ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"חמשה שמות קראו לו... אֵד - שהוא משבר אידן של בעלי שערים". (בראשית רבה יג, יד)
אוצרי התבואה חושבין לייקר את השער, ובבוא המטר מתרווה האדמה והשער זול, ונשבר זרוען של בעלי שערים. הם חשבו לחגוג, שיהיה להם 'אֵיד' - חג (כמו 'אידיהן של גויים') (עבודה זרה ב, ע"א), ועל ידי ירידת המטר יש להם אֵד, רק שבר. ברכת הגשמים הבאה מלמעלה, נועדה להביא גם את ברכת הצדק למטה, לארץ. לחלק את ברכת האדמה לכל הדרים עליה בצורה הגונה, ועד כמה שניתן לעשות זאת בחלוקה שוויונית וצודקת. שהכל יזכו לטובה הבאה מידו של ה'זן ומפרנס לכל'. "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף, גַּם ה' יִתֵּן הַטּוֹב וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ" (תהלים פה, יב-יג).בסדר תפילת שמונה עשרה קבעו חכמינו את מיקומה המיוחד של ברכת השנים, דווקא במקום התשיעי:
"ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית?... אמר רבי אלכסנדרי: - כנגד מפקיעי שערים! דכתיב: 'שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע' - ודוד כי אמרהּ בתשיעית אמרה". (מגילה יז, ע"ב)
הבה ונתבונן בסוד תוכנו של המזמור התשיעי, מפני מה זכה ש'ברכת השנים' תמצא את מקומה בסדר התפילה, דווקא במקום התשיעי, בצורה מקבילה אליו? מיוחד הוא מזמורנו שאין לו פתיחה, הוא מתפרץ בתלונה ותובע מענה. אין בו בפתיחתו אף לא אחד מעשרה מאמרות של שבח האמורים במזמורי התהלים, כמו: 'למנצח', 'משכיל', 'מזמור שיר' וכדומה (פסחים קיז, ע"א), אלא הננו נזרקים הישר לעומק סבך הבעיות הכואבות. המזמור נפתח בשאלה הזועקת: "לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה, בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי?..." (תהילים י, א-ב) הטענה המושמעת בפתיחה שה' נמצא כה רחוק, מעלים כביכול את עיניו בעת צרה, והולך ונוצר הרושם שלא קיימים השגחה וסדר בעולם. העריצים רודפים ועושקים את העניים, ואין מציל מידם. הרָשע מתנשא ברהב, וחושב שהעולם הפקר! "אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַח אֵל, הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל רָאָה לָנֶצַח" (פסוק יא). מהי בקשתו של דוד: "שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע, וָרָע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ בַל תִּמְצָא"! (פסוק טו), חכמינו קבעו שהמזמור עוסק במפקיעי שערים, על מה הסתמכו חכמינו, שלא מדובר כאן בבעלי זרוע כמו רוצחים או שודדים אלימים? מהי העצה והאמצעים לשבור את זרועם של מפקיעי השערים? הנה בצורה לא-שגרתית משיב לנו רש"י בפירושו - בדרך של משא ומתן בחלקי המזמור בניגון של קושיא ותירוץ כרוחו של המזמור, הבנוי מקובלנה ובקשה למענה. וכך הוא מסביר את המזמור על פי דברי חכמינו:
גשמים בארץ ישראל (18)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
15 - מסחר ב"דברים שיש בהם חיי נפש"
16 - הברכה - כנגד מפקיעי השערים
17 - מבקשי הגשמים
טען עוד
"ממאי דבמפקיעי שערים כתיב? ... כתיב בהאי פרשתא: 'יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה, יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי' (תהלים י, ט). וכי הליסטים אורב את העני? - והלא את העשיר הוא אורב! אלא במפקיעי שערים הכתוב מדבר, שרוב דעתם לעניים הוא. וקא בעי דוד רחמי עלה דמילתא (וביקש דוד בתפילתו על דבר זה): 'שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע' ותן שובע בעולם! - ובכך זרועו שבור!
'ורע תדרוש רשעו בל תמצא', וזה שהיה בדעתו להיות רשע, כשתדרוש רשעו לא תמצא עולה, שלא הספיק לעשותהּ..." (רש"י, מגילה יז, ע"ב)
'ורע תדרוש רשעו בל תמצא', וזה שהיה בדעתו להיות רשע, כשתדרוש רשעו לא תמצא עולה, שלא הספיק לעשותהּ..." (רש"י, מגילה יז, ע"ב)
עד כאן לשונו הטהורה של רש"י, ניתן לומר: זוהי הסימפוניה התשיעית - לרבי שלמה יצחקי.
מתברר אפוא שברכת השובע והשפע לעולם, לא באה רק להגן על העניים מפני עושקיהם, אלא גם להציל את הרשעים - מרשעותם! כי מחשבתם הרעה אשר זממו להרע, לא הצליחה לצאת אל הפועל! ולמה בתשיעית? את המספר תשע מצאנו בצורה בולטת בראש השנה. ביחס לתקיעת שופר: "סדר תקיעות שלוש של שלוש, שלוש" (ראש השנה לג, ע"ב). וכן בסדר התפילה: "אין פוחתין מעשרה מלכויות, מעשרה זכרונות, מעשרה שופרות. רבי יוחנן בן נורי אומר: אם אמר שלוש שלוש מכולן יצא" (ראש השנה לב, ע"א). חכמינו שאלו, מדוע תפילת מוסף של ראש השנה בנויה מתשע ברכות? כנגד מי? "כנגד תשע אזכרות שאמרה חנה בתפילתה" (ברכות כט, ע"א). והסביר הראי"ה קוק זצ"ל בעולתו:
"לעומת כלל הרבים, שהוא מתיחס במספר עשר, שהוא התחלת הכלל, מתיחס היחיד של כל אחד ואחד מהרבים, במספר תשע. על כן... הזכירה תשע אזכרות בתפילתה לעומת ההשגחה האישית. ובראש השנה שכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, בסידור ההשגחה הפרטית האישית, אנו צריכים להשכיל ולהעמיק את הכרת ההשגחה הפרטית, האישית... על כן תיקנו את התפילות גם כן במספר תשע". (עולת ראי"ה ב, עמוד של, ועיין בדברי המהר"ל בנתיבות עולם, נ' הצניעות, פרק ג)
היסוד התשיעי המופיע בראש השנה, בא ללמדנו שמלכו של עולם הנשגב והמרומם על הכול, יודע ודואג לכל בריותיו עד ליחידות היותר קטנות וזעירות. היאך נמחיש את הירידה עד לפרטי הפרטים, בא המספר תשע ומלמדנו, כי המספר הזה מבטא את המספר הַמְרַבִּי של מקסימום התפשטות הפרטיות, כלומר, ירידה עד ליחידות, עד למצוקות האנושיות היותר פרטיות. הנה חנה בתפילתה הזכירה תשע פעמים את שם ה', כביטוי לאלוקים הרואה ודואג לכל המשאלות האנושיות, לצרכיו האישיים של כל אחד ואחד מבריותיו במצוקתו הפרטית. כך גם שכל הבריות נידונות בראש השנה, והכול עוברים לפני ה' אחד אחד, ולפניו ניצבות כל השאלות לסוגיהן, מן השאלות הגדולות העומדות ברומו של עולם, עד לשאלות היותר קטנות ופרטיות, משאלת הפרנסה, ובקשת הבנים, מגדולת הנגידים ורוממות השפלים, הכול עובר ובא לפניו לקביעת סדרי בראשית וקיומם. כל זאת אנו מעוררים ומשמיעים בתקיעות השופר, ובפסוקים המובאים מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים, המודיעים לנו על מלכותו של ה' שבַּכֹּל מָשָלָה.
מכאן נבין את ההקפדה המיוחדת של ברכת השנים, שתהא מיוסדת על הבסיס של ברכות ראש השנה, בדאגה הפרטית לכל בריותיו, שימלא ה' כל חסרונן. ראינו את דאגת חכמינו להקביל את ברכת השנים למזמור התשיעי בתהלים, המיוסדים על העיקרון המובע בראש השנה שבו הכול נידונים עד לפרטי פרטים, אבל קיימת חלוקה צודקת של ה"נותן לחם לכל בשר".
בירושלמי (ברכות פרק ב, הלכה ד) הסבירו מפני מה התקינו 'מברך השנים' בתשיעית, כנגד "קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים" (תהלים כט, ה) שהוא הזכרת השם התשיעי שבמזמור. כידוע התקינו תפילת י"ח כנגד י"ח הזכרות שם ה' במזמור כט ("מזמור לדוד, הבו לה'"), וה' עתיד לשבר כל מפקיעי שערים. את אוצרי פרות ומפקיעי שערים תיאר הנביא עמוס:
"לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֵשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר, וְהַשַּׁבָּת - וְנִפְתְּחָה בָּר, לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה" (עמוס ח, ה).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









