ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
באותה שעה, אמר הרבי: "גדול שצריכים למדוד אותו, הקטן גדול ממנו..."
באותו הסדר, היסב גם נכדו בן החמש של הרבי. לימים הפך גם הנכד לאדמו"ר, הלא הוא הרבי הרש"ב, שהעיד על עצמו, שמהרגע ששמע את דברי סביו, נקבע בו רגש של מיאוס לגדול ש"מודדים" אותו. (סיפורי חסידים, מועדים, מס' 315).
סיפור זה גונז בחובו תובנה עמוקה המתאימה ל'שבת הגדול'. כבר נשתברו תילי תילים של קולמוסים להשיב על השאלה הידועה – מפני מה נקראה השבת שלפני חג הפסח בשם הייחודי 'שבת הגדול'. אחת התשובות המפורסמות היא, שהשבת קרויה כך על שם נס גדול שאירע בה.
בשנה שיצאו ישראל ממצריים, חלה השבת שלפני חג הפסח ב – י' ניסן, ובמהלכה לקחו ישראל את השה לקרבן הפסח, וקשרוהו למיטותיהם. בכך אירע לישראל נס גדול, כיוון שהשה היה קדוש למצרים, ובכל זאת אירע נס, והמצרים לא פגעו בישראל בעת שביזו את העבודה זרה שלהם. ויש שביארו, שבעצם הנס הגדול יותר היה, שישראל עם העבדים היו אמיצים, והסתכנו ושמעו לדבר ה' על אף הסכנה הכרוכה במעשה זה. על שם ניסים גדולים אלו נקראת השבת, 'שבת הגדול'.
גם אחרי התשובות הללו, אפשר לדייק יותר ולשאול – מפני מה בחרו לכנות את השבת דווקא במילה 'גדול', אם רוצים לציין את הניסים הגדולים, היה מתאים יותר לכנות את השבת כ'שבת הניסים', ובכך לציין את עיקר העניין ולא את התואר הנלווה?
דומה, שביאורו של הצמח צדק למושג 'גדול', יכול גם להעניק עומק חדש לנס הגדול שבשבת הגדול, ובכך לבאר את הטעם שהשבת כונתה דווקא במילה 'גדול'. בדרך כלל, אנו תופסים את המושג 'גדול' כמושג יחסי. כשאומרים לילד, אתה ילד גדול, השאלה היא תמיד ביחס למי. ביחס לאחיו הקטן, הוא גדול, אך ביחס למבוגרים הוא קטן.
הצמח צדק בא ומלמד אותנו, שגדול זה מושג מוחלט. הגדלות בוקעת מתוכנו בלי שמודדים אותה מול אחרים. מי שמחפש להשוות את עצמו לאחרים, וגדלותו ניכרת רק כשמודדים אותו מול אחרים, הרי שהקטן גדול ממנו.
יתכן, והצמח צדק שאב זאת מההגדרה ההלכתית של גדול וקטן. עד גיל בר מצווה האדם מוגדר כקטן ולאחר מכן הוא מוגדר כגדול. ההבדל בין גדול לקטן הוא, שבגיל הקטן האדם נסמך על אחרים, ועומד ברשותם, לעומת זאת כשהאדם גדל הוא עומד ברשות עצמו.
יתר על כן, מצאנו בגמרא (בבא מציעא יב:), שמציאת קטן לאביו ומציאת גדול לעצמו. ומבאר שם רבי יוחנן, שגדול הסמוך על שולחן אביו מוגדר כקטן, ואילו קטן העומד ברשות עצמו מוגדר כגדול. מכאן אפשר ללמוד, שקטן הוא מי שנמדד מול האחרים, ורק בעת שהאדם עומד בכוחות עצמו הוא הופך לגדול.
ובעצם, זה עומק הנס הגדול שעל שמו קרויה השבת. השעה שבה עם ישראל יצא באומץ מול המצרים, ומשך את העבודה זרה שלהם לקרבן היא השעה שבה התחלנו לצאת מעבדות לחירות. עד אותה שעה היינו משועבדים תחת ידם, ובלועים בקרבם, אך באותה שעה הכרזנו שאנו נפרדים מהמצרים ומעתה אנו כפופים לה' אלוקי ישראל.
זהו הרגע שבו הפכנו מקטנים לגדולים. זוהי שבת של גדלות, ועל כן היא מכונה לעד בתואר – 'שבת הגדול'.
ורובד נוסף יש לדבר. בסיפור שבו פתחנו, הרי שככל הנראה הפער בין שני חלקי המצה היה פער קטן. ללמדך, שמי שגדלותו ניכרת רק ביחס לאחרים, כנראה שהוא גדול אך במעט מזולתו, ולכן צריך למדוד אותו. לעומתו, מי שגדלותו נובעת מהאמת הפנימית שלו, הרי לא צריך למדוד אותו, כי הוא הולך וגדל ללא שיעור, וגדלותו ניכרת מיד לכל.
אדם כזה הוא בן חורין, והוא חופשי לגדול ללא שיעור. וכך ישראל מאותה העת שמשכו ולקחו שה לפסח, והפכו לבני חורין בפנימיותם, הולכים וגדלים תדיר לאין שיעור.
כל זמן שהאדם עבד או תלוי ברשות האחרים, הרי שהאחרים יכולים להגביל את קצב גידולו, אך מי שהוא בן חורין בכוחו לגדול לאין שיעור.
עניין זה חשוב במיוחד בתום תקופת הבחירות הספציפית הזו. בתקופה זו, כל המפלגות מצאו לעצמם 'אויב', וניסו להגדיל עצמם מתוך השוואת עצמם לאחרים. כעת, חשוב שכולנו נשוב לעצמנו וניזכר שהגדלות האמיתית מצוייה אצל מי שגדל מצד האמת.
ויהי רצון, שבשבת זו נזכה להיות בני חורין בפנימיותנו, ולגדול לאין שיעור עד הגיענו ליום המיוחל, עליו נקרא בהפטרה: "הנה אנוכי שולח לכם את אלי'ה הנביא לפני בא יום ה' הגדול...".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
