ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"שוב מעשה בתלמי המלך שכנס ע"ב זקנים והושיבם בשבעים ושנים בתים ולא גלה להם על מה כנסם. נכנס לכל אחד ואחד מהם אמר להם כתבו לי תורת משה רבכם".
תלמי רצה לבחון את אמינותם של חכמינו וכן לבדוק כשרותם של סיפורי התורה ומצוותיה וחשב שעל ידי עצה מחוכמת זו יוכל להתרשם באופן ישיר מהכתוב מבלי שתוכל לשלוט איזו מגמה סמויה בתרגומם של הדברים וכך ממשיכים חכמינו בסופו של הסיפור:
"נתן המקום עצה בלב כל אחד ואחד והסכימה דעתן לדעת אחת וכתבו לו תורה בפני עצמה".
באמת מעניין כיצד גרם הגוי שבסיעתא דשמיא התכוונו הכל לדעה אחת הבה ונתבונן בדוגמה הראשונה שבה שינו חכמינו את המבנה התחבירי בפסוק "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹ-הִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א) והפכו את הסדר ותירגמו 'א-לוהים ברא בראשית את השמים ואת הארץ' ומדוע שינו? כדי שלא יאמר הגוי שתי רשויות בשמים - אחת 'בראשית' והשנייה 'א-לוהים' ובראשית ברא את א-לוהים ואחר כך בראו שניהם את השמים ואת הארץ. אם כן מה הייתה עצת הזקנים? לכתוב 'א-לוהים ברא בראשית' ללמדנו שהוא הראשון והוא המתחיל את הכול ואין עוד מלבדו.
בכל תרגום אנו מאבדים את הזרימה המקורית של היצירה ובתורה הא-לוהית על אחת כמה וכמה. ומה הפסידו הגויים בהעתקת הלשון? יהודי הפותח את ספר התורה נפגש בהתחלה עם המילה 'בראשית' שאפשר לומר עליה שהיא מילת המפתח של כל היהדות. אנו מקדשים את ראשית פטר הרחם באדם ובבהמה בקדושת הבכורה, אנו כורכים על הפרי הראשון גמי לקדשו במצוות הבכורים, מפרישים תרומת ראשית מהתרומה והפרות, ומראשית עריסותינו - חלה ועוד... ללמדנו שאין אנו נטושים וזרוקים בעולם החומרי אלא להפך - מרתקים אנו את כל העולם לבורא העולם ומקדשים את הצומח החי והאדם בקדושת הראשית והבראשית.
לעומת זה הגוי צריך לדעת תחילה שיש א-לוהים נושא שהוא כה זר ורחוק ממנו בחיי היום-יום "כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱ-לֹהִים" כדברי דוד בתהלים (תהלים ט, יח) לכן משמיעים לו תחילה 'א-לוהים' שהוא יסוד היסודות ועמוד החוכמות. לא כן האומה הישראלית שכל גורלה עלי אדמות וכל מאורעות חייה מתנועעים סביב הנושא הא-לוהי אם בשעת הארת פניו או הסתרת פניו זהו מנת חלקה ההיסטורי, העניין הא-לוהי רוממנו מכל עם ולשון והביאנו להבליט ולהטביע לכל אשר נפנה בבחינת "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" (משלי ג, ו) אנו פותחים בבראשית כדי להשמיע שישנה השגחה ואין העולם מתגלגל והולך לו ללא מטרה. כמו שנראה מדברי קהלת (קהלת א, ו, ט): "סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ" "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" ו"הַכֹּל הָבֶל" הכל חסר משמעות. אך כשנגיע בסופו של דבר אל ה"סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱ-לֹהִים יְרָא" (קהלת יב, יג) נבין שאנו חיים לאור טובו של ה' והולכים בדרכיו.
גם ביצירת האדם עשו חכמים שינוי בתרגום במקום "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ", תרגמו לתלמי 'אעשה אדם בצלם ודמות', כדי שלא יהיה פתחון פה למינים לרדות, שיש הרבה רשויות בשמים. אבל אנו למדים מלשון 'נעשה אדם' הלכות דרך ארץ ודרכי ענוה, כיצד? הגדול צריך להימלך בקטן וליטול ממנו רשות. האידאה הא-לוהית מדריכה אתנו באורחות מוסר וצדק. לסיכום -
לגויים יש צורך להשמיע שיש א-לוהים בעולם, ולישראל מה שמתחייב מן הנושא הא-לוהי מבחינה רוחנית וערכית. זו היא כל התורה כולה מ'בראשית' עד 'לעיני כל ישראל', ועל רגל אחת למדנו - סודהּ של המילה המקסימה - בראשית המלמדת אותנו על התחדשות הבריאה והתקדשותה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
