ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
קבלת הקהל הופסקה, ורק כמה מגדולי החסידים העזו להיכנס לבית המלון ולהאזין מעבר לדלת הסגורה למתרחש בחדרו של הרבי. המאזינים שמעו שהרבי אומר פרקי תהילים בהשתפכות הנפש ובבכיות גדולות.
השמועה פשטה בין הנאספים בחוץ, וחשש גדול חלחל בלבבם, שמא אירע דבר קשה. מיד החלו ההמונים להתפלל ולזעוק בהתעוררות גדולה. לאחר מכן, התפלל הרבי מנחה ואמר ווידוי של ערב יום כיפור, ושוב כשנודע הדבר לכולם, החלו כולם להתפלל ולהתוודות בהתעוררות גדולה.
הרבי הוסיף ודרש בענייני מעלת התפילה בבכי ובדמעות, שבכך מכבסים את כתמי החטאים, והציבור התעורר יותר ויותר. מתוך כל העניין, נחלש הרבי מאד, ולא יכול היה לקבל קהל באותו היום ולמחרתו.
לאחר ששב לקבל קהל, שאל רבי פנחס רייזעס מגדולי החסידים את הרבי – מה אירע?
סיפר לו הרבי: 'לעיתים בעת ה'יחידות', מספרים לי החסידים על חטא מסויים שנכשלו בו, ומבקשים דרך תשובה. כדי שאוכל להורות להם דרך של תיקון, מחפש אני בעצמי, משהו שיש בי מאותו חטא. אמנם, אין זה ממש חטא, אך משהו מעין אותו חטא. ואז, מתקן אני בעצמי את שמץ הפגם שבקרבי, ואחר כך ביכולתי ללמד את החסיד לתקן את חטאו.
באותו יום, סיפר לי חסיד אחד על חטא חמור מאד שנכשל בו. פשפשתי במעשי, ולא מצאתי בקרבי שום שמץ מעין אותו חטא. מיד, התייראתי מאד, שמא יש בי רוע נעלם שאיני יודע עליו. ועל רוע זה, בכיתי, התפללתי ושבתי בתשובה...' (לפי הספר 'רבותינו נשיאנו', האדמו"ר האמצעי).
סיפור עמוק מאד, הבנוי על הפסוק (משלי כז, יט) "כמים הפנים לפנים, כן ל-ב האדם לאדם", הבא ללמדנו שאם רואים אנו רע באחר, משהו מרע זה מצוי לצערנו בתוכנו. (אדם רואה את מה ששייך ומדבר אליו, לדוגמא – מי שמחפש לשכור דירה, קולט את כל השלטים התלויים על הדירות להשכרה. ומי שלא מחפש, לא קולט כלל). וכיוון ש"כל ישראל ערבים זה בזה", הרי כשאנו מתקנים את עצמנו בנקודה זו, התיקון יעורר גלים, וישפיע על החוטא שפגשנו.
עניין זה מופיע גם בקשר לחטא המרגלים שבפרשתנו. הפרשה מבליטה מאד את דיבת הארץ שהוציאו המרגלים, ומביאה כמה וכמה תיאורים שליליים שהם תיארו את הארץ.
והנה, למרבה ההפתעה, בפרשת דברים, כשמשה רבינו מתאר את השתלשלות הדברים מנקודת המבט שלו, הוא מספר לכאורה סיפור אחר לחלוטין. וכך מתאר משה (דברים א, כה – כח): "ויקחו בידם מפרי הארץ, ויורידו אלינו, וישיבו אותנו דבר, ויאמרו טובה הארץ אשר ה' אלוקינו... ולא אביתם לעלות... ותאמרו בשנאת ה' אותנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אותנו ביד האמורי... אחינו המסו את לבבנו.. עם גדול ורם ממנו...".
במבט ראשון, משה מספר שהמרגלים באו וסיפרו שהארץ טובה, ורק העם לא רצה לעלות. והדבר מתמיה מאד, שהרי בפרשתנו מתואר שהמרגלים הוציאו את דיבת הארץ רעה, והם שהסיתו את העם לא לעלות.
להבנת הדברים עלינו להעמיק מעט. האמת היא, שגם בפרשת דברים, כשמצטט משה בהמשך את דברי העם, הוא מביא שהם טוענים 'אחינו המסו את לבבנו', כלומר – המרגלים אכן הסיתו את העם, אם כן – למה בתחילת דבריו הוא מציג אותם כמדברים בשבח הארץ ואת העם כמי שסירבו לעלות?
נראה, שמשה בא לומר כאן, שהכל תלוי בנקודת המבט של השומעים. דברי המרגלים, כפי שמובאים בפרשת שלח, מתחלקים לשניים. בתחילה הם מדברים על הארץ ופירותיה, ובאמת מדברים בשבחה. גם בפרשת שלח הם מתארים את הארץ כזבת חלב ודבש, ומראים את פריה הגדול והטוב.
אלא שמיד אחר כך, הם ממשיכים ומתארים את העם היושבים בה כעם חזק וכו', ומתוך כך יוצאת הפרשנות שבני ישראל לא מסוגלים לנחול את הארץ.
משה רבינו, אוהב הארץ, שומע רק את החלק הראשון. ולכן, מבחינתו הסיפור היחידי שסופר על הארץ היה סיפור טוב. ובאמת, בהתחלה לא סופר על הארץ שום דבר רע. הסיפורים הרעים עסקו בעם היושב בה, וביכולת לכבוש את הארץ. (רק בהמשך, כשהתלהט הויכוח נאמר גם על הארץ – 'ארץ אוכלת יושביה', ביטוי שאפשר לפרשו כעוסק בארץ ואפשר לפרשו כעוסק בתושביה).
העם, לעומת זאת, שומע גם את החלק השני הרע, ולא רוצה לעלות. לכן, מוכיח משה את העם, שהכל תלוי בנקודת המבט שלהם, והם שמראש לא רצו לעלות, שמעו בתוך דברי המרגלים גם את החלק השלילי, ונתלים בהמסת הלב של המרגלים.
ואולי, כאן גנוז הסבר נוסף לתחילת הפרשה – 'שלח לך אנשים', שביארו חז"ל 'לדעתך', וכבר תמהו המפרשים – למה הסכים ה' לדעת משה?
ואולי יתורצו הדברים, שה' רמז לו, ששליחות המרגלים תצליח רק אם ילכו באותה הדעת של משה, כי אם יאהבו את הארץ ויחפשו את טובה, אכן יראו זאת, והשליחות תצליח.
ויהי רצון, שנראה תמיד בעין טובה את הארץ ויושביה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
