ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
מחשבות שולטות ברגשות שלנו, ולכן מי שלא לומד לשלוט על מחשבותיו מאבד בכך את מרכז השליטה שלו על רגשותיו. אדם השקוע במחשבות העבר, נוטה לשמור דברים בלב, מפתח רגשות אשם על כך שלא היה צריך לעשות את מה שעשה או אמר או שיכל לעשותם אחרת... אדם זה מעורר בעצמו רגשות נקם שליליים על מה שעשו לו אחרים בעבר, ורגשות שליליים נוספים שמעכירים לו את ההרגשה בהווה ממה שנעשה או נאמר בעבר.
שכאתה שומר טינה בליבך על מישהו שפגע בך בעבר, לא זו בלבד שאתה מעניש את עצמך כעת על התנהגות שגויה בעבר של מישהו אחר, אלא אתה אף מאפשר לו להמשיך ולשלוט בך עד לרגע זה, למרות שהמעשה כבר נעשה ואי אפשר להשיבו.
מעבר לכך שהדברים שנעשו לא ישתנו, ואין בעיסוק בהם כל תועלת לשינוי בהווה, אלא הם אף שוללים כל תקווה לשינוי בהווה, כי את העבר אי אפשר לשנות, ואם הוא אחראי על רגשות התסכול שלי בהווה, אין לי תקווה שאכן אוכל לעשות את השינוי שאני רוצה.
מטפל ש'חופר' בעברו של מטופל כדי למצוא את הסיבה לכך שהמטופל משותק בהווה, מעביר בכך מסר למטופל שאין לו יכולת להשתנות בהווה, מסיר ממנו את האחריות למה שקורה לו בהווה, ומטיל אותה על דברים שקרו בעבר. למטופל זה אין הרבה תקווה, הואיל והוא אינו יכול לשנות את העבר ששולט בו בהווה. למעשה גם המטפל לא יכול לשנות את העבר, ונמצא שאין לו הרבה במה לעזור למטופל שלו, לכן הוא משכנע אותו שבאפשרותו לחדור אל עמקי תת המודע שלו ולשנות את ההשפעה שיש למשהו שקרה בעבר הרחוק, על חייו כיום.
אדם שלוקח אחריות על חייו בהווה ולא מאפשר לגורם אחר לשלוט בהם, ודאי כשמדובר במשהו שקרה בעבר שלא ניתן לשנותו, לא זקוק למטפל ש'יחפור' לו בעבר או בתוככי תת המודע שלו. הוא מבין שהוא יכול לטפל בעצמו ולשנות את ההווה שלו, אם רק יבחר בכך. הוא מפנים את העובדה שעד כה הוא איפשר לעבר לשלוט בו, אבל כעת יכול לבחור אחרת – לבחור להחזיר את השליטה לידיו, ולעשות שינוי לטובה בחייו כיום ללא תלות במה שקרה לו בעבר הרחוק.
באותה מידה פועלות מחשבות על העתיד שגורמות לרגשות דאגה ותסכולים בהווה, ושולטים בו לרעה. מעבר לעובדה שמרבית מהמחשבות על העתיד לא יתקיימו כפי שאני מדמיין, הן למעשה לוקחות את מרכז השליטה שלי בהווה, מתסכלות או משתקות אותו.
אדם ששומר אצלו את מרכז השליטה על חייו ומחשבותיו, בכל פעם שתעלה במוחו מחשבה מהעבר או מהעתיד, יזכיר לעצמו שבכך הוא מאבד למעשה את השליטה שלו ויחזור מיד לרגעי ההווה ויתרכז במה שהוא עסוק כעת.
ישנם אמנם מקרים בהם יש צורך לעסוק בדברים שקרו בעבר, במטרה להפיק לקחים וללמוד מהם להבא, או לתכנן תוכנית למחר, כדוגמת סדר יום בעבודה, טיול משפחתי וכיוצא באלה. אך יש הבדל גדול ומהותי בין הפקת לקחים ותכנון סדר יום המחרת, שמייעלים את ההווה, לבין מצב בו מחשבות עבר ועתיד משתקות אותו.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
35 - בין ציות לשליטה
36 - היה הווה ויהיה
37 - זכרנו לחיים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
