ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
שואל 'הלקח והלבוב' מה עניין נחמה יש כאן, הרי בית המקדש עדיין אינו בנוי.
אלא, שמובא בספרים שמשה רבנו התפלל תקט"ו תפילות כמניין 'ואתחנן', ויש לומר שעיקר הנחמה שלנו היא העובדה שיש ביכולתנו להתפלל ולהתחבר לבית המקדש על ידי כוח התפילה.
והביאור הוא על פי דברי ה'שפת אמת' זיע"א בפרשתנו (תרמ"ג) שמבאר את עניין ראית משה רבנו את ארץ ישראל, שאין הכוונה לראייה חיצונית, אלא הראייה הייתה ראייה בעיני השכל, לראות ולקשר את עצמו בפנימיות של ארץ ישראל.
ובשעת התפילה זוכים אז לקשר זה, כמאמר חז"ל (ברכות כח, ע"ב) "יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים", כי בזמן שאדם מתפלל כראוי, הוא מקשר את עצמו לפנימיות של ארץ ישראל, וזה פעל משה רבינו לדורות על ידי שהתפלל תקט"ו תפילות שבהם זכה לראיית הארץ.
ובדבריו אלו מובן מאוד, כי תפילה היא עת נחמה על החורבן, כי בעת התפילה יש לנו כוח ממשה רבנו לקשר את עצמנו לפנימיות של ארץ ישראל ובית המקדש. ולכן שבת נחמו היא בפרשת ואתחנן, שהיא פרשת התפילה, כי תפילה היא מצב של גאולה, כמו שביארו בספרים הקדושים שתפילה היא מלשון 'נפתולי אלוקים נפתלתי' (בראשית ל, ח) לשון חיבור ודבקות בה' יתברך.
"ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר" בספר 'פנים יפות' פירש את תיבת 'לאמר' על דרך שאמרו חז"ל (ברכות ד, ע"ב) "המתפלל צריך שיאמר בתחילה "ה' שפתי תפתח".
וזה לשונו: "כי התפילה היא כאילו עומד בהיכל המלך ומבקש מן המלך, ואם יחשוב האדם באמיתת מחשבתו גדולת הבורא אשר סביבו נשערה מאוד, ויכיר בשפלות האנושי, יאחזהו הפחד והרעדה לאין תכלית, עד כי יהיה כאילם לא יפתח פיו, לולא העזר מאת ה' לפתוח פיו".
וממשיך: "כיון שהתפילה שגורה מאת הבורא ודאי תפילתו מקובלת, כמו שאמר רבי חנינא (ברכות לד, ע"ב) 'אם שגורה תפילתי בפי, יודע אני שהוא מקובל'. וזה שכתוב 'ואתחנן אל ה'' בתחילה, שיענני ה' שתהיה תפילתי שגורה בפי- 'לאמר'".
על דבריו מוסיף 'הלקח והלבוב': "פירוש, משה רבינו התפלל ב'ואתחנן' שיהיה באפשרותו להתפלל, וחידש כאן משה רבינו הענין שיקדים אדם לתפילתו 'ה' שפתי תפתח'".
בספרו 'זרע קודש' (ויגש) כותב הרב הקדוש רבי נפתלי מרופשיץ זיע"א, כמה עצות לאדם בזמן שהיצר הרע רוצה להחליש את כוח התפילה שלו, כשאין לו כוח להתפלל מפני שאין לו אמונה שהתפילות מועילות והיצר הרע מפתה את האדם בטענות שאינו ראוי להתפלל וכו'.
אחת מהן היא מה שנאמר בתורה (בראשית מד, יח) "ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני", היינו, שכשיהודי ניגש להתפלל צריך לזכור 'בי אדוני', שלא אני המתפלל אלא 'בי אדוני'- החלק אלוק שבי מתפלל, האדון שבי מתפלל.
על דרך זו מדייק הגאון רבי שלמה קלוגר זיע"א את הפסוק (שמות כ, כא) "בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך", שלכאורה לפי דקדוק הלשון היה צריך לכתוב 'תזכיר', ומבאר ש'אזכיר' מכוון לריבונו של עולם, שהרי ה' יתברך הוא המתפלל ומדבר דרך פיו.
ומדברים אלו יש חיזוק עצום לאדם שאינו יכול להתפלל, שיזכור ששכינה מדברת מתוך גרונו. וזו הבקשה 'ה' שפתי תפתח', שאם יבקש מהקב"ה כוח להתפלל אז יזכה ל'פי יגיד תהילתך'.
עוד מביא 'הלקח והלבוב' את דברי ה'חתם סופר' זיע"א ששואל, בעת שמבקש האדם על צרותיו הרי הוא מתפלל מתוך בכיה ומתוך לב נשבר משום ש"לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה" (תהלים נא, יט), אבל כדי שהקב"ה ישרה שכינתו עליו, צריך שמחה בעת התפילה כפי שאומרת הגמרא (ברכות לא, ע"א) "אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות וכו' אלא מתוך שמחה".
ועונה ה'חתם סופר' דבר נורא, שמשום כן, אי אפשר לאדם להתפלל לבדו מפני שאי אפשר שתהיה תפילה מתוך בכי ושמחה ביחד, אלא האדם מבקש מבוראו 'ה' שפתי תפתח', שהקב"ה יתפלל מתוך פיו, ואצל הבורא יתברך הכל אפשרי גם שני הפכים בנושא אחד, כפי שדורשת הגמרא (סנהדרין כב, ע"א) על הפסוק בתהלים (סח, ז) "'מוציא אסירים בכושרות' -בכי ושירות".
כותב 'הלקח והלבוב': "וזהו עומק העצה היחידה בעומק הגלות למצוא נחמה, לדעת שיש כוח של תפילה, שהקב"ה שורה בתוכנו ועל ידי זה להתקרב אליו. וזו 'שבת נחמו', הנחמה של משה רבינו, על אף שאמרו לו שאינו יכול להיכנס לארץ ישראל, התפלל תקט"ו תפילות שלא הלכו לאיבוד, אלא הכוח נשאר לנו להמשיך להתפלל ולהפציר בתחינות ולזכות ל"תכין לבם תקשיב אזניך".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
