ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חסידים מספרים כי ר' אורי מסטרליסק נהג לומר שרבבות האותיות של התורה הן כנגד רבבות הנשמות של ישראל. אם חסרה אות אחת בתורה, התורה פסולה. אם חסרה נשמה אחת מישראל, אין השכינה שורה בתוכם. כמו האותיות צריכות גם הנשמות להתחבר ולהיות לאגודה אחת. אם כן, למה אסור בספר תורה שתהא אות אחת נוגעת בחברתה? שכל נשמה מישראל צריכה שיהיו לה שעות להתבודד עם קונה.
רבות דובר כבר בספרי קבלה וחסידות על ההשוואה שבין שישים ריבוא האותיות שבתורה לבין שישים ריבוא נשמות כלל ישראל. יסודם של הדברים הוא בקביעה כי התורה וישראל חד הם. שוויון זה מניח תשתית להשוואות רבות בין דיני ספר התורה לבין ההתייחסות לעם ישראל. על בסיס ההשוואה הזו אמר ר' אורי את אמרתו.
מקורו של המספר שישים ריבוא במניינם של יוצאי מצרים. מספר זה הפך להיות למספר מציין לכלל ישראל, שכן ביציאתם ממצרים הפכו ישראל לעם. אז קיבלו ישראל את התורה, והפכו למציאות חדשה של ציבור, כנסת ישראל.
אחת ההלכות הנוגעות בעניין זה של קיבוץ שישים ריבוא ישראל במקום אחד היא ברכת "ברוך חכם הרזים". כך שנו חכמים: "הרואה אוכלוסי ישראל אומר 'ברוך חכם הרזים', שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה". בהמשך הגמרא שם אמרו אין אוכלוסא פחות משישים ריבוא.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
68 - מלך שומע צעקה
69 - כל אות וכל נשמה
70 - תשובה מאירה
טען עוד
אילו היו כל בני האדם חושבים בצורה שווה לא היה האדם מגיע לפסול את דעתו של השני, למצוא בה את הפגם, ומתוך כך היו מחשבות וכיוונים לא רצויים קונים שביתה בעולמנו הרוחני. דווקא הבדלי ההשקפות והדעות מביאים לידי ביקורת פנימית, ומתוך כך לבניין השקפת עולם ודרך נכונות וישרות.
נמצא שדווקא הבדל הדעות וההשקפות המתגלות בשעה שקיבוץ גדול מישראל מתכנס יחד, חושף את המגמה הכללית הפועלת לכיוון אחד, והוא תיקון העולם. דווקא מתוך ריבוי הדעות תיבנה מגמה כוללת המורכבת מדעות וכיוונים שונים, שכולם אומרים תיקון עולם במלכותו יתברך.
מדברי הרב קוק נמצינו למדים כי קיבוצם של שישים ריבוא מישראל מעורר שתי מחשבות סותרות: האחת, המחשבה אודות הגוונים השונים והמובדלים של בני האדם. המחלוקות, המפלגות, הדעות, השוני. כך מקובל לומר אצל יהודים: "שני יהודים שלוש דעות". משפט זה, שהולדתו בגנותו של עם ישראל, מצביע על הפריון המחשבתי הרב הקיים בציבוריות הישראלית. המחשבה השנייה המתעוררת בנו היא האחידות המתגלה בקיבוצם של פרטים כה רבים. דווקא העמידה של פרטים רבים כל-כך יחדיו מטשטשת את ההתייחסות הפרטית לכל אחד ואחד, ומדגישה את הפן הציבורי של הכלל.
מתוך המתח הזה שבין פרטים וכלל, המתגלה בקיבוצם של שישים ריבוא מישראל, אנו שבים אל ההשוואה שעורך ר' אורי מסטרליסק בין שישים ריבוא נשמות ישראל לבין שישים ריבוא אותיות התורה.
שתי הלכות יש בספר תורה: הלכה אחת מדברת על כך שאם חסרה בספר התורה אפילו אותו אחת, נפסל ספר התורה. הלכה זו מדגישה את הפן הכללי, האחדותי של ספר התורה, ומתוך כך גם את הפן הכללי והאחדותי של נשמות ישראל. אין אדם יכול להעמיד את עצמו בעמדה בדלנית ולחשוב כי יוכל להגיע לדרגה גבוהה יותר ללא זיקה לכלל ישראל. אותיות ספר התורה זקוקות זו לזו, הקטנות לגדולות והגדולות לקטנות, אותיות רבתיות עם אותיות זעירות.
כאן מגיעה לידי ביטוי הלכה נוספת בהלכות ספר התורה: הגישה המדברת על הנחיצות של כל אותו ואות בספר התורה שמה דגש על הממד הכללי של ספר התורה. האותיות אינן יכולות לעמוד בזכות עצמן, וזקוקות הן אחת לחברתה. גישה זו עלולה לטשטש את ייחודה של כל אות ואות. אך הלכה נוספת אומרת כי ספר תורה שאות אחת בו נוגעת בחברתה אינו כשר אף הוא. הכלל צריך לפנות מקום לפרטים. צריך להבין כי האותיות השונות הן שמרכיבות את המילים ואת המשפטים.
דווקא מתוך השוני שבין האותיות הולכת וצומחת אמירה בעלת משמעות: אין לדבק את האותיות זו לזו. יש לתת מקום לכל אחד ואחד מישראל לפתח את אישיותו המיוחדת לו; אסור לכלל למחוק את הפרט. אובדן הדעה הפרטית עלול ליצור חסר גם בכלל.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
