ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"שוב מעשה בתלמי המלך שכנס ע"ב זקנים והושיבם בשבעים ושנים בתים ולא גלה להם על מה כנסם. נכנס לכל אחד ואחד מהם אמר להם כתבו לי תורת משה רבכם".
תלמי רצה לבחון את אמינותם של חכמינו וכן לבדוק כשרותם של סיפורי התורה ומצוותיה וחשב שעל ידי עצה מחוכמת זו יוכל להתרשם באופן ישיר מהכתוב מבלי שתוכל לשלוט איזו מגמה סמויה בתרגומם של הדברים וכך ממשיכים חכמינו בסופו של הסיפור:
"נתן המקום עצה בלב כל אחד ואחד והסכימה דעתן לדעת אחת וכתבו לו תורה בפני עצמה".
באמת מעניין כיצד גרם הגוי שבסיעתא דשמיא התכוונו הכל לדעה אחת הבה ונתבונן בדוגמה הראשונה שבה שינו חכמינו את המבנה התחבירי בפסוק "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹ-הִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א) והפכו את הסדר ותירגמו 'א-לוהים ברא בראשית את השמים ואת הארץ' ומדוע שינו? כדי שלא יאמר הגוי שתי רשויות בשמים - אחת 'בראשית' והשנייה 'א-לוהים' ובראשית ברא את א-לוהים ואחר כך בראו שניהם את השמים ואת הארץ. אם כן מה הייתה עצת הזקנים? לכתוב 'א-לוהים ברא בראשית' ללמדנו שהוא הראשון והוא המתחיל את הכול ואין עוד מלבדו.
בכל תרגום אנו מאבדים את הזרימה המקורית של היצירה ובתורה הא-לוהית על אחת כמה וכמה. ומה הפסידו הגויים בהעתקת הלשון? יהודי הפותח את ספר התורה נפגש בהתחלה עם המילה 'בראשית' שאפשר לומר עליה שהיא מילת המפתח של כל היהדות. אנו מקדשים את ראשית פטר הרחם באדם ובבהמה בקדושת הבכורה, אנו כורכים על הפרי הראשון גמי לקדשו במצוות הבכורים, מפרישים תרומת ראשית מהתרומה והפרות, ומראשית עריסותינו - חלה ועוד... ללמדנו שאין אנו נטושים וזרוקים בעולם החומרי אלא להפך - מרתקים אנו את כל העולם לבורא העולם ומקדשים את הצומח החי והאדם בקדושת הראשית והבראשית.
לעומת זה הגוי צריך לדעת תחילה שיש א-לוהים נושא שהוא כה זר ורחוק ממנו בחיי היום-יום "כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱ-לֹהִים" כדברי דוד בתהלים (תהלים ט, יח) לכן משמיעים לו תחילה 'א-לוהים' שהוא יסוד היסודות ועמוד החוכמות. לא כן האומה הישראלית שכל גורלה עלי אדמות וכל מאורעות חייה מתנועעים סביב הנושא הא-לוהי אם בשעת הארת פניו או הסתרת פניו זהו מנת חלקה ההיסטורי, העניין הא-לוהי רוממנו מכל עם ולשון והביאנו להבליט ולהטביע לכל אשר נפנה בבחינת "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" (משלי ג, ו) אנו פותחים בבראשית כדי להשמיע שישנה השגחה ואין העולם מתגלגל והולך לו ללא מטרה. כמו שנראה מדברי קהלת (קהלת א, ו, ט): "סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ" "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" ו"הַכֹּל הָבֶל" הכל חסר משמעות. אך כשנגיע בסופו של דבר אל ה"סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱ-לֹהִים יְרָא" (קהלת יב, יג) נבין שאנו חיים לאור טובו של ה' והולכים בדרכיו.
גם ביצירת האדם עשו חכמים שינוי בתרגום במקום "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ", תרגמו לתלמי 'אעשה אדם בצלם ודמות', כדי שלא יהיה פתחון פה למינים לרדות, שיש הרבה רשויות בשמים. אבל אנו למדים מלשון 'נעשה אדם' הלכות דרך ארץ ודרכי ענוה, כיצד? הגדול צריך להימלך בקטן וליטול ממנו רשות. האידאה הא-לוהית מדריכה אתנו באורחות מוסר וצדק. לסיכום -
לגויים יש צורך להשמיע שיש א-לוהים בעולם, ולישראל מה שמתחייב מן הנושא הא-לוהי מבחינה רוחנית וערכית. זו היא כל התורה כולה מ'בראשית' עד 'לעיני כל ישראל', ועל רגל אחת למדנו - סודהּ של המילה המקסימה - בראשית המלמדת אותנו על התחדשות הבריאה והתקדשותה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











