ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- היצר הרע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חסידים מספרים כי למדן אחד זקן שהתנגד לדרך החסידות שאל לרבי מרדכי מלכוביטש: "יגיד לי מעלתו, מהי סיבת הדבר שכל זמן שאברך לומד בבית המדרש ואינו כרוך אחר דבריהם התמוהים של החסידים הריהו איש ישר ובעל דרך ארץ, וכשהוא מסתפח אל החסידים מיד הוא נעשה עז פנים?" השיב הצדיק: "האם אינך יודע את הלמדן הזקן ההוא, שמתעסק מימי קדם במין האנושי? מלך זקן קרא לו שלמה המלך. וכי למדן הוא? נראה מזה שהוא לומד עם הלומדים. כשבא למדן זקן זה אל אברך ביישן, שאינו נוהג עם שום אדם אלא בדרך ארץ, והוא מתחיל לפתותו שילך אחריו בדרכו, אין האברך מעז לדחותו מעל פניו. ואילו החסיד עז הפנים תופס אותו בזרועותיו ולוחץ אותו אליו, עד שצלעותיו נשברות, ומשליכו בעד הפתח החוצה".
הסיפור שלנו יסודו במציאות הריאלית של עידן התפשטות החסידות. ויכוחים רבים ניטשו בין מתנגדי החסידות לבין מצדדיה. בדרך כלל היו המתנגדים שמים את האצבע על נקודה שאכן היתה קיימת אצל החסידים, אלא שהם, המתנגדים, היו מעניקים לה פרשנות שלילית, בעוד החסידים התייחסו אל אותה נקודה עצמה באופן חיובי.
הוויכוח שבסיפור שלנו הנו רב משמעי, ויש בו טיעונים ישירים ומרומזים רבים. ראשית נפנה אל גופו של הוויכוח, העוסק במידת העזות הקיימת אצל החסידים. הלמדן הזקן מאשים את החסידים בעזות פנים. את הטיעון הזה הוא איננו משמיע לגופו, אלא כורך אותו בביקורת על כלל מנהגיהם התמוהים של החסידים.
לטענתו, ברגע שאברך צעיר נמשך אחר מנהגיהם התמוהים של החסידים הוא הופך להיות גם עז פנים. גם לטענה זו יש בסיס במציאות: החסידים נהגו באופן שונה ממה שהיה מקובל עד ימי ראשית החסידות. שינויים אלו שהחסידים הכניסו הביאו עליהם ביקורת רבה. כדי לעמוד בביקורת העזה שניתכו עליהם סיגלו החסידים לעצמם את הביטחון הפנימי באמת שלהם: הללו בביקורתם והללו באמיתם.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
72 - זכרו - תורת משה
73 - עזות דקדושה
74 - השדה אשר ברכו ה'
טען עוד
דבקות זו במנהגים החדשים והבלתי מובנים, לצד ביטחון פנימי בצדקת הדרך, נתנה למתנגדים את התחושה כי לפניהם אנשים עזי פנים, שאינם מתחשבים כלל בביקורת של מתנגדיהם אלא שמים פניהם כחלמיש לקול המוכיחים.
מזווית ראייתם של החסידים היו אכן הדברים כך. המימרה הפותחת את השולחן ערוך עמדה לנגד עיניהם: "אל יבוש מן המלעיגים עליו בעבודתו יתברך", שכן אמר יהודה בן תימא: "הוי עז כנמר... לעשות רצון אביך שבשמים".
העזות איננה מידה מגונה. השאלה היא היכן האדם משתמש בה. לדעתו של ר' מרדכי מלכוביטש, החסיד עושה את השימוש במידת העזות בדיוק במקום שבו היא נדרשת. כשבא יצר הרע אל האדם, לא נדרשת לאדם מידה של ביישנות או של אורך רוח. כאן יש צורך להפעיל את מידת העזות, על מנת להתנער מן הפיתוי של היצר ולהשליך את היצר מעל האדם. זוהי אם כן התשובה העניינית של ר' מרדכי מלכוביטש לאותו מתנגד. האשמת החסידים בעזות איננה האשמה: אם ידע החסיד להשתמש במידת העזות במקום הראוי לה, הרי שאין בה כל פסול.
אך מסתבר כי ר' מרדכי איננו מסתפק בתשובה עניינית בלבד. ר' מרדכי משליך את הדיאלוג בינו לבין המתנגד על המחלוקת בין החסידים לבין המתנגדים במלוא היקפה. ראשית, הוא עושה השוואה מרומזת בין הלמדן הזקן המתנגד לדרך החסידות הטוען כנגדו, לבין למדן זקן אחר, הוא היצר הרע, היושב עם הלומדים אולם מפתה אותם ללכת בדרך רעה.
לטענתו של ר' מרדכי, המתנגדים לבושים בלבוש של למדנים אך תחת כיסוי הלמדנות שלהם מונחות טענות של יצר הרע. הם רוצים כביכול בזן של לומדים ביישנים, בעלי דרך ארץ, אך האמת היא שביישנות זו איננה במקומה. היא מביאה לידי כניעה ליצרים, לתאוות ולנטיות שליליות שהאדם איננו מתמודד עמהן.
יש צורך בעזות. יש צורך ביכולת עמידה. יש צורך בהסרה של המסווה מעל פני הלמדן הזקן, היושב עם האדם בעת לימודו אולם מסיט אותו מדרך האמת.
על מאמר חז"ל האומר "פגע בך מנוול זה (כלומר, יצר הרע), משכהו לבית המדרש" אמרו חסידים שמאז נתמלא בית המדרש במנוולים. לעתים אין האדם משכיל להבין שיצר הרע עלול לשבת איתו גם בבית המדרש, שיצר הרע עלול להיות לבוש בלבוש של למדן זקן - שכל מטרתו איננה אלא לצנן את ההתלהבות של האש החסידית.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
