ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הסיפור עסק בבן ישיבה שנועד לגדולות, והיה מוכשר במוזיקה ובציור, שצייר בהיחבא קריקטורות של אנשים שהכיר והחביאן בארונו.
המשגיח בישיבה, שלא אהב אותו, תפס את המחברת האסורה, כינס את הישיבה לשיחת מוסר ושם שפך את דמו. הבחור ירד מהדרך והפך לצייר רחוב ונגן. מפגש מטלטל עם ר׳ שלמה קרליבך הבהיר לו שיש "יהודים של מגילת רות", שלמרות שהם נדחים, הם חוזרים בגלל האמת הפנימית שלהם. כתוצאה מהמפגש חזר אותו בחור בתשובה והקים בית יהודי נאמן.
אהרן הקריא להם את הסיפור, משום שרובם עברו חוויות דומות. כשסיים את דבריו לא נשמע הגה. המילים החזקות נשאו כל חייל למקומות שמהם הגיע, למעמדים שבהם נקרעה נשמתו לגזרים וגדעה אותו מעולם היהדות.
לפתע אחד החיילים, מאיר, ניגש לאהרן, ובתנועה מהירה חטף כיפה מחברו והניחה על ראשו. כנשוך נחש הוציא מכיסו את מכשירו הנייד והניחו בפינת המועדון.
״בוא!״, אמר לאהרן כמעט בטירוף, ״בוא עכשיו לבית המדרש לפני שאתחרט״.
מאיר היה החייל הקרוב ביותר לאהרן. למרות שהיה חייל מסור ומצטיין, ולאחרונה קצין, גם במוצבים הכי רחוקים לא הלך לישון בלי לומר לאהרן לילה טוב. בכל יום שוחחו כמה פעמים. בהלוויית אביו של אהרן, מאיר לקח על חשבונו מונית מיוחדת מהבקעה לבני ברק. הוא חרד לשלומו של אהרן ודאג לו כבן הדואג לאביו.
מאידך מאיר היה החייל הרחוק ביותר מאורחות חייו של אהרן. לפני ליל הסדר הגיע אליו ובחיוך מבויש ביקש רשות להשתתף בסעודה בלבד. מעולם אהרן לא ראה אותו נכנס לבית כנסת או פותח ספר קודש.
באותו ליל שבת מאיר אחז בידו של אהרן כזאטוט המושך את אביו לגן השעשועים, ורץ איתו לבית המדרש לראשונה מאז שהם מכירים.
לאחר שהתיישבו, מאיר העביר ידו על כרכי הש"ס שהיו שם.
״אני ש״סניק״, סיפר, "עברתי על כל הש״ס, תבחן אותי במבחן סיכה!״, כמעט התחנן, והחל לצטט בעל פה סוגיות שלמות.
"למדתי בישיבה נחשבת והייתי מגאוניה״, המשיך לספר, ״היינו עוברים סוגיה-סוגיה, משננים בעל פה. אח! אלו היו ימים!״, אמר בקול נחנק, "כשאני רואה אותך הולך ללמוד, אני נזכר בהם".
"אין לך מושג איך נהניתי, עד הלילה הנורא ההוא, שבו תפס אצלי המשגיח נגן MP3 בכיס. מה היה שם? מוזיקה יהודית ותו לא, אבל המשגיח כינס את כל הישיבה, בדיוק כמו בסיפור שסיפרת, ואמר שאוזניים שבהן תקועות אוזניות של נגן לא יכולות לשמוע דברי תורה".
"התרסקתי. פחדתי ללכת הביתה כי חששתי שהוריי יצדיקו את המשגיח. באותו רגע ידעתי שזהו, אני עם העולם החרדי ועם התורה גמרתי! יותר לא אתקרב לשום דבר שמריח יהדות. לא היה עוד טעם לחיי, פחדתי להסתובב ברחובות, פחדתי לפגוש חברים. שלא תחשוב שזה רק בסיפורים, זה קרה לי באמת...".
"אחר כך שלחו אותי לישיבה טיפולית בבני ברק, אבל שום דבר לא חזר להיות כמו שהיה. הרגשתי מנותק כמו בסיפור שסיפרת, עולמי התמוטט ואז נפלטתי החוצה. רק הצבא התחיל להחזיר לי את האמון בעצמי. לכן אני כל כך משקיע בו ורואה בו את עתידי. ממך למדתי שאפשר לאהוב אדם סתם בלי סיבה. החזרת לי את האמון בבני אדם. אתה והמשפחה הנפלאה שהקמנו ביחד, ׳עושי חיל׳, וכל הקהילה המדהימה כאן בקריית ארבע״.
אהרן הצטמרר. לפני כן היה בטוח שהוא יודע הכול על מאיר, והנה מתברר שאינו יודע כלום. לא תיאר לעצמו שמאיר בקיא מופלג בש״ס, ולא ידע על ההשפלה המכאיבה שחווה, על שפיכת דמו.
״תגיד, אהרן״, שאל לפתע, "תסכים ללמוד איתי סוגיה בש״ס?".
ליל שבת, השעה הייתה קרוב לחצות, לא זמן ללמוד סוגיות בש״ס, אבל זמן להשתתף בדרמה סוחפת. מאיר שלף את מסכת בבא בתרא מהמדף, ובמיומנות דפדף לפרק "יש נוחלין". הוא הניח את ידו על תוספות. ״זהו התוספות הקשה ביותר בש״ס״, ובניגון ישיבתי החל לפרק את המילים. אהרן מצא את עצמו בחצות ליל שבת צולל בים של רגשות עזים, מתקשה להבין את הסוגיה. הכול התרוצץ בראשו. מאיר לומד גמרא, מי היה מאמין?...
״הלילה פתרת לי קושיה חמורה שהתעוררה לי בתוספות הזה. כל הזמן חשבתי על דברים שנוחלים אותם לעולם, והיום הבנתי שנוחלים את התורה הקדושה, שאף פעם לא שוכחת את לומדיה״, אמר בקול חנוק.
מחוגי השעון הראו על השעה אחת אחר חצות. אהרן ומאיר יצאו מבית המדרש וצעדו שלובי זרוע בדרך לבתיהם.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
