ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
מספרים, שפעם בעת שעדיין היה צעיר לימים, נסע לבקר את חותנו, ופגש שם את אחד מחסידי אביו. שוחחו השניים, ובעת השיחה, ביטל רבי דובער את החסיד בביטול גמור, הן במדרגותיו הרוחניות והן בתפילתו וכו'. אך האמת הייתה, שאותו חסיד היה מגדולי החסידים בעבודת התפילה, אלא שבענוותו המעיט את עצמו.
ענה לו אותו חסיד: מה אתה מתדמה אלי? תשווה את אביך לאבי. אביך הוא רבנו, אדם גדול, שבשעה שנוצרת בוודאי כיוון כוונות גדולות, והביא נשמה גבוהה לעולם. אחר כך שמר אותך בשמירה מעולה, וכך גדלת והגעת למה שהגעת. (אין זה) חידוש גדול!
לעומת זאת, הרי הכוונות שכיוון אבי מובנות הן, ואני קיבלתי נשמה רגילה מאוצר הנשמות. לאחר שנולדתי גדלתי כמו עז, ופרנסתי בכך שאני מלווה כסף לגויים לצורך זריעת שדותיהם. אחר כך אני נוסע אל הלווים בלילות החורף כדי לגבות את חובותיהם, וכשאני מגיע אליהם, אני חייב לשתות איתם משקאות חריפים, כי בלי זה לא מתחילים לדבר. וכך אני נודד ממקום למקום, עושה עם הגויים חשבון, ואחר כך אני נוסע הביתה והולך למקווה ומתפלל, כך שברור איזו תפילה יש לי.
כששמע רבי דובער דיבורים אלו, התפעל מאד, נסע מיד לאביו, והתלונן לפניו על מצבו הרוחני, שאין עבודתו שלימה וכו'.
לאחר מכן, כשבא פעם החסיד להרב בעל התניא, אמר לו הרב: "אני מחזיק לך טובה, אתה עשית את בני לחסיד"! (לפי סיפורי חסידים, תורה, מס' 149).
זהו סיפור חריף מאד, הממחיש כמה כל אדם צריך לעמול בכוחות עצמו להתקדם בעבודת ה', ולא להחזיק טובה לעצמו, כדברי רבן יוחנן בן זכאי – "אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת" (אבות ב, ח). אל לו לאדם להסתפק במה שהגיע אליו, וקל וחומר שאין להסתפק במה שהגענו אליו בקלות בזכות תכונות עימן נולדנו, תמיד עלינו לעמול ולהוסיף ולתלות את ההצלחה בסייעתא דשמייא.
האדמו"ר האמצעי היה מראשוני צדיקי החסידות, שירש מאביו את כס האדמו"רות, והנה בסיפור זה אנו למדים, שאל לו לאדם להסתפק במה שהורישו לו אבותיו, אלא דווקא אדם שזכה לנשמה גבוהה וחינוך טוב, עליו לעמול ולהתרומם ביתר שאת.
רעיון זה מלמד אותנו בפרשתנו, פרשת ויצא, יעקב אבינו. יעקב היה בנו של יצחק ונכדו של אברהם. אדם גדול, שהתגדל בביתם של גדולים. ואכן, קדוש מרחם היה, נולד מהול, ומראשיתו היה איש תם יושב אהלים.
אמת, אחיו היה עשיו הרשע, מה שמוכיח שהייחוס והחינוך הטוב לא מספיק, ויעקב אבינו היה חייב לעמול כדי להוציא את הפוטנציאל הטוב שלו אל הפועל. ובכל זאת, דומה שיכול היה אבינו יעקב לבחור בדרך קלה יותר, כדי לממש את צדקותו. יכול היה ללכת בדרכו של אביו יצחק, שנשאר כל ימיו בארץ ישראל, ודרכו העיקרית הייתה להמשיך את מעשיו של אברהם, אמנם בתוספת עומק וגובה, אך בכל זאת עיקר עניינו – ההמשכיות.
כך חופר יצחק את אותם בארות שחפר אביו אברהם ויסתמום פלישתים, וכשמביא הוא לאוהלו את אשתו הטרייה רבקה, נאמר – "האוהלה שרה אימו", כי כאשתו של יצחק, גם עניינה של רבקה בכך שהיא ממשיכתה של שרה.
אולם, יעקב דרכו שונה. הוא יוצא מבאר שבע והולך לחרן. עוזב את בית אבותיו הידוע והמוכר, והולך לבנות את עולמו החומרי והרוחני במו ידיו. הוא אמנם בן ונכד לעשירים מופלגים, ואף על פי כן כעני מרוד הוא עובר במקלו את הירדן, ושב לארץ אבותיו כעשיר ובעל רכוש מופלג. דווקא הוא, היורש העשיר, מתואר בספר בראשית, כאב שעבר את הדרך הכלכלית הארוכה ביותר. (יוסף הצדיק עבר דרך קשה ממנו).
וכך גם ברוחניות. בשונה מאביו שזכה לכך שאליעזר עבד אברהם טיפל בשידוכיו, יעקב עוזב את החממה המוגנת, והולך לבית לבן הרמאי, השוכן במקום של רמאים, שאבן גדולה שומרת על מימיהם מפני גניבות הדדיות. ודווקא שם הוא שומר על הצאן במסירות נפש עילאית, במידת אמת ויושר שאין דומה לה.
כך בונה יעקב קומה נוספת גדולה ומוצקה על גבי כל הקומות של אבותיו הקודמים, והופך להיות הבחיר שבאבות שדמותו חקוקה בכסא הכבוד.
וממנו יתד ופינה לכולנו, לשלב את המשכיותו של יצחק עם קומתו החדשה של יעקב. ללמוד מהורינו וממשפחתנו את כל הדברים הטובים שהנחילו לנו, ועל כך להוסיף ולבנות קומות חדשות עד בלי די. וכך בכל יום, לשמוח במקום שאליו הגענו, ולהוסיף עליו נדבכים נוספים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











