ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
גם יום השנה העשרים ושלשה להסתלקותו של מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל צוין ביום עיון מיוחד השבוע. (המעוניינים לקבל קישור לצפייה בהרצאות בנושא: תורתו של הרב בענייני תורה ומדע, מוזמנים לפנות למשרדי "ארץ חמדה" [email protected]).
החיוב להקים בתי דין סמוכים הוא אחד הדברים בו נתייחדה ארץ ישראל. בית דין גדול בלשכת הגזית, בתי דין של עשרים ושלשה ובתי דין רגילים של שלשה דיינים בכל עיר.
ננסה להבין מה הן התכונות הנדרשות מכל דיין, על פי הדרכת מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, וכיצד הדבר בא לידי ביטוי בבחירת רבנים לבית המדרש ב"ארץ חמדה", לתוכנית לקבלת כושר "ידין ידין".
הרמב"ם בהלכות סנהדרין (פ"ב ה"א) פסק: "אין מעמידין בסנהדרין בין בגדולה בין בקטנה אלא אנשים חכמים ונבונים, מופלגין בחכמת התורה בעלי דיעה מרובה".
ברור שהתנאי ההכרחי כדי לקבל הסמכה לדיינות, הוא ידיעה רחבה ומעמיקה בתורה, כלומר, בש"ס ופוסקים. זו הסיבה שתוכנית הלימודים כוללת את כל סדר נזיקין וכל שו"ע חושן משפט. כל סדר נשים וכל שו"ע אבן העזר.
אמנם תנאי הכרחי זה איננו מספיק, והראיה לכך היא שהרמב"ם כפל דבריו: "1. חכמים 2. ונבונים", "1.מופלגין בחכמת התורה 2.בעלי דיעה מרובה". מה כוונתו?
בפרשת תזריע, התורה עוסקת בהוראה בענייני הלכות נגעים. גם שם אנו מוצאים כפילות דומה. וז"ל הכתוב (ויקרא י"ג ג): "וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ נֶגַע צָרַעַת הוּא וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְטִמֵּא אֹתוֹ", מה ההבדל בין הראיה הראשונה לבין הראיה השניה?
רבנו מאיר שמחה הכהן מדוינסק, בספרו "משך חכמה" לימדנו: "הכפילות מבואר ... ויתכן על דרך רז"ל שהכוונה שיראה את הנגע אם היא ראויה לטמאה, הוא שיש בה סימן טומאה שער לבן. "וראהו הכהן" - הוא שיראה הכהן על האיש אם ראוי לטומאותו. הוא, אם חתן נותנים לו כל שבעה ימי המשתה, וכן ברגל נותנים לו כל ימות הרגל שלא לערבב שמחתו, ו"דרכיה דרכי נועם". ולכן "וראהו" - איך הוא באיכותו אם הוא ראוי לפי הזמן לטומאותו".
מדבריו למדנו כי הידע והבקיאות בספרים הם אכן תנאי הכרחי, אבל הוא איננו מספיק. היכולת לחבר את הידע התורני עם החיים בדרך של "דרכיה דרכי נעם", הוא זה שהופך את התורה לתורת חיים ואת הראיה הרגילה לראיית עומק מעבר לשני המימדים הרגילים, הנגלים לעין המתבונן.
הרמב"ם ממשיך ומגדיר את תכונותיו של הדיין: "יודעים קצת משאר חכמות כגון רפואות וחשבון ותקופות". לדבריו, ידע מדעי והשכלה כללית גם הם תנאי הכרחי בלתי מספיק, כדי להיות מוכתר בכתר תורה של ידין ידין.
הרמב"ם הוסיף שידיעת שפה זרה גם היא הכרחית, כיום מי ששולט באנגלית יכול להבין את רוב האנשים שאינם דוברי עברית. בתקופתו של הרמב"ם כנראה לא הייתה שפה כזאת ולכן דרישתו (שם ה"ו), הייתה מחמירה עוד יותר: "ושידעו ברוב הלשונות". לכן, לחלק גדול מדייני בית הדין ב"ארץ חמדה-גזית", יש ידע כללי נרחב, שליטה בשפה זרה ותאר אקדמי.
בדברינו, בשבוע הבא בע"ה, נמשיך לבחון את הדרישות ההלכתיות שהמועמדים לדיינות צריכים למלא.
הבה נתפלל כי ארץ ישראל-ארץ חמדה, תשתבח עוד יותר בדיינים מקדשי שם שמים,
שיודעים לחבר בין שמים וארץ באמצעות תורה "שדרכיה דרכי נעם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
