ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חסידים מספרים כי ר' אורי מסטרליסק נהג לומר שרבבות האותיות של התורה הן כנגד רבבות הנשמות של ישראל. אם חסרה אות אחת בתורה, התורה פסולה. אם חסרה נשמה אחת מישראל, אין השכינה שורה בתוכם. כמו האותיות צריכות גם הנשמות להתחבר ולהיות לאגודה אחת. אם כן, למה אסור בספר תורה שתהא אות אחת נוגעת בחברתה? שכל נשמה מישראל צריכה שיהיו לה שעות להתבודד עם קונה.
רבות דובר כבר בספרי קבלה וחסידות על ההשוואה שבין שישים ריבוא האותיות שבתורה לבין שישים ריבוא נשמות כלל ישראל. יסודם של הדברים הוא בקביעה כי התורה וישראל חד הם. שוויון זה מניח תשתית להשוואות רבות בין דיני ספר התורה לבין ההתייחסות לעם ישראל. על בסיס ההשוואה הזו אמר ר' אורי את אמרתו.
מקורו של המספר שישים ריבוא במניינם של יוצאי מצרים. מספר זה הפך להיות למספר מציין לכלל ישראל, שכן ביציאתם ממצרים הפכו ישראל לעם. אז קיבלו ישראל את התורה, והפכו למציאות חדשה של ציבור, כנסת ישראל.
אחת ההלכות הנוגעות בעניין זה של קיבוץ שישים ריבוא ישראל במקום אחד היא ברכת "ברוך חכם הרזים". כך שנו חכמים: "הרואה אוכלוסי ישראל אומר 'ברוך חכם הרזים', שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה". בהמשך הגמרא שם אמרו אין אוכלוסא פחות משישים ריבוא.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
68 - מלך שומע צעקה
69 - כל אות וכל נשמה
70 - תשובה מאירה
טען עוד
אילו היו כל בני האדם חושבים בצורה שווה לא היה האדם מגיע לפסול את דעתו של השני, למצוא בה את הפגם, ומתוך כך היו מחשבות וכיוונים לא רצויים קונים שביתה בעולמנו הרוחני. דווקא הבדלי ההשקפות והדעות מביאים לידי ביקורת פנימית, ומתוך כך לבניין השקפת עולם ודרך נכונות וישרות.
נמצא שדווקא הבדל הדעות וההשקפות המתגלות בשעה שקיבוץ גדול מישראל מתכנס יחד, חושף את המגמה הכללית הפועלת לכיוון אחד, והוא תיקון העולם. דווקא מתוך ריבוי הדעות תיבנה מגמה כוללת המורכבת מדעות וכיוונים שונים, שכולם אומרים תיקון עולם במלכותו יתברך.
מדברי הרב קוק נמצינו למדים כי קיבוצם של שישים ריבוא מישראל מעורר שתי מחשבות סותרות: האחת, המחשבה אודות הגוונים השונים והמובדלים של בני האדם. המחלוקות, המפלגות, הדעות, השוני. כך מקובל לומר אצל יהודים: "שני יהודים שלוש דעות". משפט זה, שהולדתו בגנותו של עם ישראל, מצביע על הפריון המחשבתי הרב הקיים בציבוריות הישראלית. המחשבה השנייה המתעוררת בנו היא האחידות המתגלה בקיבוצם של פרטים כה רבים. דווקא העמידה של פרטים רבים כל-כך יחדיו מטשטשת את ההתייחסות הפרטית לכל אחד ואחד, ומדגישה את הפן הציבורי של הכלל.
מתוך המתח הזה שבין פרטים וכלל, המתגלה בקיבוצם של שישים ריבוא מישראל, אנו שבים אל ההשוואה שעורך ר' אורי מסטרליסק בין שישים ריבוא נשמות ישראל לבין שישים ריבוא אותיות התורה.
שתי הלכות יש בספר תורה: הלכה אחת מדברת על כך שאם חסרה בספר התורה אפילו אותו אחת, נפסל ספר התורה. הלכה זו מדגישה את הפן הכללי, האחדותי של ספר התורה, ומתוך כך גם את הפן הכללי והאחדותי של נשמות ישראל. אין אדם יכול להעמיד את עצמו בעמדה בדלנית ולחשוב כי יוכל להגיע לדרגה גבוהה יותר ללא זיקה לכלל ישראל. אותיות ספר התורה זקוקות זו לזו, הקטנות לגדולות והגדולות לקטנות, אותיות רבתיות עם אותיות זעירות.
כאן מגיעה לידי ביטוי הלכה נוספת בהלכות ספר התורה: הגישה המדברת על הנחיצות של כל אותו ואות בספר התורה שמה דגש על הממד הכללי של ספר התורה. האותיות אינן יכולות לעמוד בזכות עצמן, וזקוקות הן אחת לחברתה. גישה זו עלולה לטשטש את ייחודה של כל אות ואות. אך הלכה נוספת אומרת כי ספר תורה שאות אחת בו נוגעת בחברתה אינו כשר אף הוא. הכלל צריך לפנות מקום לפרטים. צריך להבין כי האותיות השונות הן שמרכיבות את המילים ואת המשפטים.
דווקא מתוך השוני שבין האותיות הולכת וצומחת אמירה בעלת משמעות: אין לדבק את האותיות זו לזו. יש לתת מקום לכל אחד ואחד מישראל לפתח את אישיותו המיוחדת לו; אסור לכלל למחוק את הפרט. אובדן הדעה הפרטית עלול ליצור חסר גם בכלל.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
