ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
- ספריה
- ארץ ישראל ומדינת ישראל
- אמת ואמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
במאמר הקודם ביקרתי את המנהיגות שהובילה את המאבק למען הצלת גוש קטיף וצפון השומרון, אולם חובה להרחיב את הדיון, מפני שבעיית המנהיגות בציבור הדתי עמוקה ודורשת טיפול יסודי.
במשך אלפיים שנות גלות שכחנו את סוגיות המנהיגות. מנהיגי הקהילות למדו לפעול כלפי השלטונות בשתדלנות, בחנופה, מתוך פחד מוצדק שכל עמידה זקופה עלולה לסכן את הקהילה. לא היתה ברירה אחרת. מכל מקום, זוהי מנהיגות שעוסקת בהישרדות, ולא בפיתוח יוזמות ממלכתיות והגשמתן במציאות. על בסיס מורשת זו שמוטמעת בלבבות קמים המנהיגים של הציבור הדתי על גווניו השונים.
לעומת זאת, בתחום חיי המשפחה יש לדתיים מסורת וניסיון רב. במשך שנות הגלות נרכש ניסיון רב כיצד לטפח משפחה יהודית גם בתנאים קשים. ואכן בפועל אנו רואים כי המסורת הדתית מועילה מאוד לחיי המשפחה מול כל הבעיות והאתגרים שמציאות החיים המודרניים מציבה בפניה. חיי המשפחה בחברה הדתית מוצלחים יותר מאשר בחברה החילונית מכל בחינה שהיא.
כך בפועל, הציבור הדתי זוכה לברכה רבה בבניין המשפחה, אבל בהנהגה הציבורית עדיין לא זכה להישגים גדולים. המנהיגים החילונים פועלים באופן טבעי יותר, וגם לומדים מניסיונם של הגויים. אולם הדתיים אינם חופשיים להתנהג כפי טבעם, ומנגד גם אין להם מורשת מסודרת ובנויה, כיצד מבססים מנהיגות מתוך אמונה ותורה. וכך יוצא שרוב המנהיגים הדתיים יודעים לעסוק בעיקר בשתדלנות, או בהצהרות וגינויים, או בשירותם של מנהיגים חילוניים.
מסקנת ביניים: אחדות
צריך להכיר במציאות הזו, והמסקנה לעת עתה מכך היא שיש לחתור לאחדות הציבור הדתי, על כל גווניו. אם נצפה מאישי הציבור שלנו ליותר ממה שהם מסוגלים, נצטרך להתאכזב שוב ושוב. אילו היתה קמה מנהיגות שמסוגלת להציב חזון ולחתור להגשמתו בחכמה, מתוך ראייה רחבה, מציאותית, היה שווה להתייצב מאחריה ולקוות שתצליח לפעול לשינוי המציאות. בפועל, מנהיגות כזו אינה קיימת, ולכן לכל הפחות אפשר לבקש מהתנועות והאישים השונים שיחסכו מאיתנו את המתח והתחרות שביניהם, ויתאחדו למען המטרות המשותפות של הציבור הדתי על כל גווניו.
האחדות צריכה לכלול כמה שיותר חלקים מהציבור. למרות חילוקי הדעות, צריך להדגיש את הצדדים המשותפים שהם מרובים יותר. יש למצוא את הדרך שתיתן מצד אחד את מירב החופש לכל גוון, ומאידך תאפשר שיתוף פעולה מקסימלי למען המטרות המשותפות. יהיה צורך להסכים מראש, כי יתכן ויהיו מצבים שבהם חלק מחברי הכנסת יפרשו מהקואליציה וחלקם יישארו, ועל כולם יהיה מוטל לכבד אלה את אלה, בלא האשמות וגינויים מופרזים.
זה יהיה שלב ראשון לקראת פיתוח 'תורת המנהיגות' לאור התורה.
הבעיה העמוקה - המטרות אינן ברורות
בנוסף לחסרון במורשת מנהיגותית, יש לציבור הדתי-לאומי בעיה נוספת, שהיא יותר חמורה: המטרות הבסיסיות אינן מוגדרות כראוי. למרות שמבחינות רבות זהו הציבור הטוב והמאוזן במדינה, מסך ערפל פרוס על כל יעדיו. מתוך גישה חיובית, ישרה ובריאה, הציבור הדתי-לאומי מחובר לכל הערכים החשובים, התורניים, הלאומיים והאוניברסליים. יש לו יחס בסיסי חיובי ללימוד תורה וגם ללימוד מדע, ללומדי התורה בישיבות וגם לאנשים שמתפרנסים מעמל כפיהם. הוא מעריך את מי שמתמסר למען העם והארץ בצבא ובהתיישבות, בקליטת עליה ובפיתוח התעשייה.
אבל שאלת היחס בין כל הערכים הללו אינה ברורה. כיצד משלבים את כל הערכים הטובים והחשובים הללו? מה עושים כאשר ישנה התנגשות בין שני ערכים? מי קודם? וכיצד אחר שמקדימים ערך אחד למשנהו, בכל זאת מוצאים דרך לתת ביטוי אמיתי לשני הערכים גם יחד? כל השאלות הללו אינן פתורות. במצב כזה לא ניתן להצמיח מנהיגות. למנהיגות צריכה להיות דרך, וכאשר המטרות אינן ברורות אי אפשר לבנות מנהיגות.
ואל תהיה קלה בעינינו בעיה זו, שכן מובא בתלמוד (שבת קיט, ב):
"אמר רבי יצחק: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול, שנאמר (ישעיה כד): וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן, וכתיב בתריה הִבּוֹק תִּבּוֹק הָאָרֶץ".
הרי שכאשר אין סדר ברור מה גדול ומה קטן, איזה ערך קודם לחברו, כל מערכת הערכים הולכת ומתפוררת - מתבוקקת, והארץ נחרבת.
תורה ומדע
הנה לדוגמה, היחס בין תורה ומדע. ככלל, כל בן תורה צריך להתייחס ללימודי המדע באופן חיובי, כמבואר בתלמוד (שבת עה, א). ואף תקנו חכמים ברכה על הרואה חכם בחכמות העולם - "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שנתן מחכמתו לבשר ודם". הרי שגם החכמות השונות נחשבות כחכמה אלוקית (ועיין מהר"ל נתיב התורה פרק יד). ואמר הגר"א שמי שחסר לו יד אחת בחכמות חיצוניות חסר לו כנגד זה מאה ידות בתורה.
עם זאת ברור כי חכמת התורה נעלה וקודמת.
וכאן עולה השאלה: כיצד צריך להיות בפועל היחס בין לימודי התורה והמדע? האם רק לאחר שאדם יסיים את כל לימודי התורה יתחיל ללמוד מדע? כלומר, בערך בגיל שבע מאות? או שמא כבר בצעירותו ישלב לימודי קודש עם לימודי חול? וכמה ישלב? ואולי הדבר תלוי באופיו של האדם? וכיצד בוחנים זאת?
בפועל, כיוון שהדברים אינם ברורים, ישנה מחלוקת עמוקה בין הישיבות לאקדמיה, כשכל צד מנסה למשוך בכל כוחו לכיוונו. וכיוון שנוצר מתח, יש ביקורות הדדית קשה, למרות שלו היו יושבים ביחד במתינות היו בוודאי מסכימים כי יש ערך רב הן לישיבות והן לאקדמיה. אבל חובה לציין כי פשרה לא תפתור את הבעיה השורשית. דרוש בירור מעמיק, כיצד משלבים את התורה והמדע באופן אידיאלי, היינו באופן מפרה.
כל זמן שלא נעשה בירור כזה, קשה מאוד להציב חזון שלם לציבור כולו, שצריך להצמיח מתוכו תלמידי חכמים, מדענים, סוחרים, בעלי מלאכה וכו'. וכשאין חזון כזה, גם לא ניתן לייסד תוכנית לימודים שתיתן מגוון אפשרויות לאנשים השונים. וכשאין חזון ודרך, לא יכולה לצמוח מנהיגות שתפעל להגשמתו ולהנחלתו לציבור הרחב.
תורה ועבודה
גם שאלת היחס בין תורה לעבודה אינה פתורה. האם ההדרכה הנכונה היא ללמוד בכולל כל החיים, כמו שמדריכים חלק מהרבנים החרדים, או שהדבר אסור על פי דברי הרמב"ם. האם אדם צריך להסתפק במעט שבמעט, לחיות חיי דלות ולהקדיש את עיקר זמנו ללימוד התורה, או שמא יש ערך לכך שאדם ישקיע זמן רב בעבודה ויהיה עשיר. הסוגיה הזו כלל אינה פתורה, ויש רבים שפוסחים על שני הסעיפים : מצד אחד מעריכים את מי שאינו מתפרנס כלל וניזון מהכולל כל חייו ומשבחים את מסירותו העצומה לתורה, ומצד שני כועסים עליו ואומרים שהוא מחלל ה' כדברי הרמב"ם. קשה כך לחנך את הצעירים, ועוד יותר קשה להנהיג ציבור ולהציב דגם אידיאלי לחיים יהודיים.
וכך ביחס שבין יהדות ודמוקרטיה, משפט התורה וחוק המדינה, ישיבה וצבא, ועוד נושאים רבים. ושוב, כאשר הדברים אינם מלובנים, אי אפשר לקבוע עמדה ואי אפשר להיאבק עליה.
מנהיגות חייבת להציב מטרות ברורות ולהתקדם כלפיהן. אין לנו מנהיגים מפני שאין מטרות ברורות, ואין מטרות ברורות כי אין מנהיגות ראויה. עלינו לפתח עתה את 'תורת המנהיגות' ולברר לעומק את יסודות תפיסת עולמנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











