ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
יש היום אתר אינטרנט "לוח עבודה עברית" הוא אשר הוקם במטרה לפרסם בהתנדבות עסקים עם עבודה עברית. כיום מפורסמים בו מעל ל- 2,000 עסקים.
התנועה הרפורמית ומרכז מוסאוא הגישו תביעה לבית המשפט בטענה של הפליה גזענית נגד פעילות הלוח כשעל אף הרקע ההיסטורי של המדינה בתמיכתה ב"פועל היהודי" זכו אירגונים אלו בתביעה ובית המשפט דרש לסגור את האתר ולהטיל על בעלי האתר קנס של 50,000 שח!
כיום פועלים חברי הלוח בדלת לחמן לגיוס למימון הקנס והקמת חומת הגנה שתאפשר לערער לבית המשפט, פעילות משפטית נרחבת ואם יש צורך- חקיקה, תשלום הוצאות המשפט, פעילות ציבורית, פעילות הסברתית ועוד.
מה דעת משפט התורה בעניין פרסום על רקע יהודי?
האם יש בפעילות זו מצווה והאם יש לתמוך בה להעדיף עבודה עברית או שמא יש בזה גזענות פסולה?
לדאוג לקרוביך זו לא גזענות- זו חובה!
לצערינו הרב, כל דבר ודבר היום משתמשים בו בביטוי גזענות והדבר הזה גורם לבלבול מושגים וערכים.
מותר וחובה על בני אדם קרובים לדאוג לקרוביהם. הדין הזה של אפלייה מותרת היא בעלת אופי של חובה . לא רק זכויות. רוצה לומר, מצאנו בהלכה בדיני צדקה שהקרוב קודם, עניי ביתך קודמים, עניי עירך קודמים. אף על פי שלכאורה זה אפלייה בין עניים לעניים. אבל עלינו לדעת שהלכה שאומרת עניי ביתך קודמים, עניי עירך קודמים, זה גם פן של חובה. רוצה לומר, אם למשל יש עני ויש לו קרובי משפחה או קרוב משפחה עשיר. ההלכה קובעת שהקרוב הזה, הוא שצריך לתמוך בעני ואין בעת צדקה בעיר קרובים לצורך אותו עני. כל עוד יש מבני משפחתו בעל יכולת לתמוך בו, זה חובה על אותו בן משפחה לתמוך בקרובו, בשאר בשרו, אפילו שהוא לא אביו, אפילו שהוא לא אימו, אפילו שלא בנו, אפילו שלא אחיו, אבל הוא קרוב. הוא קרוב. הואיל והוא קרוב מחייבים אותו לתמוך ואין נעזרים בציבור כציבור.
הרי שהאפליה הזו היא בעלת פן של חובה של מחויבות, ולהפך מגנה גם על הציבור לבל יזדקקו לציבור ויפנו לקרובים.
כיוצא בדבר פדיון שבויים. ברור שזה מצווה גדולה וחשובה מאוד מאוד בתורת ישראל. אבל, אם יש לאותו שבוי אנשים קרובים בעלי יכולת לממן את הפדיון שבויים, ההלכה מחייבת את הקרובים לממן את הפדיון שבויים ואין גובים מן הציבור עבור פדיון שבויים. נמצאנו למדים ההלכה הזו שאומרת עניי ביתך קודמים, עניי עירך קודמים, עניי עמך קודמים. למרות שלא נאמר עניי עמך אבל יש הלכה אחרת שמדברת על ההבדל בין יהודים לבין לא יהודים. כל אלה נובעים מהפן של החיוב שהקרוב אסור לו להתעלם, הוא חייב הוא ליתן דעתו איך לתמוך בקרובו העני.
העבודה היא הצדקה הטובה ביותר
ואם כן, איפו, העבודה כשהיא לעצמה היא פרנסה והיא הצדקה הטובה ביותר. יותר כדאי לתת עבודה לעני מאשר לתת לו צדקה. כי עבודה היא מוסרית, יש בה כבוד עצמי, אדם חי מעמל כפיו וכו'. ולכן, ברור מעל לכל ספק שסדר קדמיות הוא בקירבה, כמו שאנחנו אמרנו כעת. כי כאמור, הקירבה הזו היא לא רק בעלת זכות קדימה למוטב היא בעלת חובה למיטיב. משום כך אין מקום לדבר במושגים של אפלייה פסולה, של גזענות, זה לא בכלל המקום.
גם אותו דבר אם אנחנו לא מדברים על עבודה "עברית". נדבר למשל על כיתות, דתות אחרות: איסלם, נצרות, או כל קבוצה אחרת. גם אצלם היא תיתן עדיפות במתן הצדקה והתמיכה לקרובים שלהם. זה פן שהוא חובה, זה משהו אנושי, זה משהו ברור. כלומר, לא יעשו את זה בגלל אפלייה גזעית שהיא באה, נובעת ממקום של שנאה, ממקום של אפלייה רעה לגרום רוע לאדם. בדיוק הפוך, אלא מתוך חובה לדאוג לקרובים ולשארי הבשר, ולכל אלה שהם בני אותה אמונה, בני אותה דת, בגלל הקירבה. הקירבה הזו מחייבת ומשום כך אין בכלל מקום לדבר על אפלייה פסולה ולא על גזענות לחלוטין חס ושלום בעניין הזה.
"עבודה עברית" - חינוך בריא לעמל כפיים
מכאן אנחנו צריכים לדעת שבאמת העניין הזה של "עבודה עברית", הלוואי שאנחנו נמצא את זה במשמעות הרחבה יותר. בעוונותינו המרובים היום כבר היהודים הישראלים נוטים יותר ויותר פחות לעמל כפיים, ונוטים לחפש כל מיני עבודות קלות אשר הם יותר ניהוליות, פיקוחיות ופחות עמל כפיים ואז כל העבודות הכפיים בעצם מי שמוכן לעבוד בהם זה אחינו הלא יהודים. אז אמנם ברוך ה' הם עובדים והם משתכרים, הם מתפרנסים וישר כוחם, ואדרבה יכול לשמש בסיס לשלום בינינו לבינם, הלוואי. אבל, לא טוב ולא בריא שהחברה היהודית מתחנכת יותר ויותר בהשתמטות מעמל כפיים לחפש כל מיני עבודות שאולי הרבה פעמים הן פקטיביות ובלבד שמכניסות רווחים, מכניסות שכר.
היה טוב יותר שהנושא הזה של "עבודה עברית", ישא גם אופי מוסרי, ערכי, לבוא ולחנך את עצמנו ואת קרובנו לחזור חזרה לעבודות עמל הכפיים.
הרב רצון ערוסי
רב העיר קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, נחשב לממשיך דרכו של הרב יוסף קאפח, מראשי הרבנים ואנשי האקדמיה העוסקים בחקר המשפט העברי ובהנחלתו, יו"ר "הליכות עם ישראל" - תנועה המקרבת ליהדות.
נושאים שונים מהרי"ק על שיטת הפסיקה והפרשנות של הרמב"ם
השיעור ניתן בכנס השנתי למורשת הרב יוסף קאפח זצ"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
