ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
רבים מהם נהגו להיכנס לסוכת הרב בדרכם לכותל המערבי, להתבשם שם בדברי תורה ושמחה ולהמשיך הלאה. רבות התאמץ הרב בקיום מצוות סוכה. הוא החל לבנותה בעזרת תלמידיו מיד במוצאי יום כיפורים. תמיד דאג שתהיה גדולה ורחבת ידיים, כדי להכיל את האורחים הרבים. צאצאיו הצעירים היו שוקדים במרץ עד כניסת החג לייפות את הסוכה ולקשטה בכל מיני פאר והדר.
מנהג מוזר אחד נהג הרב. בשעה שכל סוכות העיר היו מוארות בליל החג, סוכתו הייתה תמיד חשוכה. הסעודה נערכה בשמחה גדולה, אך לאור נרות בלבד, וכאשר כבו הנרות הוסיף הרב לשבת בסוכה בחשיכה מוחלטת עם תלמידיו ולעסוק בדברי תורה כל הלילה. באחד מימי הסוכות הואיל הרב לספר על פשר מנהגו המוזר.
הימים ימי מלחמת העולם השנייה. בתחילת שנת ה'ת"ש כבשה גרמניה את פולין בהפצצות כבדות, שהותירו חורבות בערי פולין ובעיקר בוורשה. בהתקרב חג הסוכות ידע הרב ששימש כרב בוורשה, כי הפעם לא יוכל להדר בסוכה ובמצוות ארבעת המינים. לא היו בנמצא לולבים, הדסים וערבות. רק אתרוג אחד נמצא בידי ר' משולם קמינר, הממונה על בית העלמין בוורשה.
הקמת סוכה הייתה בלתי אפשרית. אומנם במחסן ביתו של הרב היו שמורים הקרשים והדפנות לסוכה, אולם הקמתה הייתה כרוכה בפיקוח נפש ממש. הנאצים צמאי הדם סבבו ברחובות, וכל סממן יהודי עלול היה להגביר את תאבונם לעשות שפטים בבית וביושביו. עם כל זאת, לא רצה הרב שלמה דוד לוותר על המצווה החביבה עליו כל כך. בימים שלפני החג שוטט באזור, כדי לאתר פינה חבויה באחת החצרות, שבה יוכל להקים את סוכתו. לבסוף מצא פינה כזאת בחצר הבית השלישי שליד ביתו. בעזרת תלמידיו הוציא בשקט ממחסן ביתו את הקורות והדפנות, העמיד את הסוכה על תילה וסביבה תלה בגדים וסדינים רטובים, כדי שייראה כאילו נתלו לייבוש.
בהגיע ליל החג נכנס הרב בחשאי לסוכתו החשוכה עם שניים מתלמידיו, ערך קידוש על שתי פרוסות לחם ושוחח בלחש בדברי תורה. מעדני חג וקישוטים לא היו בסוכה, אולם את ליבו של הרב הציפה שמחה עילאית על הזכות שעלתה בידו לקיים את המצווה כהלכתה. וכדי שלא לעורר את חשדם של הנאצים, ששוטטו בכל פינה, נשארו הרב ותלמידיו בסוכה במשך כל הלילה.
למרות הפחד והמציאות המרה הם לא דיברו על המלחמה ונוראותיה אלא במעלות החג ובמצוותיו, ובהן גם הרעיון שמסר הרב:
"תמיד שאלתי את עצמי, מתי מתקיימת שמחת החג בשלמותה? הרי לשמחת החג מצטרפים עוד מרכיבים כמו אכילה, מנוחה, צוותא, מגדנות ועוד. היום למדנו כי בשעה שיושבים בסוכה ריקה מכל אלה, בלי אור ומעדני חג ובצל החששות והפחד - ובכל זאת מתאמצים להכניס שמחה בליבנו, זוהי שמחה של מצווה ממש, שמחה פנימית מעצם קיום המצווה שמתקיימת בשלמותה דווקא במצב כזה".
באותם ימים פעלו הנאצים לדיכוי הרוח היהודית, בשאיפה להשפיל את היהודים ולהפוך אותם לכנועים ונעדרי כבוד עצמי. אחד האמצעים לכך היה השפלת הרבנים. הם ידעו כי הרבנים נוסכים כוח בעם ומחזקים את רוחו, ולכן ביקשו לפגוע בהם תחילה.
כך קרה, שבדיוק באותו לילה ראשון של חג הסוכות, באו הנאצים באמצע הלילה לבית הרב אגב השמעת קללות והכאה על הדלת בקתות הרובים. כשנפתחה הדלת בידי הרבנית המפוחדת הם פשטו על הבית ועשו חיפוש מדוקדק בכל פינה, בעודם מכים באגרופים את בני הבית. כל אותה עת עמדה הרבנית כמאובנת. כשלא מצאו את מבוקשם, הצמיד אחד החיילים את קנה אקדחו אל בין עיניה ואמר: "אמרי מיד היכן הרב, ולא...". בקושי הצליחה הרבנית להתעשת ולהוציא מפיה את המילים: "הוא נעלם בעת ההפצצות". ההסבר התקבל על דעתם של המרצחים, שכן בעת ההפצצות נעלמו עקבותיהם של רבים. הגרמנים רשמו בפנקס התושבים "הרב נעלם", ופירוש הדבר מבחינתם היה שלא יבואו לחפשו עוד.
באותה שעה ישב הרב בסוכה עם תלמידיו. הוא שמע את הצעקות וההמולה, אך לא ידע שמדובר בביתו. רק למחרת, כאשר שב חרש לביתו, סיפרה לו אשתו על הנס שאירע לו ולהם באותו לילה.
בתפילת החג של אותו בוקר עלה הרב לתורה ובירך הגומל. לאחר דרך ארוכה ורבת חתחתים הצליח להינצל מציפורני הנאצים ולהגיע בשלום לארץ הקודש. הוא החליט כי בכל שנה ושנה יעשה זכר והודיה לנס שאירע, ויזכיר לעצמו כיצד אפשר לקיים את מצוות שמחת החג בשלמותה גם בסוכה חשוכה, שאין בה אור ומרכיבי שמחה אחרים.
בסיום סיפורו המופלא אמר הרב שלמה דוד כהנא את דברי רבי מאיר מפרמישלן על דברי המשנה "המצטער פטור מן הסוכה" - "מי שנמצא בצרה ומצטער, הסוכה פוטרת ומצילה אותו מכל צער...".
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם : [email protected]
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
