ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
האשמת אחרים במה שקורה לי, לא זו בלבד שאינה מקדמת אותי למקום טוב יותר בו אני רוצה להיות, אלא משמעותה הסרת האחריות מעצמי, והשלכתה על אחרים. התוצאה הישירה של הסרת אחריות זו, היא קפיאה במקום בו אני לא רוצה להיות, וחסימת האפשרות לשינוי.
כשאתה מאשים מישהו או משהו שקרה בעבר בתסכול או בשיתוק ההווה שלך, לא זו בלבד שזה לא ישנה את המצב כעת, אלא אתה למעשה אומר שהמצב היום בהווה מעולם לא ישתנה, כיון שאתה לא יכול לשנות את מה שקרה בעבר האחראי על התחושות והרגשות השליליים שלך היום. השינוי יתכן, רק אם תבין שמצבך היום הוא בחירה שלך ואך ורק שלך, ועליך לבחור להחזיר לעצמך את השליטה ברגשותיך ובחייך. גם אם אכן המצבים בעבר יצרו אצלך רגשות לא נעימים או תסכולים, אין בהם כדי להשפיע על מצבך היום, כי יש לך את היכולת לשנותם בכל רגע שתבחר.
נער או מבוגר שמאשים את ההורים שלו או את החינוך שלהם במצב בו הוא נמצא היום, כאמור, לא די שהאשמה כזו לא תוביל אותו לשינוי המיוחל, אלא למעשה מלמדת אותו להשליך את האחריות על מצבו על משהו שנעשה בעבר, או על מישהו אחר – במקרה זה ההורים. גם אם יש אמת בהאשמה זו, והחלטה כלשהי שקיבלו ההורים בעבר מקשה על הנער או הבוגר בהווה, עדיין, האשמה היא רגש מזיק ואינו מועיל. יטיב אותו נער או בוגר לעשות, אם יקח את האחריות על עצמו, יפנים את התובנה שהימצאותו במקום בו הוא נמצא היא תוצאה של בחירתו שלו ויבחר לשנות את המצב לטובתו.
הסיבה לנטייה שיש לאנשים להאשים אחרים, היא חוסר לקיחת אחריות הנובעת מהרצון להישאר באיזור הנוחות בו הם נמצאים ולא לעמול קשה לצאת ממנו. יותר קל להאשים מישהו במצב שלי, מאשר לעמול ולפעול לשנותו.
בהאשמת אחרים אני למעשה מאפשר להם לשלוט בי. האמירה או המחשבה שמה שקורה לי היא 'בגללו', משמעותה שהוא שולט בי, ומרכז השליטה שלי לא נמצא אצלי אלא ביד מי שאני מאשים אותו.
תובנה זו תסייע לי להפסיק להאשים, ולהחזיר אלי את מרכז השליטה. העברת מרכז השליטה על חיי – פנימה, משמעותה לקיחת אחריות והבנה שהשינוי תלוי בי, ושאין טעם בהאשמה של אחרים, הן מהסיבה שהאשמה כשלעצמה לא מסייעת לקדם אותי, והן מהסיבה שבשימוש בהאשמה, אני מעביר את מרכז השליטה שלי ממני החוצה. אדם המונע מבפנים, לא מחפש אשמים, אלא מוצא דרכים חדשות להביא אותו אל היעד שהציב לעצמו. הוא מבין ויודע, שהסיבה שאינו נמצא היכן שהוא רוצה להיות היא בחירה שלו, ורק בחירה שלו תגרום לו להגיע לשם.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
30 - הגיע הזמן לשלוט!
31 - אני מאשים!
32 - תוויות שחייבים להסיר!
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
