ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן
בדומה לכך, מסביר רבי נתן מברסלב זיע"א בספרו 'ליקוטי הלכות' (פקדון, ד) את הטעם שמביאים עומר שעורים בספירת העומר, מפני שהוא מאכל בהמה. וזה לשונו: "וכלל הכונה של הנפת העומר שעורים וספירה הוא לצאת מזוהמת וטומאת מצרים, ולזכות לקבלת התורה שהוא עיקר החכמה והשכל, כדי לזכות להסתכל על השכל שיש בכל דבר ולהתקרב על ידי זה לה' יתברך."
על המילים "כי תשטה אשתו" כותב רש"י- 'נואף אשה חסר לב'. ה'בני יששכר' (אייר ג, א) מחדש שמספר ימי הספירה הם כמניין 'לב טוב'. עבודת ימים אלו היא לצאת מטומאת מצרים שעושים מעשה בהמה, לקדש ולטהר את תאוות הלב והמעשים בכל יום עד לחג השבועות, באופן שיהיו "בלתי לה' לבדו".
חג השבועות הוא יום מתן תורה ויום פטירתו של דוד המלך. דוד המלך ביקש בתהלים "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי".
רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א בספרו 'פרי צדיק' (וישב, ט) מדייק בלשון 'ברא לי', שבריאה הכוונה להתהוות דבר יש מאין, מציאות חדשה שלא הייתה מעולם. וזה לשונו: "שהיה מחזיק עצמו שהוא מרוחק מהקב"ה בתכלית הריחוק מצד שהלב שלו, אין לה שום תקוה שתוכל להיטהר ולהתקרב לקדושה. והתפלל להקב"ה שיעשה לו בריאה חדשה שיברא לו לב טהור יש מאין."
ודבר זה שייך לחג השבועות, כי בחג השבועות זוכים כל ישראל להיות בבחינת בריאה חדשה, כדברי הגמרא (יבמות מח, ע"ב) שכלל ישראל זכו בקבלת התורה לבוא לבחינה של 'גר שנתגייר כקטן שנולד דמי', והוא הכוח הגדול שיש בחג השבועות לכל הדורות.
עוד כותב ה'פרי צדיק' בשם הזוהר הקדוש ש'רוח' הכוונה ל"רוח אלוקים מרחפת על פני המים, וזה רוחו של משיח- ורוח חדשה אתן בקרבכם".
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב': "ולכן עצרת הוא מסוגל לגאולה כמובא בתיקוני זוהר (תיקון כא) שבשבועות יצאו ישראל מהגלות בזכות משה, כי אז יכולים לזכות ל'רוח נכון חדש בקרבי', ובפרט בזכות דוד שהתפלל על גילוי הגאולה, ביום זה נתעורר כוחו ויכולים להתפלל יותר על זה."
ה'אור החיים' הקדוש זיע"א (שמות כז, כ) כותב את סיבת אריכות הגלות: "כי כל עוד שאין עוסקים בתורה ובמצוות, אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה". ולכן בשבועות כאשר אנו מקבלים עול תורה, זהו זמן המסוגל להתפלל על לב טוב, לב מלא רצון ותשוקה לקבל ולקיים את התורה באהבה, ועל ידי כך, לעורר רחמים שתהיה הגאולה השלימה בזכות קבלת התורה.
אנו נכנסים לשבת קודש ולאחריה חג השבועות, ה'פרי צדיק' מדייק מלשון הגמרא (שבת קיח, ע"ב) "המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו". בשבת לבו של האדם שלם ולכן יכולים לתת לו משאלות לבו.
זו גם הדרגה שהיו בה עם ישראל בעת קבלת התורה למלא משאלות לבם, מכיוון שכל רצונם היה רק לעשות רצון אביהם שבשמים. ולנו, יש יכולת לזכות בימים אלו לשני כוחות אלו יחד, גם כוח השבת וגם כוח יום טוב, זמן מתן תורתנו.
הרי שצריכים בזמן נעלה כזה לבקש על הגאולה העתידה בזכות התורה, כפי שנאמר במגילת רות (ג, יג) "והיה בבוקר אם יגאלך טוב". ה'שפת אמת' זיע"א (שבועות, תרנ"ח) מביא את דברי חז"ל "אין טוב אלא תורה" (ברכות ה, ע"א) שעל ידי עסק התורה נזכה לגאולה בשמחה.
מוסיף 'הלקח והלבוב: "כתב בספר 'נפלאות חדשות' 'בבקר אם יגאלך' בגימטריה 'זכו אחישנה' (סנהדרין צח, ע"א) עם התיבות. ויש להוסיף כי 'בבקר אם יגאלך' עם הכולל עולה בגימטריה 'בזאת', ומרמז על הגאולה על ידי כוח התורה, כמו שדרשו חכמינו הקדושים (מדרש תהילים, כז) "אין 'בזאת' אלא תורה."
כל יום אחר הספירה נהוג לומר את נוסח התפילה 'אנא בכוח'. השבוע הוא השבוע האחרון של ספירת העומר שהוא מכוון כנגד 'ושמע צעקתנו יודע תעלומות', אלו תעלומות לב איש ישראל, החפץ ומשתוקק בפנימיות לבבו להתדבק בה' ובתורתו.
בימים אלו לקראת מתן תורה, יש יכולת להוציא מהכוח אל הפועל את צעקת ובקשת הלב להיות מקושר לדרך הטוב. לייחל ולהתפלל על לב טהור, שהלב יגאל מהבלי עולם השקר, ולזכות לאור הגאולה העתידה (יחזקאל לו, כו) "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
