה עשרה (הובא בנתיב בינה ח"א עמ' 261).
^ 5.. עי' שו"ע צד, ה. כשיש שתי אפשרויות, לעמוד ברגליים פסוקות, או לשבת ברגליים צמודות, עדיף לעמוד. וכן נראה שעדיף להתפלל בעמידה שלא לכיוון ירושלים מאשר בישיבה כשהפנים לירושלים (פניני הלכה תפילה יז, 12).
^ 6.. הדעות על חיוב הנשים נתבארו לעיל ב, א-ה. ושוחחתי על כך עם כמה רבנים, הרב ליאור נטה לומר כי מוטב שתסמוך על המ"א ותצא בברכות התורה והשחר, והרב רבינוביץ' נטה לומר שעדיף שתתפלל בישיבה את כל התפילה.