ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה רבי ישראל בגיל 16 בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין, שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.
הוא נודע מחד בעבודת השם מלכותית ונשגבת, ומאידך סיגף את עצמו בסיגופים שונים. נהג לנעול נעלי זהב בלי סוליות, וכאשר צעד על השלג היו נראים על הלובן סימני דם מרגליו.
באביב של שנת תקצ"ח, בעקבות עלילה של מתנגדים, נאסר רבי ישראל על ידי שלטון הצאר והואשם בכך שציווה להרוג שני "מוסרים". לאחר כמעט שנתיים הצליח לברוח מהמאסר בעזרת שוחד שחסידיו שילמו למנהל בית הכלא, ונמלט מגבול רוסיה לאוסטריה.
במהלך בריחתו הגיע לכפר אחד. הוא סייר בו ושאל את יושביו: "מה שם הכפר?".
"שם הכפר הוא סרוליבה", ענו.
הוסיף הרבי לשאול: "האם ידוע לכם טעם ופשר שם זה?".
"אין אנו יודעים", ענו לו, "אולם ישנו בקצה הכפר זקן אחד בן מאה שנה. קשה לו ללכת, וכמעט כל הזמן הוא שוכב על מיטתו. אולי יודע אותו זקן מדוע קוראים כך לכפר".
ביקש הרבי מרוז'ין: "נא שאלו אותו אם אכן יודע הוא".
שאלו אותו אנשי הכפר והוא ענה: "יודע אנוכי".
בהיוודע זאת לרבי מרוז'ין ביקש מהם: "אולי תוכלו להביאו אליי?".
האנשים נעתרו לבקשתו והביאו את הזקן בעגלת חורף, והוא החל לספר לרבי:
"בהיותי צעיר לימים הייתי רועה צאן בסביבה זו בין ההרים. פעם אחת ראיתי זאב בא ומתקרב אל צאני והתחלתי לצעוק לעזרה, אך איש לא בא לעזרתי. פחדתי מאוד והזאב הלך והתקרב, עד אשר הגיע אל הצאן, לקח שה אחד ופנה והלך לו. למחרת שוב ראיתי מרחוק שהזאב מתקרב. פחדתי ולא ידעתי מה לעשות, והזאב בא ושוב לקח שה והלך לו".
"ביום השלישי כבר פחדתי ללכת לאותו מקום לרעות את צאני. ביקשתי ממכריי שילכו איתי והם לקחו עמם מקלות ואבנים ובאו עמי. כאשר ראינו את הזאב בא, נפל פחד על כולם. לפתע ראיתי למעלה על ההר יושב איש אחד סרול, כלומר יהודי. ראיתיו כמה פעמים יושב שם לפני כן. הוא נהג לבוא לכאן, להתבודד וללמוד, ועכשיו כאשר ראיתי אותו יושב, התחלתי לצעוק לעברו 'סרול! סרול! בוא לעזרתי!'.
"סרול ירד מן ההר והלך לכיוון הזאב. הוא התקרב, עד שהגיע ממש אליו, ולאחר מכן חזר אליי ואמר לי: 'אל תירא! הזאב איננו חי עוד!'. עניתי בבהלה: 'אבל אני רואה אותו עומד?!'. אמר לי סרול: 'הוא אינו חי! בוא עמדי ואראה לך'. התקרבנו אל הזאב והנה הוא קפוא כמו בול עץ... אמר לי היהודי: 'יש לך סכין?'. אמרתי: 'כן'. והוא אמר לי: 'פשוט את העור ממנו ותהיה לך פרווה ללבוש', הורה לי ועשיתי כן".
הזקן הגביה את בגדו העליון והראה לרבי מרוז'ין שאת הבגד הזה הוא לובש עד היום. הוא המשיך לספר:
"כשראינו זאת, הבנו כולנו שאיש זה הוא איש קדוש. למטה באותו אזור היו מעיין ובאר, שהיהודי היה בא לפעמים לטבול שם. הואיל וזה היה בחורף, כשיצא מן המים ועמד במים הקפואים היה נדבק עור רגליו לקרקע, והיה משאיר עקבות דם על הקרקע. לקחנו סמרטוטים והנחנו שם שלא יידבקו רגליו של יהודי קדוש זה לקרח. במשך הזמן נודע הדבר לכפרים שבסביבה והאנשים החליטו לגדר את הבאר ואת המעיין כדי שבעלי החיים לא ישתו שם מים, וקראנו למעיין 'המעיין הקדוש'.
"פעם אירע שבנו של איש אחד היה חולה, וכאשר שתה ממי המעיין הקדוש התרפא. כאשר נודע הדבר לכולם, דלו מהמים האלה לרפואה. במשך השנים התחילו להתיישב סביב המעיין והבאר, עד שהוקם הכפר הזה ונקרא 'סרוליבה', ושמו נשאר כך עד היום".
לאחר ששמע רבי ישראל מרוז'ין את הסיפור, הודה לזקן. אותו זקן מופלג חזר לביתו, ומיד בהגיעו לביתו הלך לעולמו, כאילו מילא את ייעודו. לאחר מכן הבין רבי ישראל מרוז'ין שאותו יהודי, סרול, היה הבעל שם טוב הקדוש, שרוחו הגדולה פיעמה בקרבו.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
