ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן לאה
הוא היה עשיר כקורח. בבעלותו היו אחוזות לרוב וכן כמה בתי חרושת לסוכר, ומאות פועלים, בעיקר יהודים, התפרנסו ממפעליו.
אבל למרות עושרו הרב הוא לא שכח את העניים ופיזר ממון רב לצדקה. פינה חמה במיוחד הייתה שמורה בליבו להחזקת היישוב היהודי בארץ ישראל, והוא נהג לשלוח סכומים גבוהים שמהם נהנו כל תושבי ירושלים.
מידה קשה אחת הייתה לו: הוא נהג להקפיד עם עובדיו הקפדה יתרה. פועל שלא דייק בשעות העבודה, מצא את עצמו עד מהרה מחוץ למפעל. היו שטענו כי יש בכך מעין אטימות לב של עשירים, והיו שטענו לזכותו שגם על עצמו מקפיד ברל כחוט השערה, וכי מעולם לא עיכב את משכורתו של עובד כלשהו.
המהפיכה הבולשביקית, שפרצה בשנת תרע"ה (1915), פגעה בכל בני המעמד הגבוה. אנשים שבעמל שנים צברו ממון ונכסים נהפכו לעניים מרודים, והמהפכנים חמסו את כל הונם ואוצרותיהם. גם ברל נפגע במהפיכה. בוקר אחד פשטו אנשי המהפיכה על מפעליו וביתו והשתלטו עליהם. המהפכנים ביקשו גם לאסור אותו, אך בדרך לא דרך חמק ברל ממינסק לפולין, ושם נשאר עד תום המלחמה. לאחר זמן החליט כי אין לו עוד מה לעשות בארצות ניכר והוא שם פעמיו לירושלים.
בני היישוב היהודי בארץ ישראל לא שכחו את חסדיו הראשונים, ודאגו למילוי כל מחסורו. הם נתנו לו חדר מרווח במושב זקנים ירושלמי, שנבנה בשעתו מכספו שלו. אחרי כל התלאות שעברו עליו, היה ברל תשוש פיזית ובעיקר נפשית. ממעמד רם של מספק פרנסה נפל לשפל של הזדקקות לאחרים, ואת יתרת ימיו הקדיש ללמוד תורה. הוא נעשה אדם שקט ומסתגר, וכמעט שלא בא במגע עם הבריות. אחד האנשים המעטים שעמם קשר קשרי ידידות היה רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, ראש מוסדות 'עץ חיים'. רבי יחיאל מיכל התגורר במושב הזקנים של ברל וכך התיידד עמו.
מנהג מוזר היה לברל. תמיד כשראה אדם מעשן סיגריה, היה פושט את ידו ומבקש אחת. אנשי ירושלים, שדאגו למילוי כל צרכיו, העניקו לו גם סיגריות ככל שחפץ, ועל כן לא יכלו להבין את פשר מנהגו המשונה, והיו שראו בכך קמצנות גרידא.
שנה אחת בהושענא רבה בא רבי יחיאל מיכל לבקר את ברל. הלה ישב בסוכתו הקטנה וקידם את פני אורחו במאור פנים. "מועדים לשמחה", אמר, "השנה זכיתי לפתקא טבא. איני יודע אם בעולם הזה, אבל לפחות בעולם הבא".
רבי יחיאל מיכל הביט בו בתימהון, וברל החל לבאר את דבריו: "מאז נושלתי מנכסיי הרבים, טרדה אותי בעיקר מחשבה אחת: מדוע כל זה הגיע לי, הלוא כל חיי עשיתי רק טוב וחסד? לאחר חודשים רבים של מחשבות והרהורים, נדמה לי שמצאתי את הסיבה לכך. ברוסיה מקובל היה כי פועל חייב לעשות את עבודתו בתכלית השלמות. היחס אל הפועל היה של מיצוי הדין בלי כל טענות ומענות. גם אני נכשלתי ביחס כזה לפועליי. אומנם נהגתי בהם ביד נדיבה בכל הקשור למשכורותיהם, אבל גם רדיתי בהם ללא רחם, והגעתי למסקנה כי בשל כך נענשתי באובדן כל ממוני".
ברל התנשם עמוקות והמשיך בווידויו: "מקרה אחד נחרט בזיכרוני. בוקר אחד נכנסתי לאחד ממפעליי ופגשתי פועל שאיחר לעבודתו. נזפתי בו במילים קשות. הפועל הנפחד גמגם משהו על אשתו החולה הזקוקה לעזרתו, ואילו אני בגסות ליבי הוספתי לצעוק עליו: 'אשתך יכולה להיות חולה, אבל לא על חשבוני!'
"בדיעבד ציער אותי מקרה קשה זה יותר מכל האחרים. בליבי גמלה ההחלטה כי מכאן ואילך אהפוך את עצמי במידת מה לנצרך לבריות, כדי שאוכל לטעום את טעמה המר של התלות בחסדי אחרים. אלא שאתם מילאתם את כל צרכיי. אימצתי, אפוא, מנהג שבוודאי נראה לכם משונה: לבקש סיגריה מכל עובר ושב. רציתי להאמין כי בכך אני מסייע לעצמי לכפר על גסות ליבי בעבר. אך מכיוון שהייתי דמות מוכרת, מעולם לא סירב איש לבקשתי. הרגשתי כי לא זכיתי באמת לחוש את גורלו של הנצרך, שפעמים נענה בחיוב ופעמים בשלילה.
"היום אירע הדבר. פסעתי ברחוב וראיתי יהודי מעשן להנאתו. 'אפשר לקבל ממך סיגריה?' פניתי אליו. האיש נעץ בי מבט זועף וסינן: 'רצונך לעשן סיגריה? עשן, אבל לא על חשבוני!' ברגע הראשון חשתי עלבון צורב, אך ברגע השני עברה בנפשי צמרמורת. אלה היו בדיוק המילים שאמרתי לאותו פועל אומלל! הרגשתי שנסגר מעגל ומן השמיים מחלו לי על אותו עוון".
ברל חייך כשסיים את סיפורו, ששפך אור נוסף על אישיותו המיוחדת ופתר את תעלומת התנהגותו המוזרה.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
