ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
החליטו רבי יצחק אלחנן ואותו עשיר ללכת ולהתרים כמה עשירים בביתם, בלי שיגלו להם את שמו של הנזקק. יצאו השניים וסיירו בבתי העשירים, ואף זכו לכמה תרומות הגונות.
והנה, באחד הבתים, קיבל אותם בעל הבית בסבר פנים יפות ואף הסכים לתרום סכום גדול במיוחד, אך בתנאי אחד, שהרב יגלה לו את שמו של הנזקק. העסקן רמז לרב, שאולי בשביל סכום כזה, הדבר כדאי, אך הרב עמד בסירובו.
כשראה העשיר את מצב העניינים, הסכים להגדיל את הסכום שוב ושוב, בתנאי שהרב יגלה את שם העני, אך הרב עמד בסירובו. כיוון שכך, ביקש העשיר מהרב שיכנס עימו לחדר צדדי, ושם יגלה לו את הסיבה לכך שחשוב לו לדעת את שם העני.
כשהסתגרו בחדר, סיפר העשיר לרב, שבאמת גם מצבו הכלכלי הולך ומידרדר, ואף הוא בבעיה כלכלית קשה, וכבר כמה פעמים רצה להיכנס לרב ולשאול בעצתו כיצד לצאת מהמצב הקשה אליו נקלע, אך חשש שמא הרב יגלה את הדבר לאחרים, כדי שיעזרו לו. כעת, כשהוא רואה שהרב נזהר לגלות את שמו של מי שירד מנכסיו, יכול גם הוא לגלות את מצבו האמיתי לרב... (שרי המאה ח"ו עמ' 79).
יש כאן יסוד גדול מאד לעבודת המידות שלנו. (יסוד שחשוב במיוחד בימי הבחירות, כשעלולים אנו חלילה להיגרר להשמצות הדדיות). כבר נאמר על בעל לשון הרע, שדווקא האנשים שלהם הוא מספר את הלשון הרע, בזים לו יותר מכולם, כיוון שהם יודעים מיהו באמת.
פעמים רבות, אדם לא שומר על לשונו - משקר, מדבר לשון הרע, מבזה אנשים וכו', מתוך רצון להחניף ולזכות לאמונם של האנשים שכביכול הוא 'נלחם' למענם. אך האמת היא, שדווקא אותם אנשים, אם יעמיקו לחשוב, לא יסמכו עליו ויתרחקו ממנו.
הרי מי שמגלה את סודו של האחר, כדי לזכות באמונך, יגלה מחר את סודך, כדי לזכות בקרבתו של מאן דהו. עדיף להתרחק מאדם כזה מראש. וכך זה נכון בכל תחומי הדיבור - מי שמשקר בשבילך, ישקר לך מחר, וכך הלאה.
דווקא מי שמתאפק, ושומר על סוד ונאמנות, הוא מי ששווה להאמין בו. זה לא קל ומקובל ברגעים מסויימים, אך מוכח בטווח ארוך כמשתלם ונכון.
ובדרך רמז, ניתן לחבר זאת לפרשתנו. אהרון דומם בפרשתנו, עת מתים בניו – נדב ואביהוא. ומתוך אותה דממה, הוא זוכה לכך שהדיבור האלוקי המצווה את התורה מתייחד אליו – "וידבר ה' אל אהרון", וכדברי רש"י: "קבל שכר על שתיקתו.. שנתייחד עימו הדיבור, שנאמרה לו לבדו פרשת שתויי יין". כביכול, למי שנוצר סוד, גם ה' מוסר את התורה, שהיא סוד העולם.
והנה באותה פרשה, אפשר לדקדק נקודה מעניינת. התורה מצווה שהכוהנים לא ישתו יין בבואם אל הקודש, ומוסיפה – "ולהורות את בני ישראל את כל החוקים אשר דבר ה' אליהם ביד משה". ואכן, מתוספת זו למדו חז"ל, שגם חכם אל יורה כשהוא שתוי.
והנה, יודעים אנו, שהכהנים זרע אהרון הם גם מורי ההוראות בישראל, כפי שנאמר "שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו...". אם כן, אולי כאן נרמז, שמתוך שתיקתו של אהרון, הןא זכה גם להיות מורה ההוראות, וכפי שבפרשה זו שנאמרה דווקא לאהרון, נצטווינו על הוראת החכמים.
ומעניין, שמיד בפרשייה הבאה, עולה שאלה הלכתית בקשר לכהן אונן האוכל את בשר הקרבנות, שבה אהרון מכוון את ההכרעה ההלכתית אף יותר ממשה, עד ששמע משה את דברי אהרון והוטב בעיניו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
